Automatic transcription of Naples Editio Princeps of the Mishnah, 1492 using escriptorium
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | NLI, 1143297 (Jerusalem) | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH001143297/NLI?volumeItem=3 | Sheet | × cm |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | ||
| Scribe | Markup | ||
| Place of copying |
Transcription
5
15 ט האוחב
והשונא איזה הוא האוהב זה שושבינו והשונא כל שלא
ונרעמו שלשת ימים באיבה אמרו לא נחשדו ישראל
6כיצד בודקין את העדים היו מכניסין
25אותן ומאיימין עליהן ומוציאין את כל אדם לחוץ ומ
ומשיירין את הגדול שבהן ואומר׳ לו אמור היאך אתה
קדע שזה חייב לזה כלום אם אמר הוא אמר לי שהוא
חיי לואו איש פלו׳ אמר לי שהוא חייב לו לא אמר כלו
עדשיאמר בפנינו הודה לו שהוא חייב לו מאתים זוזן היו
30מכניסין את השני ובודקין אותו אם נמצאו דבריהם מ
מכוונין נושאין ונותנין בדבר שנים אומ׳ זכאי ואחר או׳
חייב זכאי שנים אומרי׳ חייב ואחד זכאי חייב אחד אומ׳
זבאי ואחד אומר חייב ואח׳ או׳ א נו יודע או אפילו שני׳
מכין או מחייבין ואואחד אומ׳ איני יודע יוסיפו הדייני׳
7
יב גמרו את הדבר
דו מכניסין אותן הגדול שבדיינין אומר איש פלו׳ אתה
ובאי ואיש פלו׳ אתה חייב ומניין שבשיצא אחד מן ה
הויינים לא יאמר אני הזא המזכה וחבירי מחייבין אכל
50טהא עשה שחבירי רבו עלי על זה נאמר הולך רכיל מ
מגלה סוד.
8 0172rB
וג
כל זמן שהוא סותר מביא ראיה הוא
סותר את הדין אמרו לו כל ראיות שיש לך הבא מכאן
5ועד שלשים יום הביא בתוך שלשים יום סותר לאחר
שלשים יום אינו סותר אמר רבן שמעון בן גמליאל מה
יעשה זה שלא מצא בתוך שלשי׳ יום ומצא לאחר שלשי׳
יום אמרו לו הבא עדי׳ אמ׳ אין לי עדים חבא ראייה אמד
אין לי ראייה לאחד זמן מצא עדים ומצא ראיה הרי
10זה אינה כלום
אמר רבן
שמעון כן גמלי מה יעשה זה שלא היה יודע שהיה לו
עדים ומצא עדים לא היה יודע שיש לו ראיה ומצא רא
ראייה .אמרו לו הבא עדים אמר להן אין לי עדים ה
15הבא ראיה .אמר אין לי ראייה לאחר זמן מצא עדים ו
ומצא ראיהראה שהוא מתחייב ואמר קרבו איש פלוני
ופלוני וחועידוני או שהוציא ראייה מתוך אפונדתו ה
הרי זה אינה כלום.
4
פרק רבעי
1אחר דיני ממונות ואחד דיני
נפשות בדרישה ובחקירה
30שנאמ׳ משפט אחד יהיה לכם מה בין דיני ממונות לדיני
נפשות׳ ׳ דיני ממונות בשלשה ודיני נפשות בעשרים וש
ושלשה דיני ממונות פותחין לו בין לוכות בין לחובה וד
ודיני נפשות פותחין בזכות ואין פותחין בחובה
דיני ממונות מטין על פי עד אהד בין לזכות בין לחובה
35ודיני נפשות מטין על פי אחד לזכות זעל פי שנים ל
לחובה דיני ממונות מחזירין בין לזכות בין לחובה
ודיני נפשות מחזירין לזכות ואין מחזירין לחובה .דיני
ממונות הכל מלמדים זכות׳ וחובה ודיני נפשות הכל מ
מלמדין זכות ואין הכל מלמדים חובה דיני ממונות ה
40המלמד חובה מלמד זכות והמלמד זכות מלמד חובה .
ודיני נפשות המלמד חובה מלמד זכות אכל המלמד זב
זבות אינו יכול לחזור וללמד חובה דיני ממונות דנין ב
ביום וגומרים כלילה ודיני נפשות דנין ביום וגומרין ב
כיום דיני ממונות גומרין בו ביום בין לזכות בין לח
45לחובה ודיני נפשות גומרין בו ביום לזכות וביום ש
שלאחריו לחובה לפיכך אין דנין לא בעד בשבת ולא
בערב יום טוב
Notes
There are no notes available.