An electronic transcription of Cul Add 470.1

229v    1

התרומה ותרומת מעשר של דמיי החלה והביכורים עולים באחת ומאה ומצטרפין זה עם זה וצריך להרים הערלה וכלאי הכרם עולים באחת ומאתים ומצטרפין 25  זה עם זה ואינו צריך להרים ר׳ רבי שמעון אומ׳ אומר אינן מיצטרפין ר׳ רבי ליעזר אומ׳ אומר מצטרפין בנותן טעם אבל לא לאוסר

2

ב׳ התרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה כיצד סאה תרומה שנפלה למאה ואחר כך נפלו שלשת קבים ערלה או שלשת קבים של כלאי הכרם זו היא שהתרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה

3

ג׳ הערלה מעלה את הכלאים והכלאים את הערלה הערלה את הערלה כיצד סאה 30  ערלה שנפלה למאתים ואחר כך נפלה סאה ועוד ערלה או סאה ועוד של כלאי הכרם זו היא שהערלה מעלה את הכלאים והכלאים את הערלה והערלה את הערלה 30r 

4

ד׳ כל המחמץ והמתבל והמדמע בתרומה ובערלה ובכלאי הכרם אוסר בית שמיי אומ׳ אומרים אף מטמא בית הלל אומ׳ אומרים לעולם אינו מטמא עד שיהיה בו כביצה

5

ה׳ דוסתי איש כפר יתמי היה מתלמידי בית שמי אמ׳ אמר שאלתי את שמאי הזקן 5  ואמ׳ ואמר לעולם אינו מטמא עד שיהיה בו כביצה

6

ולמה אמרו כל המחמץ והמתבל והמדמיע להחמיר מין במינו להקל ולהחמיר מין בשאינו מינו כיצד סאור של חטים שנפל לתוך עיסת חיטים ויש בו כדי לחמץ בין שיש בו לעלות באחד ומאה בין שאין לו לעלות באחד ומאה אסור אין בו לעלות באחד ומאה בין שיש בו כדי לחמץ ובין שאין בו כדי לחמץ אסור

7

ז׳ להקל ולהחמיר מין בשאינו מינו כיצד גרישים 10  שנתבשלו עם עדשים ויש בהן בנותן טעם בין שיש בהן לעלות באחד ומאה בין שאין בהן לעלות באחד ומאה מותר

8

ח׳ שאור של חולין שנפל לתוך עיסה ויש בו כדי לחמץ ואחר כך נפל שאור של תרומה או שאור של כלאי הכרם ויש בו כדי לחמץ אסור

9

ט׳ שאור של חולין שנפל לתוך עיסה וחימצה ואחר כך נפל שאור של תרומה או שאור של כלאי הכרם ויש בו כדי לחמץ 15  אסור ר׳ רבי שמעון מתיר

10

י׳ תבלין שנים שלשה שמות ממין אחד או ממין שלשה אסור ומצטרפין ר׳ רבי שמע׳ שמעון אומ׳ אומר שני שמות ממין אחד או שני מינין משם אחד אינן מצטרפין

11

י׳א׳ כיצד סאור של חולין ושל תרומה שנפלו לתוך עיסה לא בזה כדי לחמץ ולא בזה כדי לחמץ וניצטרפו וחימצו ר׳ רבי ליעזר אומר אחר האחרון אני בא וחכ׳ וחכמים אומ׳ אומרים בין שנפל איסור בין כתחילה בין בסוף לעולם אינו אוסר 20  עד שיהיה בו כדי לחמץ

12

י׳ב׳ יועזר איש הבירה היה מתלמידי בית שמיי ואמר שמעתי את רבן שמעון בן גמליאל הזקן והוא עומד בשער המזרח ואמר לעולם אינו אוסר עד שיהיה בו כדי לחמץ

13

י׳ג׳ כלים שסכן בשמן טמא וחזר וסכן בשמן טהור וחזר וסכן בשמן טמא ר׳ רבי ליעזר אומ׳ אומר אחר הראשון אני בא וחכמי׳ וחכמים אומ׳ אומרים אחר האחרון

14

י׳ד׳ סאור של תרומה ושל כלאי הכרם שנפלו 25  לתוך עיסה לא בזה כדי לחמץ ולא בזה כדי לחמץ נצטרפו וחימצו אסור לזרים ומותר לכהנים ר׳ רבי שמעון מתיר לזרים ולכהנים

15

ט׳ו׳ תבלין של תרומה ושל כלאי הכרם שנפלו לתוך קדירה לא באילו כדי לתבל ולא באילו כדי לתבל ניצטרפו ותיבלו אסור לזרים ומותר לכהנים ר׳ רבי שמעון מתיר לזרים ולכהנים

16

י׳ו׳ חתיכה של קדשי קדשים ושל פיגול ושל נותר שנתבשלו עם החתיכות אסור 30  לזרים ומותר לכהנים ר׳ רבי שמעון מתיר לזרים ולכהנים

17

י׳ז׳ בשר קדשי קדשים ובשר קדשים קלים שניתבשלו עם בשר התאוה אסור לטמאים ומותר 30v  לטהורים