Automatic transcription of Naples Editio Princeps of the Mishnah, 1492 using escriptorium

80249r  0249rA  15    1

המקדיש את שדהו בשעה שאינה יובל אומרים לו פתח את ראשון טהבעלי׳נותנין חומש וכל אדם אינו נותן חומש מעשה נאחר שהקדיש את שדוזו מפני רעתה אמרו לו פתח א את ראשון אמר הדי היא שלי כאסר אמר ר׳ יוסי לא 20  אמר זה אלא בבכיצה שההקדש נפדה בכסף ובשוה נכו אומדי לו הגעתך נמצא מפסיר אסר ושדחו לפניו16

2

ב אמר אחד הרי היא שלי מסו סלעי׳ ואחד אומר בעשרי׳ ואחד אומר בשלשים 40  אחו אומר בארבעים ואחד אומר בחמשים חזר בו של ומשים ממשכנים מנכסיו עד עשר חזר בו של ארבעי׳ ממשכנים מנכסיו עד עשר חזר בו של שלשים ממשכני׳ מנסיו עד עשר חזר בו של עשרים ממשכנים מנכסיו שרעשר חזר בו של עשר מוכרי אותה בשוויה ונפרעי׳ 45  משל עשר את המותר הבעלים אומרין בעשרים וכל א איד אימרין בעשרים הבעלים קורמים מפנ שהן מ מיסיפין חומש6

3

ג אמר אחד הרי היא שלי נעשרים ואחת הבעלים נותנים עשרים ושש בעשרים שתים הבעלים נותנים עשרי ושבע בעשרים ו שלש הבעלים נותנים עשרים ושמנה בעשרי׳ וארבע הבעלים נותנין עשרים ותשע בעשרים וחמש הבעלי 60  המן שלשים שאין מוסיפין חומש על של זה אבר א 0249rB  אחד הרי היא שלי בעשרים ושש אם רצו הבעלים ל ליתן שלשים ואחת ודינר הבעלים קודמים ואם לאו א אומרים הגיעתך27

4

ד מהרי׳ אדם מצאנו ומבקרו מעבדיו ומשפחותיו הכנעני׳ ומשדה אחוזתו ואם החרים את כלן אינן מוחרמין דברי 35  ר׳ אלעזר אמר ר׳ אלעזר בן עזריה מה אם לגבוה שאיז אדם רשאי להחרים את כל נכסיו על אחת כמה וכמה שיהא אדם חייב להיות חס על נכסיו3

5

ה המחרים בנו ובתו עבדו ושפחתו העברים ושדה מקנתי אינן מו מוחדמים שאין אדם מחרים דבר שאינו שלו כהנים 45  ולוי׳ אינן מחרימין דברי ר׳ יהודה ר׳ שמעון אומר הבהני׳ אינן מחרימים שהחרמים שלהם הלוים מחרימים שאין החרמים שלהן ר׳ מאיר אומר נראים דברי ר׳ יהודה בק בקרקעות שנאמר כי אחוזת עולם היא להם וכדברי ר׳ שמעון במטלטלים שאין החרמים שלהם6

6

ד חרמי בהנים אין להם פדיון אלא נותנים לבהנים כהרומה ר׳ יהודה בן בתירה אומר סתם חרמים לבדק הבית שנאמר כל ח 60  חרם קדש קדשים הוא לה וחכמים אומרים סתם חרמי׳ לכהנים שנאמר כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו אם כן למה נאמר כל חרם קדש קדשים הוא לה שהוא חל קדשי קדשים ועל קדשים קלים על0249v  0249vA  14

7

ז מחרים אדם את קדשיו בין קדשי קדשים ובין קדשים קלי׳ אם נדר נותן את הדמים אם נדבה נותן את טובת שור זה עולה אומ׳ כמה אדם רוצ׳ ליתן בשור זה 20  להעלותו עולה שאינו רשאי הבכור בין תמים בין בעל מום מחרימין אותו כיצד מחרים אותו הפודין אומרים כמה אדם רוצה ליתן בבכור זהליתנו לבן בתו או לבן אחותו ח ר׳ ישמעאל אומר בתוב אחד אומ׳ תקדיש וכתוב אחר אומר אל תקדיש ואי אפשר לומר 25  אל תקדיש שכבר נאמר תקדיש אמור מעתה מקדישו אתה הקדש עילוי ואין אתה מקדישו הקדש מזבח17