Automatic transcription of Naples Editio Princeps of the Mishnah, 1492 using escriptorium

The top region of this page provides navigation controls to browse through the document.

  • By default, the initial view is in page mode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page
  • Where the page in the source document is in multiple columns users can select column mode, and browse by individual column.
  • Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.

The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.

The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.

Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.

Repository NLI, 1143297 (Jerusalem) Dimensions:
Id no. https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH001143297/NLI?volumeItem=3 Sheet × cm
Hand Written Column × cm
Date Lines per column
Region Characters/line
Format Characters/cm
Material
Extent leaves Contributions:
Columns Transcription
Scribe Markup
Place of copying

Transcription

folio 0099r0099rA Order P_P1143297-eSc.2 Tractate P_P1143297-eSc.2.837







8
  ח והיה באשר ירים משה ידו וג
 וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק וכי ידיו
 שלמשה עושות מלחמות או ידיו שוברות מלחמה אלא
 כזמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי למעלה ומשעבדין
 15את לבן לאביהן שבשמים היו מתגברים ואם לאו היו
 נופלין כיוצא בו ויאמר ה׳ אל משה עשה לך שרף וש
 ושים אותו על נס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי .וכי
 הנחש ממית ומחיה .אלא כזמן שישראל מסתכלין ל
 לאביהן שבשמים כלפי מעלה
 20ומתכונין את
 לבם היו מתרפאין ואם לאו היו נימוקין
 ט חרש שוטה
 וקטן אין מוציאין את הרבים ידי חובתן זה הכלל כל
 שאינו חייב בדבר אינו מוציא הרבים ידי חובתן

4
  פרק רביעי 1יום טוב של ראש השנה שחל להיות
 בשבת במקדש היו תוקעין אכל לא
 במדינה משחרב בית המקדש התקין רכן יוחנן בן זכאי
 30שיהו תוקעים בכל מקום שיש בו ביתדין אמר ר׳ אלען׳
 בשהתקי רבן יוחנן כן זכאי לא התקין שהיו תוקעים אא
 כיבנה כלבד אמר לו אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו









 2ועוד אמד זו היתה בירוש׳ יתירה על יכנה שכל עיר שה
 שהיא רואה ושומעת וקרוב׳ והיא יכולה לבוא תוקעין
 בה וביבנה לא היו תוקעין אלא בביתדין בלבד.




 3בראשונה היה ניטל לולב במקדש שבעה ובמדינה יום
 50אחד משחרב בית המקדש׳ התקין רבן יוחנן בן זכאי
 שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקרש ושיהא
 ום הנף כולו אסור

4
 55 ד בראשונה היו מקבלין עדות החודש כל היום
 העם אחת נשתהו העדים מלבוא ונתקלקלו הלוים
0099rB Order P_P1143297-eSc.2 Tractate P_P1143297-eSc.2.837841234
 כשיר התקינו שלא יהו מקבלים אלא עד המנחה אם ב
 באו מן המנחה ולמעלה נוהגין אותו היום קודש ולמחר
 קודש משחרב בית המקדש
 5התקין רבן יו
 יוחנן בן זכאי שיהיו מקבלין עדות החודש כל היום











5
  ה סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת
 20השם וכולל מלכיות עמם ואינו תוקע .קרושת היום
 ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה ו
 והודאה וברכת כהנים כדברי ר׳ יוחנן בן נורי אמר לו ר׳
 יהודה לר׳ עקיבה אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מז
 מזביר׳ אלאאו מר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל
 25מלכיות עם קדוש׳ היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות
 ותוקע ואומר עבודה והודאה וברבת כהנים ושים







6
 35 ו אין פוחתין מעשר מלכיו׳
 מעשר׳ זכרונ׳ ומעשרה שופרות ר׳ יוחנן בן נורי אמר אם
 אמר שלש שלש יצא אין מזכירין זכרון ומלכות ושופר
 שלפורענות מתחיל בתורה ומשלים כנביא ר׳ יוסי אומר
 אם משלים בתורה יצא









7
 50 ז העובר לפני התיבה ביט׳ של ראש
 השנה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את ה
 ההלל







8שופר של ראש השנה אין מעבירין עליו את התהום וא
 ואין מפקחין עליו את הגל לא עולין באילן ולא רוכבין
 5על גבי בהמה ולא שטין על פני המים ואין חותכין אותו
 בין בדבר שהוא משום שבות בין בדבר שהוא משום ל
 לא תעשה אבל אם רצה ליתן לתוכו מים או יין יתן
 אין מעכבין את התינוקו׳ מלתקוע אבל מתעסקין בהם
 כדי שילמדו .ומתעסק לא יצא והשומע מן המתעסק ל







 9סדר תקיעו׳ שלש של שלש שלש שיעור תקיעה כדי ש
 שלש תרועות שיעור תרועה כדי שלש יבבות תקע
 בראשונה ומשך בשניה כשתים אין בידו אלא אחת מי
 20שבירך ואחר כך נתמנה לו שופר תוקע ומדיע ותוקע ו
 תוקע ומריע ותוקע שלשה פעמים כשם ששליח ציבור
 חייב כך כל יחיד ויחיד חייב רבן גמליאל אומר שליח
 ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן


































0099vB






 5 Tractate P_P1143297-eSc.2.9
 5 מסכת תעניות 11מאימתי מזכירין גבורות גשמים ר׳ אליעזר אומר מיזםח
 הראשון שלחג ר׳ יהושע אומר מיום טוב האחרון שלח
 חג אמר ר׳ יהושע הועיל ואין גשמים סימן ברכה בחג
 למה הוא מזכיר אמר ר׳ אליעזר אף הוא אינו אומר א
 10אלא משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו אמרו לואסבן
 לעולם יהא מזכיר

2
  ב אין שואלין גשמים אלא סמוך לגשמים ר׳ י
 15יהודה אומ׳ העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון ש
 שלחג האחרון מזכיר והראשון אינו מזכיר ביום טובה
 הראשון של פסח הראשון מזכיר ואחרון אינו מזכיו







 25ג עד אימתי שואלין א
 את הגשמים ר׳ יהודה אומר עד שיעבור הפסח ר׳ מאיו
 אומר עד שיצא נים שנ׳ ויורד לכם גשם יורה ומלקוש
 בראשון3בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים רבןג
 גמליאל אומר בשבעה בו חמשה עשר יום אחר החגב
 30כדי שיגיע האחדון שבישראל נהר פרת











4
  ד הגיע שבעה עשר במרחשן
 ולא ירדו גשמים חתחילו היחידים מתענים אוכליןוש
 45ושותין משחשיכה ומותרין במלאכה וברחיצה וכסינה
 זבנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה


 5הגיע ראש חדש שלכסליו ולא ירדו נשמים בית דיןנו
 50גוזרין ג׳ תעניות על הציבור אובלין ושותין משחשיבת
 ומותרין במלאבה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסודלו
 בהשמיש המיטה

Notes

There are no notes available.