Automatic transcription of Naples Editio Princeps of the Mishnah, 1492 using escriptorium
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
Repository | NLI, 1143297 (Jerusalem) | Dimensions: | |
---|---|---|---|
Id no. | https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH001143297/NLI?volumeItem=3 | Sheet | × cm |
Hand | Written Column | × cm | |
Date | Lines per column | ||
Region | Characters/line | ||
Format | Characters/cm | ||
Material | |||
Extent | leaves | Contributions: | |
Columns | Transcription | ||
Scribe | Markup | ||
Place of copying |
Transcription
12
פרק שנים עשר 1הנושא את האשה ופסקה
עמו כדי שיזון את בתה ח
15סמש שנים חייב לזונה חמש שנים נשאת לאחר ופסקה
כדי שיזון את בתה חמש שנים חייב לזונה חמששנים לא
ואמר הראשון לבשתכוא אצלי אזונה אלא מוליך מז
מזונותיה למקום שהיא אמה וכן לא יאמרו שניהם הרי
אנו נזון אותה באחד אלא אחד זנה ואחד נותן לה דמי מ
20מזונות
2
35 ב
נשאת הבעל
חויב במזונותיה והם נותנים לה דמי מזונות מתו בנותם
מזונין מנכסים בני חורין והיא נזונת מנכסים משועכדים
מפני שהיא בעלת חוב הפקחין היו כותכין על מנת שא
40שאון כתך חמש שנים כל זמן שאת עמי
3
45 ג
אלמנה שאמרה אי
איפשי לזון מבית בעלי אין היורשין יכולין לומר לה ל
לבילבית אביך ואנו זנין אותך אלא זנין אותה בבית בע
בעלה ונותנין לה מדור לפי כבודה
50ו אמרה אי איפשי לווז מבית אבא
יורשין יכולין לומר לה אם את אצלינו יש לך מזונות ו
ואם אין את אצלינו אין לך מזוגות ואם היתה טוענת מפ
מפני שהוא ילדה והם ילדים זנין אותה והיא בבית אביה
4כל זמן שהיא
5כבית אביה גובה בתובתה לעולם וכל זמן שהיא בכית
בעלה אינה גובה כתובתה אלא עד חמש ועשרים
שנים שיש בעשרים וחמש שנים שתעשה טובה בנגד ב
בתוכתה דברי ר׳ מאיר שאמר משום רבן גמליאל וחב
וחכמים אומרים כל זמן שהיא בבית בעלה גובה כת
10בתובתה לעול וכל זמן שהיא בבית אביה גובה כתובתה
עד עשרים וחמש שנה מתה יורשיה מוכרין כתובתה ע
עד חמש ועשרים שנה
13
פרק שלשה עשר 1שני דייני גזילות היו בירושלם
אדמון וחנן בן אבשלום חנן
אמר שני דברים .ואדמון אמר שבעה מי שהלך למדינת
הים ואשתו תובעת מזונות חנן אמר תשבע כסוף ולא
25תשבע בתחילה נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו ת
תשבע בתחילה וכסוף אמר ר׳ דוסא בן הרביג׳ כדבריה .
אמר ר׳ יוחנן בן וכאי יפה אמר חנן לא תשבע אלא כסוף
2
40 ב מי שהלך למדינת הים ועמד אחר
ופרגס את אשתו חנן אומר אבד מעותיו נחלקו עליו ב
בני כהנים גדולים ואמרו ישבע כמה הוציא ויטול אמר
ר׳ דוסא בן הרקינס כדבריהם .אמר רבן יוחנן בן זכאי
יפה אמר חנן הניח מעותיו על קרן הצבי
3
ג
50 אדמון
אומר שבעה מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים
מרובין הבנים יירשו והבנות יזונו ובזמן שהנכסים מו
מועטין הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים אדמון
אומר בשביל שאני זכר הפסדתי אמר רבן גמליﭏ רואה
55אני את דברי אדמון
Notes
There are no notes available.