Automatic transcription of Naples Editio Princeps of the Mishnah, 1492 using escriptorium

The top region of this page provides navigation controls to browse through the document.

  • By default, the initial view is in page mode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page
  • Where the page in the source document is in multiple columns users can select column mode, and browse by individual column.
  • Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.

The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.

The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.

Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.

Repository NLI, 1143297 (Jerusalem) Dimensions:
Id no. https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH001143297/NLI?volumeItem=3 Sheet × cm
Hand Written Column × cm
Date Lines per column
Region Characters/line
Format Characters/cm
Material
Extent leaves Contributions:
Columns Transcription
Scribe Markup
Place of copying

Transcription

folio 0239r0239rA Order P_P1143297-eSc.5 Tractate P_P1143297-eSc.5.3104
 איוה הוא הזרוע מן הפרק של ארבובה עד כף
 עליד הוא של נזיר וכשנגדו ברגל שוק מן הפרק שלא
 5רכובה עד סובך של רגל איזהו הוא הלחי מן הפרק ש
 של לחי עד פיקה של גרגרת
























11
  פרק אחד עשר 1ראשית הגז נוהג בארץ ובחוצה
 לארץ בפני הבית ושלא בפני ה
 וכית בחולין אבל לא במקודשין חומר
 35מרזע וכלחיים ובקבה מראשית הנז שהזרוע והלחיים
 והקבה נוהגין בבקר ובצאן בין במרובה בין ממועט ור
 ואשית הגו אינו נוהג ﭏא ברחלי ואינו נוהג ﭏא במרובה










2
  ב
 50 וכמה הוא
 טרזכה בית שמאי אומרי׳ שתי רחלות שנאמר יחיה איש
 ענלת בקר וב׳ צאן בית הלל אומ׳ חמש שנא צאן עשויו׳
 המש רחלות גוזזות מנה מנה ופרס חייבות בראשית הגז
 דברי ר׳ דוסא וחכמים אומרים חמש רחלות גוזוות כל ש
 55שהן ומה הוב נותן לו משקל חמש סלעים ביהודה שהן
 עשר סלעים בגליל מלובן לא צואי כדי לעשות ממנו ב
 מו קטן שנאטר התן לו ברי שיהא בו מתנה לא הספיק
0239rB Order P_P1143297-eSc.5 Tractate P_P1143297-eSc.5.31041112
 ליתנו לו עד שצבעו פטור לבנו׳ ולא צבעו הייב הלוקח
 צאנו של נכרי פטור מראשית הגז לקח נז צאנו של חברו
 אם שייר המוכר המוכר חייב ואם לאו הלוקח חייב היו
 5לו שני מינין טחופות ולבנות מכר לו טחופות אבל לא
 לבנות זכרי׳אבל לא נקבו׳ זה נותן לעצמו וזה נותן לעצמו







12
 15 פרק שנים עשר 1שלוח הקן נוהג בארץ ובחוצה
 לארץ כפני הבית ושלא בפני
 הבית בחולין אבל לא במקדשים חומר בכסוי הדם מש
 משלוח הקן שכסוי הדם נוהג בחיה ובעוף במזומן וב
 ובשאינו מזומן ושילוח הקן אינו נוהג אלא בשאינו מ
 20מזומן איזה הוא שאינו מזומן כנון אווזין ותרנגלי׳ שקננו
 בפרדס קננו בתוך הבית וכן יוני רודסיות פטור מלשלח






2
  ב
 30 עוף טמא פטור
 מלשלח עוף טמא רובץ על בצי עוף טהור׳ וטהור רובץ
 על ביצי עוף טמא פטור מלשלח קורא זבר רבי אליעזר
 מחייב וחכמים פזטרים




3
  ג
 40 היתה מעפעפת
 בזמן שכנפיה נוגעות בקן חייב לשלח אין כנפיה נוגעות
 בקן פטור מלשלח אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה א
 אחת חייב לשלח שנאמר קן קן מכל מקום היושם א
 אפר וחים מפרחין או בצים מוזרות פטור מלשלח שנ׳
 45והאם רובצת על האפרוחי׳ או על הבצי׳ מה האפרוחים
 בני קיימה אף הבצים כנות קיימה יצאו מוזרות מה
 הביצים צריכות לאמן אף האפרוחים צריכין לאמן יצ
 יצאו מפרחין שלחה וחזרה שלתה וחזרה אפי ארבעה
 וחמשה פעמים חייב שנאמר שלח תשלח אמר הריני ג
 50נוטל את האם ומשלח את הבנים חייב לשלח שנאמר ש
 שלח תשלח את חאם ואת הבנים תקח לך נטל את הבני׳
 והחזירן לקן ואחר כך חזרה האם עליהן פטור מלשלח



4הנוטל אם מעל הבנים ר׳ יהודה אומר לוקה ו
 ואיני משלח וחכמים אומרים משלח ואינו לוקה זה הב
 5הכלל כל מצוה בלא תעשה שיש בה קום עשה אין חי




5
  ח לא יטול אדם אם על הבנים אפילו
 לטהר בה את המצורע מה אם מצוה קלה שהיא באסר
 אמרה תורה למען ייטב והארכת ימים קל וחומר מצות
 המזרות שבתורה


 
  Tractate P_P1143297-eSc.5.4 מסכת
  בכורות 1
 20 1הלוק עובר חמורו של נכרי והמוב׳ לו אף על פי שאינו
 רשאי והמשתתף לו והמקבל ממנו והנותן לו בקבלה פ
 פטור מן הבכירה שנאמר בישראל אבל לא כאהרים ב
 בהנים ולוים פטורין מקל וחומר אם פטרו של ישראל ב
 במדבר דין הוא שיפטרו של עצמן



















2
 45 ב פרה שילדה כמין חמור וחמור
 שילדה כמין סוס פטור מן הבבירה שנאמר פטר חמור
 פטר חמור שני פעמים עד שיהא הולד חמור והנולד ח
 חמור מהו׳ באכיל בהמה טהור׳ שילדה כמין בהמ׳ טמא
 מותר באב לה וטמאה שילדה כמין בהמה טהורה אסו
 50באכילה שהיוצא מהטמא טמא והיוצא מן הטהור טה
 טהור דג טמא שבלע דג טהור מותר באכילה וטקור ש
 שבלעדג טמא אסור באבילה לפי שאינו גדוליו
0239vB














Order P_P1143297-eSc.5 Tractate P_P1143297-eSc.5.310411121212345 Tractate P_P1143297-eSc.5.4112














3
  ד
  חמור שלא ביכרה
 וילדה שני זכרי׳ נותן טלה אחד לכהן זכר ונקבה מפריש
 20טלה אחר לעצמו שתי חמורין שלא ביכרו וילרו שנן
 זכרים נותן שני טליים לבה זכר ונקבה או שני זכריסן
 ונקבה נותן טלה א חזר לכהן שתי נקבות וזכר או שני ג
 זכרים ושתי נקבות אין באן לכהן כלום















4
 40 ה אחת בכרה ואחת שלא
 בכדה וילדו שני זברים נותן טלה אחד לבהן זכר ונקנה
 מפריש טלה אחד לעצמו שנאמר ופטר חמור תפדה נ
 בשה מן הכבשים ומן העזים זכר ונקבה גדול וקטן ת
 תמים ובעל מום ופודה בו פעמים הרבה נכנס לדיו ל
 45להתעשר ואם מת נהני׳ בו













5אין פורין לא בעגל ולא
 5פיהולא בשחוטה ולא בטריפה ולא בכלאים ולא בכוי
 עזר מתיר בכלאים מפני שהוא שה ואוסר בבוי מפני
 הו ספק נתנו לבהן אין הכה רשאי לקיימו עד שיפריש
 טה תחתיו




6
  ו המפריש פדיון פטר
 15מור ומת ר׳ אליעזר אומר חייבין באחריותו בחמש סל
 אשים של בן וחכמים אומרים אין חייבים באחריותו
 בפריון מעשר שני העיד ר׳ יהושע ור׳ צדוק על פריון
 אמר חמור שמת שאין כאן לבהן כלום מת פטר חמור ר׳
 ליעזר אומר יקבר ומותר בהניתו שלטלה וחכמים או׳
 20אנו צריך להקבר והטלה לכהן







 7לא רצה לפדותו עורפו בקופים מאחריו ו
 קוברומצות פדיה קורמת למצות עריפה שנאמר ואם
 30אתפדה ועדפתו מצות יעידה קודמת למצות פריה שנ׳
 אשר לא יעדה והפדה מצות יבום קודמת למצות חליצה
 נואשונה שהיו מתכונין לשם מצוה ועכשו שאינן מת
 אהטונין לשם מצוה אמרו מצות חליצה קודמת למצות י
 מם מצות גאולה באדון הוא קודם לכל ארס שנאמר ו
 35אם לא יגאל ונמכר בערכך








2
 45 פרק שני 1הלוקח עובד פרתו של נכרי והמזכר לו
 אף על פי שאינו רשאי המשתתף לו ו
 המקבל ממנו והנותן לו בקבלה פטור מן הבכזרה שנא׳
 נישראל אבל לא באחרים בהנים ולוים חייבים לא נפ
 אטרו מכבור בהמה טהורה לא נפטרו אלא מפדיון הכן






 2ג
 כלהקדשים שקדם מום קבוע להקדשן ונפדו חייבים
 בבכור ובמתנו ויוצאין לחולין ליגזו ולעבד וולדן וחלבן
 טותר לאחר פדיונם והשוחטן בחוץ פטור ואין עושים
 60פורח ואם מתו יפדו חוץ מן הבכור ומן המעשר
0240rB






























 
 3כל שקד הקדישן
 את מומן או מום עובר להקדישן לאח׳ מיבאן נולד׳ להם
 20מום קבוע להקדישן ונפדו פטורין מן הכבורה ומן המ
 המתנות ואינן יוצאין לחולין ליגזו ולהעכד וולדן וחלבן
 אסור לאחר פדיונן והשוחטן בחוץ חייב ועושין תמור׳
 ואם מתו יקברו4












 צאן ברזל מן הגוי ולדות פטורין וולדי וולדות חייבין ה
 העמידו ולדות תחת אמותיהם ולדות פטורי׳ וולדי ולדו׳
 חייבין רבן שמעון בן נמליאל אומר אפילו עד עשרה ד
 דורות פטורין שאחריותן לנכרי










 505רחל שילו מין עז
 ועז שילדה כמין רחל פטו׳ מן הכבור׳ ואם יש בו מקצת
 סימנין חייב



 6דחל שלא בברה וילדה שני זכרים ויצאו שני
 ראשיהן באחת ר׳ יוסי הגלילי׳אומ׳ שניהן לבהן שנאמר
 הזכרים לה׳ וחבמים אומרי אי אפשר אא אחד לו ואחד
 לכהן ר׳ טרפון אומר הכהן בורר לו את היפה ר׳עקיבא
 60אומר משמנין ביניהן השני ירעה עד שיםתאב וחייב ב
 במתנו׳ ר׳ יוסי פוט מת אחד מהן ר׳ טרפון אומר׳ יחלוקו
 ר עקיבא אומר המוציא טחברו עליו הראיה

Notes

There are no notes available.