Automatic transcription of Naples Editio Princeps of the Mishnah, 1492 using escriptorium
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
Repository | NLI, 1143297 (Jerusalem) | Dimensions: | |
---|---|---|---|
Id no. | https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH001143297/NLI?volumeItem=3 | Sheet | × cm |
Hand | Written Column | × cm | |
Date | Lines per column | ||
Region | Characters/line | ||
Format | Characters/cm | ||
Material | |||
Extent | leaves | Contributions: | |
Columns | Transcription | ||
Scribe | Markup | ||
Place of copying |
Transcription
3
ג
קליפי רימון והנץ שלו קליפי אגוזים
15והגלעינין יש להם שביעית ולדמיהן שביעית הצבע
צובע לעצמו ולא יצבע בשכר שאין עושין סחורה בפ
בפירות שביעית ולא בבכורות ולא בתרומות ולא בנ
בנבלות ולא בטרפות ולא בשקצים ולא ברמשים ולא
יהיה לוקח ירקות שדה ומוכר בשוק אבל הוא לוקט
20ובנו מובר על ידו לקח לעצמו והותיר מותר למכרו.
4
ד לקח בכור
למשתה בנו או לרגל ולא צדיך לו מותר למכרו .צדי
30חיה עופו׳ ורגים שנזדמנו להם מיני טמאין מותר למכרן
ר׳ יהודה אומר אף מי שנתמנה לו לפי דרכו לוקח ומוכר
ובלבד שלא תהא אומנותו בכך וחכמים אוסרין.
5
40 ה
לולבי זרדים והחרובין יש להם שביעית ולדמיהן
שביעית יש להן ביעור ולדמיהן ביעור .לולבי האלה
והבטנה והאטדין יש להם שביעית ולדמיהן שביעית .
אין להם ביעור ולא לדמיהן ביעור אבל לעלין יש
45ביעור טפני שנושרין מאביהן.
6
ד
55 הורד וחכפר והקמף והלומם יש להם שביעי׳ לדמיהן
ממי האוייאמחוש המני שא
7
ז ורד חדש שכבשו בשמן ישן
ילקט את הוורד וישן בחדש חייב בביעור .חרובין
10חדשים שכבשן ביין ישן וישנים בחדש חייבין בביעור
זה הכלל כל שהוא בנותן טעם חייב לבער׳ מין בשאינו
מינו ומין במינו כל שהוא שביעית אוסרת כל שהוא
במינה ושלא במינה בנותן טעם.
8
פרק שמיני
1כלל גדול אמרו בשביעית כל
המיוחד למאכל אדם אין עושין ממנו
30מלוגמא לאדם ואין צריך לומר לבהמה׳ וכל שאינו מ
מיוחר למאכל אדם עדשין ממנו מלוגמא לאדם אבל
לא לבהמה .וכל שאינו מיוחד לא למאכל אדם ולא
למאכל בהמה חשב עליו למאכל אדם ולמאכל בהמה
נותנין עליו חומרי אדם וחומרי כהמה .חשב עליו
35לעצים הוא בעצים כנון הסיאה והאזוב׳ והקורנית
2
ב שכיעית ניתנה
לאכילה ולשתיה ולסיבה לאכול דבר שדרכו לאכול .
ולסוך דבר שדרכו לסוך .לא יסוך יין וחומץ אבל סך
55הוא את השמן וכן בתרומה ובמעשר שני קל מהם שב
סבינת שתהלהדלקה הנר.
Notes
There are no notes available.