Automatic transcription of Naples Editio Princeps of the Mishnah, 1492 using escriptorium

10185v  0187rB  1

שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן והלל אומר מפקידה לפקידה אפלו לימים הרבה וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא מעת לעת ממעטת על יד מפקידה לפקירה ומפקידה לפקידה 25  ממעטת על יד מעת לעת כל אשה שיש לה ווסת רייה ש שעתה המשתמשת בעדים חרי זו כפקידה ממעטת על יד מעת לעת ועל יד מפקידה לפקידה250187v  0187vA  16

2

ב שמאי אומרים מקב לחלה 20  והלל אומר מקביים וחכמים אומרים לא בדברי זה ולא בדברי זה אלא קב ומחצה הייבים בחלה ומשהגדילו ה המדות אמרו חמשת רבעים חייבין ר׳ יוסי אומר המשת פטורין חמשה ועוד חייבין19

3

ג הלל אומר 45  מלא אין מי׳ שאוכין פוסלין את המקוה לא שאדם חייב לומר בלשון רבו ושמאי אומר תשעה קבים וחכמים או׳ לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא עד שבאו שני גרדיים משער האשפות שבירושלים והעידו משום שמעיא וא ואבטליון שלשת לוגים מים שאובי׳ פוסלין את המקוה 50  וקיימו חכמי׳ את דבריהם110187vB  5

4

ד ולמה מזכירין את דברי שמאי והלל לבטלן ללמ׳ לדורת הבאים שלא יהא אדם עומד על דבריו שהרי אבות 10  העולם לא עמדו על דבריהם4

5

ה ולמה מזכירין דברי היחיד ני המרובין הואיל ואין הלכה אלא כדברי המרובין שאם יראה בית דין את דברי היחיד ויסמו׳ עליו שאין בית דין יבול לבטל דברי בית דין חברו עד שיהיה גדול מטו בחכמה ובמנין היה גדול ממנו בחבמה אבל לא במנן 20  במנין אבל לא בחכמה אינו יכו׳ לבטל דבריו עד שהוה גדול ממנו בחכמה ובמנין5

6

אמר ר׳ יהודה אם כן למה מביוי דברי היחיד בין המרובין לבטלן שאם יאמר אדם מ אני מקובל יאמר לו בדברי איש פלוני שמעת7

7

ז בית שמאי אומ׳ רובע עצטו מן העצמים בין משנים בין משלשה ובית הלל אומוים רובע עצמו׳ מן הגויה מרוב הבנין או מרוב המנין ששו 40  אומר אפילו מעצם אחד950 

8

ברשיני תרומה בית שמאי אומים שורין ושפין בטהרה ומאכילין בטומאה ביתהללא שורין בטהרה ושפין ומאכילים בטומאה שמאי אומ יאכלו צדיד ר׳ עקיבא אומר כל מעשיהם בטומאה30188r  0188rA  6

9

ם הפורט סלע ממעות מעשר שני 10  שמאי אומרים בכל הסלע מעות ובית הלל אומרים מקלבסף ובשקל מעות ר מאיר אומר אין מחללין ב קו ופירות על הכסף וחכמים מתירין720 

10

הפורט סלע של מעשר שני בירושלים השמאי אומרים בכל הסלע מעות ובית הלל אומרי׳ שהלבסף ובשקל מעות הדנים לפני חכמים אומרים טלשה דנרי׳ כסף וכדינר מעות ר עקיבא אומ׳ כשלש׳ 25  וערים כסף ובריבעית כסף ובריבעת מעות ור טרפון ומרארבעה אספרי כסף שמאי אומר יניחנה בחנות11

11

כסא של כלה שנטלו חופיו נת שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין שמאי אומר אף 40  מנן שלכסא טמא בסא שקבעו בעריבה בית שמאי נמנאין זבית הלל מטהרין שמאי אומר אף העשוי בה8

12

יב ומונרים שהורו בית הלל להורות בדברי בית שמאי אשה שבאה ממדינת הים ואמרה מת כעלי תנשא מת עלי חתייכם ובית הלל אומרים לא שמענו אלא בבאה מהקציר כלכד אמרו להם בית שמאי אחת הבאה מן 55  הקצר ואחת הבאה מן הותים ואחת חבאה ממדינת הים לא דברו בקציר אלא בהווה חזרו בית הלל להורות וטולכתובה ובית הלל אומרים תנשא ולא תטול ב 0188rB  בתובה אמרו להם בית שמאי התרתם את הערוה הח החמורה לא תתירו הממון הקל אמרו להם בית הלל מ מצינו שאין האחין נכנסין לנחלה על פיהם אמרו להם 5  בית שמאי והלא מספר כתובתה גלמוד שהוא כותב לה שאם תנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליך חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי4

13

יג מי שחציו עבד וחציו בן הורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו י 15  יום אחד כדכרי בית הלל בית שמאי אומר תקנתם את רכו ואת עצמו לא תקנתם לישא שפחה אינו יכול בת חורין אינו יבול ליבטל והלא לא נכרא העולם אלא לפ לפריה ורכיה שנאמר לא תוהו בראה לשבת יצרה אלא מפני תקון העולם כופין את רכו ועושה אותו כן חו רין 20  וכותב שטר על חצי דמיו חזרו בית הלל להורות ברכרי בית שמאי5

14

יד כלי חרס מציל על הכל כדברי בית הלל ובית שמאי אומרים אינו מציל אלא על האוכלין ועל המשקין ועל כלי חרם אמרו להם בית הלל מפני מה א 30  אמרו להם בית שמאי מפני שהוא טמא על גב עם הארץ ואין כלי טמא חוצץ אמר להם בית הלל והלא טהרת אובלין ומשקין שבתוכו אמ׳ להם בית שמאי כשטהרנו אוכלי׳ ומשקין שבתוכו עצמו טהרנו אבל כשטהרת את הכלי טהרת לך ולו חזרו בית הלל להורות כדברי בית230188v  0188vA  23