Automatic transcription of Naples Editio Princeps of the Mishnah, 1492 using escriptorium
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
Repository | NLI, 1143297 (Jerusalem) | Dimensions: | |
---|---|---|---|
Id no. | https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH001143297/NLI?volumeItem=3 | Sheet | × cm |
Hand | Written Column | × cm | |
Date | Lines per column | ||
Region | Characters/line | ||
Format | Characters/cm | ||
Material | |||
Extent | leaves | Contributions: | |
Columns | Transcription | ||
Scribe | Markup | ||
Place of copying |
Transcription
עד כמה ישראל חייבים להיט פל ב פרק רביעי 5 בבכור בבהמה דקה עד שלשים יום ענסה חמשים יום ר יוסי אומר בדקה שלשה חדשים מר לו בהן בתוך ומן זה תנהו לי הרי זה לא יתנו לו א ם היה בעל מום אמר לו תן לי שאוכלנו מותר בשעת המקרש אם היה תמים אמר לו תן לי שאקריבנו מותר 10 הכבור נאבל שנה בשנה בין תמים בין בעל גום שנא׳ ופיה
2אלדיך תאבלנו שנה בשנה 21ב גולד לו מום בתיך 35 אותו מותר לקיימו כל שנים עשר חדש לאחר שנתו .אנו רשאי לקיימו אלא עד שלשים יום3
3ג השוחט הבכור ומראה את טומו ר׳ יהודה מתיר ר׳ מאיר אומר הואיל והוא נש ושזם שלא על פי מומחה אסור20
4ד מי שאינו מומחה וראה את הבבו 0241rB נשחט על פיו הרי זה יקבר וישלם מכיתו דן את הרי זיבה את החייב וחייב את הזכאי טמא את הטהור וטהר את הטמא מה שעשה עשוי וישלם מביתו ואם היה 5 מומחה בית דין פטור מלשלם570241v 0241vA 26
5ו הנוטל שכרג להיות רואה בכורות אין 30 שוחטין על פיו אלא אם כן היה מומחה באילה ביבנה שהתירו לו חכמי׳ להיות נוטל ארבעה איסרות בבהמה דקה וששה בגסה בין תמים בין בעל מום11
6ו הנוטל שכרו לדון דיניו בטלים להעיד עדותו 45 בטלה להזות ולקדש מימיו מי מעדה ואפרו אפר מקלה אם היה כהן מטמיהו מתרומתו מאבלו ומשקו וסכו ו ואם היה זקן מרכיבו על החמור ונותן לו שברו כפועל110241vB 24
7ח החשוד על הככורותאין לוקחין ממנו בשר צבאים ולא עורות שאינן עבודין ר׳ אלעזו אומר לוקחין ממנו עורות של נקבה ואין לוקחין ממנו צמר מלובן וצואי אבל לוקחין ממנו טווי ואו וג׳ 9התשוד
8על השביעית אין לוקחין מטן 40 פשתן ואפילו סרק אבל לוקחין ממנו מווי ובנדים3
9ח החשול להיו׳ מוכר תרומה לשם חולן אין לוקזין 45 ממנו אפילו מים או מלח רברי ר׳ יהודה ר שמעון אום כל שיש בו זיקת תרומות ומעשרות אין לוקחין ממנו2
10יא החשוד על השביעית 50 אינו השוד על הטעשחות החשוד על המעשרות אינו חשור על השביעית החשוד על זה ועל זה חשוד על ה הטהרות ויש שהוא חשור על הטהרות ואינו חשזר לא על זה ולא על זהזה הכלל כל החשוד על הדבר לאהו ולא מעידו20242r 0242rA 10
Notes
There are no notes available.