Automatic transcription of Naples Editio Princeps of the Mishnah, 1492 using escriptorium
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
Repository | NLI, 1143297 (Jerusalem) | Dimensions: | |
---|---|---|---|
Id no. | https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH001143297/NLI?volumeItem=3 | Sheet | × cm |
Hand | Written Column | × cm | |
Date | Lines per column | ||
Region | Characters/line | ||
Format | Characters/cm | ||
Material | |||
Extent | leaves | Contributions: | |
Columns | Transcription | ||
Scribe | Markup | ||
Place of copying |
Transcription
2
ד
לו תורה ותמורתה ולדן וולד ולדן עד סוף העולם ה
15הרי אלו כתורה ובלבד שאינן טעונין לחם תמורת ע
עולה וולד תמורה ולדן וולד ולדן עד סוף העולם הרי
אלו בעולה וטעונין הפשט ונתוח וכליל לאשים
3
ה המפריש נקבה לעולה
אילדה זכר ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו עול
ואלעזר או׳ הוא עצמו יקרב עולה ז המפריש
25יקבה לאשם תרעה עד שתסת אבותמכר ויביא כדמיה
אשם אם קרב אשמו יפלו דמיה לנדבה ר׳ שמעון אומר
תמכר׳שלא במום ז תמורת אשם שמתו בעליו
ושכפרו בעליו ירע׳ עד שיסתא וימכ׳ ויפלו דמיו לנדב׳
ואיען׳או׳ ימות ר׳ ﭏעו או׳ יביא בדמיו עולה תמורת
30אשם ולד שלמים תמורתן וולדן וולד ולדן עד סוף הע
העולם ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהן לנדב׳
ואליעזראומר ימותו ר׳ אלעזר אומר יביא בדמיהן ע
ב המפריש חטאתו ואבדה
50והקריב והפרי אחרת תחתיה ואח כך נמצאת הראשונ׳
תמות המפריש מעות להטאת ואבדו׳ והקריב חטאת
ת תיהן ואחר כך נמצאו מעות ילכו לים המלח
4והלא אף הנדבה עולה היא מה בין דברי ר׳ אלעז׳
ווכרי חכמים אלא בזמן שהיא באה חובה הוא סומך
55עליה ומביא עליה נסכין ונסכיה משלו ואם היה כהן
עכודתה ועורה שלו ובזמן שהיא באה נדבה אינו סומך
עליה ואינו מבי עליה נסכין ונסכיה משל צבור אף על
לי שהוא כהן עבודתה ועירה של אנשי משמר
המפריש
מעות לתטאתו ואבדו והפריש מעות אחרים תהתיהן
לא הספיק ליקח בהן חטאת עד שנמצאו המעות ה
65הראשנות יביא מאלו ומאלו הטא והשאר יבלו לנדכה
5תרומת הבבור והמעשר
חזוולד ולדן עד סוף העול הריאלו בככור וכמעש׳
ויאכלו במומן לבעלים מה בין הבכו׳ והמעשר לבין כל
הקדשים שכל הקדשים נמכרים באטלס ונשחטין ב
באטלס ונשקלין כליטרא חוץ מן הבכור ומן המעשר
5ויש להן פדיון ולתמורותיהן פדיון חוץ מן הככור ומן
המעש׳ובאי׳ מחו׳ לאר׳ לאר חוץ מן הבכור ומן המעשר
אם באו תמימים יקרבו ואם בעלי מומין יאכלו במומן
לבעלים אמר ר׳ שמעון מה הטעם שהבבו׳ והמעשר יש
להם פרנסה במקומן ושאר כל הקדשים אף על פי ש
10שנולד לו מום הרי אילו בקדושתן
4
פרק רביעי 1ולד חטאת ותמורת חטאת וחטאת
שמתו בעליה ימותו שעברה שנתה
30ושאבדה ונמצאת בעלת מום אם משיכפרו הבעלים
תמות ואינה עושה תמורה לא נהנין ולא מועלין אם עד
שלא כפרו הבעלים תרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא
כדמיה אחרת ועושה תמורה ומועלין בה2
Notes
There are no notes available.