Automatic transcription of Naples Editio Princeps of the Mishnah, 1492 using escriptorium

The top region of this page provides navigation controls to browse through the document.

  • By default, the initial view is in page mode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page
  • Where the page in the source document is in multiple columns users can select column mode, and browse by individual column.
  • Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.

The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.

The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.

Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.

Repository NLI, 1143297 (Jerusalem) Dimensions:
Id no. https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH001143297/NLI?volumeItem=3 Sheet × cm
Hand Written Column × cm
Date Lines per column
Region Characters/line
Format Characters/cm
Material
Extent leaves Contributions:
Columns Transcription
Scribe Markup
Place of copying

Transcription

folio 0192v0192vA Order P_P1143297-eSc.4 Tractate P_P1143297-eSc.4.756

































 
 7בשעת מיתתו אמר לבנו בני חזור כך בארבעה דברים
 שהייתי אומר אמר לו אבי אתה למה לא חזרת כך אמר
 לו אני שמעתי מפי המרובין והם שמעו מפי חמרובין א
 40אני עמדתי בשמועתי והן עמדו בשמועתן אבל אתה
 שמעת מפי היחיד ומפי המרובין מוטב להניח דברי ה
 היחיד ולאחוו בדברי המרובין אמר לו אבא פקד עלי
 חביריך אמ׳ לו איני מפקיד אמ׳ לו שמא עולה מצאת בי
 אמר לא לאו מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך






6
  פרק ששי
  1ר׳ יהודה בן אבא העיד חמשה
 דברים שממאנים את הקטנות וש
 55ושמשיאין את האשה על פי עד אחד ושנסקל תרנגול
0192vB Order P_P1143297-eSc.4 Tractate P_P1143297-eSc.4.756761
 בירושלם על שהרג את הנפש ועל היין בן ארבעים
 יום שנתנסך על גכי המזבח ועל תמיד של שחר שקונ
 בארבע שעות



2
  ב העיר ר יהושע ור נחוניא בן אלינתן איש רוג
 10הבכלי על אבר מן המת שהוא טמא שר׳ אליעזר אמר ל
 לא אמרו אלא על אבר מן החי אמרו לו והלא קל וחומו
 ומה מן החי שהוא טהור אבר הפורש ממנו טמא המה
 שהוא טמא אינו דין שיהיה אבר הפורש ממנו טמא א
 אמרלהן לא אמרו אלא על אבר מן החי דבראחו
 15מרובה טמאת החיים מטמאת המתים שהחי עושה מ
 משבב ומושב מתחתיו לטמא אדם ולטמא בגדים ושל
 גביו מדף ולטמא אוכלין ומשקין מה שאין המת מסט

































3כוית בשר הפורש מאבר מן החי
 5שליעזר מטמא ר׳ יהושע ור׳ נחוניא מטהרין עצם
 בשורה הפורש מאבר מן החי ר׳ נחוניא מטמ׳ ור יעזר
 גיהושע מטהרין אמרו לו לר׳ אליעזר מה ראית לטמא
 מותבשר הפורש מאבר מן החי אמר להם מצינו אבר
 שהחי כמת שלם מה המת כזית בשר הפורש ממנו טמא
 10אאבר מן החי כזית בשר הפורש ממנו יהיה טמא
 אמח לו לא טמאת בזית בשר הפורש מן המת שכן ט
 מאת עצם בשעורה הפודש ממנו תטמא כזית בשר ה
 מאורש מאבר מן החי שכן טהרת עצם כשעורה הפורש
 המו אמרו לו לר׳ נחוניא מה ראית לטמא עצם
 15בשעורה הפורש מאבר מן החי אמר להם מצינו אבר מן
 ההיבמת שלם מה המת עצם הפורש ממנו טמא ואף
 אנומן החי עצם בשעורה הפורש ממנו יהיה טמא
 אמרו לו לא טמאת עצם בשעורה הפורש מן המת שכן
 שר הפורש ממנו תטמא
 20המורש מאבר מן החי שכן טהרת בזית בשרה בייא
 פמו אמרו לו לר׳ אליעזר מה ראית לחלום החהא
 פמא בשניהם או טהר בשניהם אמ׳ להן מרובה טומאת
 ונשר מטומאת העצמות שהבשר נוהג בנכלות גיב
 שאין כן בעצמות
 25ווחבשר בראוי מטמא במגע ובמשא ובאהל חחר
 הנשר טמא חסר העצם טהור אמרו לו לר נהוניא
 
 ל הם מרובה טומאח
 ונשר שהבשר הפורש מן החי טהור ואבר הפורש ממנו
 30והוא לכרייתן טמא
 נמועו ובמשא ובאהל ודוב
 ונמשא ובאהל חסר הבשר טהור חסד רוב עצמות אף
 זלפישטהר מלטמא באהל מטמא במגע ובמשא דבר
 אוו כל בשר המת שהוא פחות מבזית טהור רוב בניינו
 35ווזגמזיינו של מת אף על פי שאין בהם רובע טמאים
 אגוולו לר׳ יהושע מה ראית לטהר בשניהם אמר להם
 לאאם אמרתם במת שיש בו רוב רובע ורקב תאמרו ב
 נזו שאין בו רוב ורובע ורקב


















0193rB











Order P_P1143297-eSc.4 Tractate P_P1143297-eSc.4.75676123











7
  פרק שביעי
 15 1העיר ר׳ יהושע ור צדוק על
 פדיון פטר חמור שמת שאין
 בו לבהן כלום שר אליעזר
 אומר חייבין באחריותן בחמש סלעים של בן וחבמים
 אומרים אין חייב באחריותן אלא בפדיון של מעשר שני





2
  ב העיד ר צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא
 טהור שמשנה ראשונה חגבים טמאי׳ שנככשו עם חגבי׳ .
 טהורים לא פסלו צירן




3
  ג העיד ר׳ צדוק על זוחלין שרכו
 35על הנוטפים שהם בשרים מעשה היה בכירת חפליא ו
 ובא מעשה לפני חכמים והכשרוהו.






4
  ד העידר צדוק על הווחלין שקלחן בעלי
 45אגוו שהן כשרין מעשה היה באהליא ובא מעשה לפני
 לשכת הגוית והכשירוהו









5העיר ר׳ יהושעור׳ יקים
 5איש הדיד על קלל של חטאת שנתנו על גבי השרץ ש
 שהוא טמא שר׳ אליעזר מטהר העיד ר׳ פפיים
 על מי שנזר שתי נוירות שאם גלח את הראשונה יום
 שלשים שמגלת השניה יום ששים ואם גלח יום ששים
 חסר אחד יצא שיום שלשים עולה לו מן המנין.









6
 20 ו
  העיד ר׳
 יהושע ור׳ פפיים על ולד של שלמים שיקרב שלמים
 שר׳ אליעזר אומר שולד שלמים לא יקרב שלמים
 וחכמים אומ׳ יקרב אמר ר׳ פפייס אני מעיר שהיתה לנו
 25פרה זבחי שלמים ואכלנוה בפסח ואכלנז ולדה שלמים
 בחג.



7
  ן
  הן העידו על ארובות של נחתומין שהם טמאות שר
 אליעזר מטהר׳ הם העידו על תנור שחתכן חוליות ונתן
 חול בין הוליא לחזליא שהוא טמא שר׳ אליעור מטהר
 35הן העידו שמעברין את השנה בכל אדר שהיו אומרים
 עד הפורים הן העידו שמעברין השנה על תנאי
 מעשה ברכן גמליאל שהלך ליטול רשות מהגמון
 כסוריא ושהא לבא ועברו את השנה על תנאי לשירצה
 רבן גמליאל ונמצאת השנה מעוברת














8
 55 ח
  העיד מנחם בן סגנאי על מוסף היורה של שולקי זיתים
 שהוא טמא ושל צבעים שהוא טהור שהיו אומרים
 חלוף הדברים

0193vB











9
  ח
  העיו
 10ר׳ נחוניא בן גודגדא על החרשת שהשיאה אביה
 יוצאה כגט ועל קטנה בת ישראל שנשאת לכהן שהש
 אוכלת בתרומה ואם מתה בעלה יורשה ועל המריש ה
 הגזול שבנאו ככירה שיתן את דמיו ועל החטאת הנזולה
 שלא גודעה לרבים שהיא מכפרת מפני תקון המזבח




8
 20 פרק שמיני 1העיד ר׳ יהושע בן בתיראעל
 דם נכלות שהוא טהור העידו׳
 שמעון בן בתירא על אפר חטאת שנגע טמא במקצהו
 שטמא את כלו הוסיף ר׳ עקיבא על הסולת והקטות
 והלכונה והגחלים שנגע טבול יום במקצתן שפסל או
 25כלם
















2
  ב העיד ר׳ יהודה בן אבא ור׳ יהודה הבהןעל
 קטנה בת ישראל שנשאת לכהן שהיא אוכלת בתחזמה
 45כיון שנכנסה לחופה אעפי׳ שלא נבעלה .העיד ר יוסי
 הכהן זר זכרי׳ בן הקצב על תינוקת שהורהנה באשקח
 ורחקוה בני המשפחה ועדים מעידים אותה שלא נסתוח
 ושלא נטמאת אמרו להם חכמים אם מאמינים אתם
 שהורהנה האמינו שלא נסתרה ושלא נטמאה אם א
 50אתם מאמינים שלא נסתרה ושלא נטמאה אל תאמו
 שהורהגה



Notes

There are no notes available.