Automatic transcription of Naples Editio Princeps of the Mishnah, 1492 using escriptorium

The top region of this page provides navigation controls to browse through the document.

  • By default, the initial view is in page mode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page
  • Where the page in the source document is in multiple columns users can select column mode, and browse by individual column.
  • Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.

The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.

The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.

Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.

Repository NLI, 1143297 (Jerusalem) Dimensions:
Id no. https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH001143297/NLI?volumeItem=3 Sheet × cm
Hand Written Column × cm
Date Lines per column
Region Characters/line
Format Characters/cm
Material
Extent leaves Contributions:
Columns Transcription
Scribe Markup
Place of copying

Transcription

folio 0079v0079vA Order P_P1143297-eSc.2 Tractate P_P1143297-eSc.2.351




2
  ב
  הפסח ששחטו
 10שלא לשמו קבל והלך וזרק שלא לשמו או לשמו ושלא
 לשמו .או שלא לשמו ולשמו פסול כיצד לשמו ושלא
 לשמו לשם פסח׳ ולשם שלמים .שלא לשמו ולשמו ל
 לשם שלמים ולשם הפסח






3
  ג שחטו שלא לאוכליו
 ושלא למנוייו לערלים ולטמאים פסול׳ לאוכליו ושלא
 לאוכליו למנוייו ושלא למנוייו למולים ולעדלים
 לטמאים ולטהורים כשר שחטו קודם לחצות פסול שנ׳
 25כו בין הערבים קודם לתמיד כשר ובלבד שיהיה אחד
 ממרס בדמו עד שיזרק דם התמיד ואם מרק כשר











4
  ד השוחט את הפסח
 40על החמץ עובר בלא תעשה ר׳ יהודה אומר אף התמיד
 ר׳ שמעון אומר הפסח בארבע׳ עשר לשמו חייב ושלא
 לשמו פטור ושאר כל הזבחים בין לשמן בין שלא לשמן
 פטור ובמועד לשמו פטור ושלא לשמו חייב ושאר כל ה
 הזבחים בין לשמן בין שלא לשמן חייב חוץ מן החטאת
 45ששחטה שלא לשמה














0079vB







Order P_P1143297-eSc.2 Tractate P_P1143297-eSc.2.351234







5
 10 ו
  הפסח נשחט בשלש כתים שנאמר ושחטו אותו כל קל
 עדת ישראל .קהל ועדה וישראל נכנסה בת ראשונה
 ונתמלאת העזרה נעלו דלתות העזרה תקעו והרעו ות
 ותקעו הכהנים עומדים שורות ובידיהם בזיכי כסף זג
 15ובזכי זהב שורה שכולה כסף לכסף ושורה שכולה זהג
 נהב לא היו מעורבין ולא היו לבזכים שוליים שמא ינ
 יניחום ויקרש הדם
 6שחט ישר וקבל הכהן
 נותנו לחברו וחברו לחברו מקכל את המלא ומחזיר את
 20הריקן הבהן הקרוכ׳ אצל המזבח זורקו זריקה אחת מ
 בנגד היסוד


















7
  ח יצתהמ
 ראשונה ונכנסה השניה יצתה שניה ונכנסה שלישו
 במעשה ראשונה כן מעשה שניה והשלישית קראו או
 ההלל אם גמרו שנו ואם שנו שלשו אעפי׳ שלא שלשונ
 45מימיהם ר׳ יהודה אומר מימיה של בת השלישית לא ת
 הגיעה לאהבתי כי ישמע ה׳ מפני שעמה ממועטין8
  ט כמעשהו בחול כן מעשהו בשנו
 אלא שהכהנים מריחין את העזרה שלא ברצון חכמים
 50ר׳ יהודה אומר כוס היה מלא מדם התערובות זורקווו
 זריקה אחת על גבי המזבח ולא הודו לו חכמים




9כיצד תולין זמפשיטין אינקליות
 5על ברול היו׳ קבועין בכתלים ובעמודים שבהם תולין ו
 ומפשיטין וכל מי שאין לו מקום לתלות מקלות דקים
 יחלקים היו שם ומניח על בתיפו ועל כתף חברו ותולה ו
 ומפשיט ר׳ אלעזר אומר ארבעה עשר שחל להיות בש
 בשבת מניח ידו על בתף חברו ויד חברו על בתפו ותולה




10
 15 יא קרעווהוציא
 את אימוריו נתנן במגס והקטירן על גבי המזבח יצאה ב
 בת הראשונה וישבה לה בהר הבית השניה בחיל והש
 והשלישית במקומה חשיבה יצאו וצלו את פסחיהם






6
  פרק ששי 1אלו דברים בפסח דוחין את השבת
 שחיטתו וזריקת דמו ומחוי קרביו וה
 והקטר הלביו אבל צליתו והדחת קרכיו אינן דוחין הר
 הרכבו והבאתו מחוץ לתחום וחתיכת יבלתו אינן דוחין
 30ר׳ אליעזר אומר דוחין











2
  ב אמר ר׳ אליעזר מה אם שחיטה שהיא
 משום מלאכה דוחה את השבת אלו שהן משום שבות ל
 45לא ידחו את השבת אמר לו ר׳ יהושע יום טוב יוכיח ש
 שהתיר בו משום מלאכה ואסור בו משום שבות אמר
 לור׳ אליעזר מה זה יהושע מה ראיה רשות למצוה הש
 השיבו ר׳ עקיבה הזייה תוכיח שהיא מצוה והיא משום
 שבות ואינה דוחה שבת אף אתה אל תתמה על אלו ש
 50שאעפי׳ שהם מצוה והם משום שבות לא ידחו את הש
 השבת אמר לו ר׳ אליעזר ועליה אני דן מה אם שחיטה
 שהיא משום מלאכה דוחה את השבת הזייה שהיא מש
 משום שבות לא תדחה שבת אמר לו ר׳ עקיבה חלוף מה
 אם הזייה משום שבות אינה דוחה את השבת שתיטה
 55שהיא משום מלאכה אינו דין שלא תדחה את השבת אמ
 אמר לו ר׳ אליעזר עקיבה עקרת מה שכתוב בתורה בין
 הערכים במועדו בין בחול בין בשבת אמר לו הבא לי
0080rB Order P_P1143297-eSc.2 Tractate P_P1143297-eSc.2.3512345678910612
 מועד לאלו במועד לשחיטה כלל אמר ר׳ עקיבה כל מלא
 מלאכה שאפשר לה לעשות מערב שבת אינה דוחה את
 השבת שחיטה שאי אפשר לעשותה מערב שבת דוחה
 5את השבת










3
  ג אימתי מביאין עמו
 חגינה בזמן שהוא בא בהול בטהרה ובמועט אבל בזמן
 שהוא בא בשבת במרובה ובטומאה אין מביאין עמו ח
 20חגיגה



4
 25 ד
  חגיגה הייתה
 באה מן הבקר מן הצאן מו הבבשים ומן העזים מן הז
 הזכרים מן הנקבות ונאכלת לשני ימים



5
  ה
  הפסח
 35ששחטו שלא לשמו בשבת חייב עליו חטאת ושאר כל
 חזבחים ששחטן לשם הפסח אם אינם ראויין הייב ואם
 ראויים הם ר׳ אליעזר מחייב חטאת ור׳ יהושע פוטר א
 אמר לו ר׳ אליעזר מה אם הפסח שהוא מותר לשמו בש
 בששנה את שמו חייב זבחים שהן אסורין לשמן כש
 40כששנה את שמן אינו דין שיהיה חייב אמר לו ר׳ יהושע
 לא אם אמרת בפסח ששנהו לדבר אסור תאמר בובחים
 ששיגן לדבר מותר אמר לו ר׳ אליעזר אימורי ציבור
 יובחו שהם מותרים לשמן והשוחט לשמן חייב אמר לו
 ר׳ יהושע לא אם אמרת באימורי ציבור שיש להם קצ
 45קצבה תאמר בפסח שאין לו קצבה ר׳ מאיר אומר אף
 השוחט לשם אמורי ציבור פטור












6שחטו שלא לאכליו שלא למנויו לערלים
 לטמאי׳ חייב לאכליו ושלא לאכליו למנויו שלא למנויו
 5למולים ולעדלים לטמאים ולטהורים פטור שחטו ונ
 ונמצא בעל מום חייב שחטו נמצא טרפה כסתר פטור
 שחטו ונודע שמשכו הבעלים את ידם או שמתו או שנ
 שנטמא פטור








7
  פרק שביעי 1כיצד צולין את הפסח שפוד של ר
 רמון תוחבו מתוך פיו עד בית נק
 20נקובתו ונות׳ את כרעיו ואת בני מעיו לתוכו דברי ר׳ יוסי
 הגלילי ר׳ עקיבא אומר כמין בשול הוא זה אלא תולן ח
 הוצה לו

2
 25 ב אין צולין את הפסח
 לא בשפוד ולא באסכלה אמר ר׳ צדוק מעשה ברבן גמ
 גמליאל שאמד לטבי עבדו צא וצלה לנו את הפסח על
 האסכלה נגע בחרסו של תגור יקלוף את מקומו נטף
 מרטבו של חרס וחזר אליו יטול את מקומו נטף מרטבו
 30על הסלת יקמוץ את מקומו






3
  ג
  סכו בשמן
 40תרומה אם חבורתן בהנים יאכלו אם של ישראל אם חי
 ידיחנו ואם צלי יקלוף את החיצון סכו בשמן של מעשר
 שני לא יעשנו דמים על בני החבורה שאין פודין מעשר
 שני בירושלים

4
  ג חמשה דברים באים
 בטומאה ואינם נאכלים בטומאה העומר ושתי הלחם ו
 ולחם הפנים וזבחי שלמי צבור ושעיר ראשי חדשים ה
 הפסח שבא בטומאה נאכל בטומאה שלא בא מתחלתו








0080vB





Order P_P1143297-eSc.2 Tractate P_P1143297-eSc.2.3512345678910612345671234





5
  ה נטמא הבשר והחלב קיים אינו זורק אתן
 נטמא החלב והכשר קיים זורק את הדם ובמוקדשים
 10אינו כן אעפי׳ שנטמא הבשר והחלב קיים זורק את הום

6
  ו
  נטמ
 15הקהל או רובו או שהיו בה כהנים טמאים וקהל טה
 יעשנו בטומאה נטמא מעט הקהל הטהורים עושין א
 הראשון והטמאים עושין את השני












7
  ז הפסח שנזרק דמו ואחר כך נודע שהא
 טמא הציץ מרצה נטמא טומאת הגוף אין הציץ מרצה
 מפני שאמרו הנזיר ועושה פסח הציץ מרצה על טומאה
 הדם ואין הציץ מרצה על טומאת הגוף נטמא טומאת
 35התהום הציץ מרצה.













8
 50 ח נטמא שלםא
 רובו שורפין אותו לפני הבירה ומעצי המערכה נטמאנ
 מיעוטו והנותר שורפים אותו בחצרותיהם או על גוו
 גגותיהן מעצי עצמן הצי קנין שורפין אותו לפני חביוז
 בשביל ליהנות מעצי המערכה



9הפסח שיצא או שנטמא ישרף מיד נטמאו
 הבעלים או שמתו תעובר צורתו וישרף בששה עשר ר׳
 5יוחנן כן כרוקה אומר אף זה ישרף מיד שאין לו אוכלין





 
 10העצמות
 והגידים והנותר ישרפו בששה עשר חל ששה עשר ל
 להיות בשבת ישרפו בשבעה עשר שאינן דוחים לא את
 15השבת ולא את יום טוב





11
  יא כל הנאכל בשור הגדול יאכל בגדי הרך
 ראשי כנפים והסחוסין השובר את העצם בפסח הט
 הטהור הרי זה לוקה ארבעים אבל המותיר בטהור וה
 25והשובר בטמא אינו לוקה הארבעים



12
 30 וב
  אבר שיצא מקצתו חותך עד שהוא מגיע לעצם וקולף
 עד שהוא מגיע לפרק וחותך ובמוקרשין קוצץ בקופיץ
 שאין בו משום שבירת העצם מן האגף ולפנים כלפנים
 מן האגף ולחוץ כלחוץ החלונות ועובי החומה כלפני׳
















13
  יג
  שתי חבזרות שהיו אוכלות בבית אחד אילו הופכין את
 פניהם הלך ואוכלין ואלו הופכין פניהם הלך ואוכלין
 55והמיחם באמצע וכשהשמש עומד למזוג קופץ את פיו ו
 והופך את פניו עד שהוא מגיע אצל חבורתו ואוכל וה
 והכלה הופכת את פניה ואוכלת


8 0081rB 
  פרק שמיני
  1האשה בזמן שהיא בבית בעלה ש
 ששחט עליה אביה
 5שחט עליה בעלה תאכל משל בעלה הלכה רגל הרא
 הראשון לעשות בבית אביה שחט עליה אביה שהט ע
 עליה בעלה תאכל ממקום שתרצה יתום ששחטו יליו
 אפוטרופום יאכל ממה שירצה העבד של שני שותפין
 לא יאכל משל שניהם מי שחציו עבד וחציו בן חודין
 10לא יאכל משל רבו









2
  ב
  האומר
 לעבדו צא ושתוט עלי את הפסח שחט גדי יאכל שחט
 טלה יאכל שחט גדי וטלה יאכל מן הראשון שכח מה
 25שאמר לו רבו כיצד יעשה ישחט גדי וטלה ויאמר אם
 גדי אמר לי רבי גדי שלו וטלה שלי ואם טלה אמר לי
 ר׳ טלה שלו וגדי שלי שכח רבו מה שאמ׳ לו רבו שניהם
 יצאו לבית השריפה ופטורים מלעשות פסח שני















 
 453האומר לבניו
 הריני שוחט את הפסח על מי שיעלה מכם ראשון ל
 לירושלים ביון שהכנים דאשון ראשו ורובו זכה ב
 בחלקו ומזכה את כל אחיו עמו לעולם נמנין מו עד ש
 שיהא בו כזית לכל אחד ואח׳ נמנין ומושכין ידיהם ממנו
 50עד שישחוט ר׳ שמעון אומר עד שיורזק עליו את הדם




4
  ב
  הממנה אחרים עמו על חלקו רשאין ליחן לו את שלו ו
 והנהרי והפאפרומופ
5זב שראה שתי ראיות שוחטין עליו
 5בשביעי ראה שלש שוחטין עליו בשמיני שומרת ליום
 בנגד יום שוחטין עליה בשני ראתה שני ימים׳ שוחטים
 עליה כשלשי והזבה שוחטין עלה בשמיני





















6
 30 י האונן והמפקח בגל וכן מי שהבטיחוהו
 להוציאו מבית האסורין וחולה וזקן שהם יכולין לאכול
 כזית שוחטים עליהם ועל כלן אין שוחטין עליהם בפני
 עצמן שלא יביאו את הפסח לידיפסול לפיכך אם אירע
 בהם פסול פטורים מלעשות פסח שני חוץ מן המפקח
 35בגל שהיה טמא מתחילתו





















0081vB





























7
  ו אין שוחטין את חפסח
 על היחיד דברי ר׳ יהודה ר׳ יוסי
 מתיר ואפלו חבורה של מאה שאון
 20יכולין לאכול כזית אין שוחטים ע
 עליהם ואין עושין חבורת נשים
 ועבדים וקטנם


8
  ה
  אונן טובל זאוכל את פסחו לערב אכללו
 בקדשים השומע על מתו והמתלקט לו עצמות טובל
 ואוכל בקדשי׳ גר שנתנייר ערב פסח בית שמאי אומרי׳
 30טובל ואוכל את פסחו לערב ובית הלל אומרים הפורש
 מן הערלה בפורשמן הקבר














9
  פרק תשיעי
  1מי שהיה טמא או בדרך רחוקר
 ולא עשה את הראשון יעשה
 50את השני שגג או נאנס ולא עשה את הראשון יעשה את
 השני אם כן למה נאמר טמא ודרך רחוקה אלא שאלו נ
 פטורין מן ההכרת ואלו הייבין בהכרת



Notes

There are no notes available.