Automatic transcription of Naples Editio Princeps of the Mishnah, 1492 using escriptorium
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
Repository | NLI, 1143297 (Jerusalem) | Dimensions: | |
---|---|---|---|
Id no. | https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH001143297/NLI?volumeItem=3 | Sheet | × cm |
Hand | Written Column | × cm | |
Date | Lines per column | ||
Region | Characters/line | ||
Format | Characters/cm | ||
Material | |||
Extent | leaves | Contributions: | |
Columns | Transcription | ||
Scribe | Markup | ||
Place of copying |
Transcription
2
ג העיר ר׳ יוחנן בן גודגדא על החרשה שהשיאה
אביה שהיא יוצאה בגט אמרו לו אף זו כיוצא בה.
3
ג שני אחים חרשים נשואים לשתי אחיותפקחיות
או שתי אחיות חרשות או לשתי אחיות אחת חרשת ו
15ואחה פקחת וכן שתי אחיות חדשות נשואות לשני אחים
פקחים או לשני אחים חרשים או לשני אחים אחד חרש
יאחד פקח הרי ﭏו פטורו׳ מן החליצה ומן היבום אם היו
גבריות יכנים ואם רצו להוציא יוציאו .ה4
שניאחים אחד חרש ואחד פקח נשואים לשתי אחיות
20פקחות מת חרש בעל הפקחת מה יעשה פקח בעל ה
הפקחת תצא משום אחות אשה מת פקח בעל הפקחת
מה יעשה חרש בעל הפקחת מוצי׳ את אשתו כגט ואשת
אחיו אסורה לעולם ו שני אחים פקחים
נשואים לשתי אחיות אחת חרשת ואחת פקחת מת פקח
25בעל החרשת מה יעשה פקח בעל הפקחת תצא משום
החרשת מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה .
דז שני אחים אחד חרש ואחד פקח נשואים לשתי
את אשתו כגט ואשת אחיו אסורה לעולם ח
שני אחים אחד חרש ואחד פקח נשואים לשתי נכריות
פקחות מת חדש בעל הפקחת מה יעשה פקח בעל ה
הפקחת או חולץ או מיבם מת פקח בעל הפקחת מה י
35יעשה חרש בעל פקחת כונם ואינו מוציא לעולם .
ט שני אחים פקחים נשואים לשתי נבריות אחת
הרשת ואחת פקחת מת פקח בעל חחרש׳ מה יעשה פקח
בעל הפקחת כונם אם רצה להוציא יוציא מת פקח ב
בעל הפקחת מה יעשה פקח בעל החרשת או חולץ או
40מיבם י שני אחים אחד חרש ואחד פקח
נשואים לשתי אחיות נכריות אחת חרשת ואחת פקחת
מתחרש בעל החרשת מה יעשה פקח בעל הפקחת כ
כונם ואם רצה להוציא יוציא מת פקח בעל הפקחת מה
יעשה חדש בעל החרשת כונס ואינו מוציא לעולם
45ה אחת אומרת מת ואחת אומרת לא מת זו שאמר׳ מת
תנשא ותטול כתובה וזו שאמרה לא מת לא תנשא ולא
תטול כתובה .אחת אומרת מת ואחת אומרת נהרג
ר׳ מאיר אומר הואיל ומכחישות זו את זו הרי אלו לא י
ינשאו׳ ר׳ יהודה ור׳ שמעון אזמרים הואיל וזו וזו מודות
50שאינו קיים הרי אלו ינשאו עד אומר מת ועד אומר ל
לא מת אשה אומרת מת ואשה אומרת לא מת הרי זו לא
תנשא
6515
65 ו 1האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים
ובאתה ואמרה מת בעלי תנשא ותטול כתובה וצרתה
אסורה היתה בת ישראל לכהן תאכל בתרומה דברי ר׳
טרפון ר׳ עקיבא או׳ לא זו הדרך מוציאתה מידי עבירה
יע שתהא אפורה לתנשא ואסורה לאכל כתרומה
פרק חמשה עשר
האשה שהלכה היא בעלה
למדינת הים שלום בינו ל
5לבינה ושלום בעולם באה ואמרה מת בעלי תנשא מת
בעלי תתיבם שלום בינו לבינה ומלחמה בעולם קטטה
בינולבינה ושלום בעולם באה ואמרה מת בעלי אינה
נאמנת ר׳ יהודה אומר לעולם אינה נאמנת אלא אם כז
באה בוכה ובנדיה קרועים .אמרו לו אחת זו ואחת זו
2
15 ב
בית הלל אומרים
לא שמענו ﭏא בבאה מן הקציר בלכד אמרו להם בית
שמאי אחת באה מן הקציר ואחת באה מן הזיתים ואחת
באה ממדינת הים לא דברו בקציר אלא בהוה חזרו בית
20הלל להודות כדברי בית שמאי ג3בית שמאי
אומרים תנשא ותטול כתובה ובית הלל אומרים תנשא
ולא תטול כתובה אמרו להם בית שמאי התרתם את ה
הערוה חמורה ולא תתירו את הממון הקל אמרו להם ב
בית הלל מצינו שאין האחים נכנסים לנחלה על פיה א
25אמרו להם בית שמאי והלא מספר כתובתה גלמד שבד
כותב לה שאם תנשא לאחר תטלי מה שכתוב ליך ו
וחזרו בית הלל להודות כדברי בית שמאי
4
ד הכל נאמנים להעידה חוץ מחמותה ובת חמותה ו
וצרתה ויכמתה וכת בעלה מה בין גט למיתה אלא ש
שהכתב מוכיח עד אחד אומר מת ונשאת בא אחר ואמר
לא מת הרי זה לא תצא עד אחד אומר מת ושנים אומרי׳
35לא מת אעפי׳ שנשאת תצא שנים5או׳ מת ועד או׳ להם לא6
7אמרה מת בעלי ואחר כך מת חמי תנשא ותטול בתובה
וחמותה אסורה היתה בת ישראל לכהן תאכל בתרומה
5דברי ר׳ טרפון ר׳ עקיבה אומר לא זו הדרך מוציאתה
מידי עבירה עד שתהא אסורה להנשא ואסורה לאכל
בתרומה
קרש אחת
10מחמש נשים ואין ידוע לאי זו מהן קדש כל אחת ואחת
מהן אומרת אותי קדש נותן גט לכל אחת ואחת ומניח ב
בתובה ביניהם ומסתלק דברי ר׳ טרפון ר׳ עקיבה
אומר לא זו הדרך מוציאתו מידי עבירה עד שיתן גט ו
וכתובה לכל אחת ואחת ט גזל אחד
15מחמשה ואין ידוע לאי זה מהם גזל כל אחד ואחד אומר
אותי גזל מניח את הגזילה ביניהן ומסתלק דברי ר׳
טרפון ר׳ עקיבה אומ׳ לא זו הדרך מוציאתו מיד עבירה
עד שישלם גזילה לבל אחד ואחד
8
20 י האשה שהלכה היא ובעלה ובנה למדינת הים
באת ואמרה מת בעלי ואחד כך מת בני נאמנת מת בני ו
ואחר כך מת בעלי אינה נאמנת חוששים לדבריה חו
חולצת ולא מתייבמת יא9ניתן לי בן
במדינת הים אמרה מת כני ואחר כך מת בעלי נאמנת מ
25מת בעלי ואחר כך מת בני אינה נאמנת חוששים
לדברה חולצת ולא מתייבמת
10
40 יב ניתן לי בן במדינת הים אמרה מת
בעלי ואחד כך מת יכמי מת יבמי ואחר כך מת בעלי נ
נאמנת הלכה היא ובעלה ויבמה למדיג׳ הים אמרה מת
בעלי ואחר כך מת יבמי יבמי ואחד כך מת בעלי אינה
נאמנת שאין האשה נאמנת לומר מת יבמי שתנשא ולא
45מתה אחותי שתכנס לביתה וכן האיש אינו נאמן לומר
מת אחי שאייבם את אשתו ולא מתה אשתי שאשא את
16
פרק ששה עשר 1האשה שהלך בעלה וצרתה
50למדינת הים באו ואמרו לה
מת בעליך לא תנשא ולא תתיבם עד שתדע שמא מע
מעוברת היא צרתה היו לה חמות אינה חוששת יצאת מ
מלאה חוששת ר׳ יהושע אומר אינה חוששת
52שני יכמות זאת אומרת מת בעלי וזאת אומרת מת בעל
זו אסורה מפני בעלה שלזו וזו אסורה מפני בעלה
שלזו לזו עדים שמת בעלה ולזו אין עדים שמת בעלן
את שיש לה עדים אסורה מפני בעלה של זו וזו שאתל
לה עדים מותרת לזו כנים ולזו אין בנים את שישלו
10בנים מותרת ואת שאין לה בנים אסורה נתייבמו ומת
היכמים אסורות להנשא ר׳ אליעזר אומר הואיל
והותרו ליכמים הותרו לכל אדם
3
ג אין מעידים עלפרצן
הפנים עם החוטם אעפ׳ שיש סימנים בגופו וככליוא
30מעירים אלא עד שלשה ימים אפילו ראוהו מנזו
וצלוב על הצליבה והחיה אוכלת בו אין מעירי כוע
שתצא נפשו ר׳ יהודה בן בבא אומ׳ לא כל האדם ות
כל המקומו׳ ולא כל השעו׳ שוים ד4נפל למים נן
שיש להם סוף בין שאין להם סוף הרי אשתו אבזון
35אמר רבי מאיר מעשה באחד שנפל לבור ועלה לאו
שלשה ימים אמ׳ רבי יוסי מעשה בסומא שירד לסנו
במערה וידד מושבו אחריו ושהו בדי שתצא נפשם ה
וחשיאו את נשותיהן שוב מעשה בעסיא באחת
ששילשלוהו אל הים ולא עלה בידם אלא רגלו אמחו
40חכמים מארכובה ולמעלה תנשא מארכובה ולמטהא
תנשא
5
ה אפילו שמע מן הנשים אומרת מת איש פלונר
רבי יהודה אומר אפילו שמע מן התינוקות
Notes
There are no notes available.