An electronic transcription of Cul Add 470.1
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | CUL (Cambridge) | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Add 470.1 | Sheet | 29 × 21 cm |
| Hand | Byzantine | Written Column | 19 × 14 cm |
| Date | 15th Century | Lines per column | 30 |
| Region | Characters/line | 56 | |
| Format | codex | Characters/cm | 4 |
| Material | paper | ||
| Extent | 250 leaves | Contributions: | |
| Columns | 2 | Transcription | Atara Siegel Melissa Peiser Nurit Ezer |
| Scribe | Markup | ||
| Place of copying | NLI Catalog |
Transcription
לא ינענענו בידו אבל מנענעו בגופו אם היה מאכל בהמה או שהיה עליו כר או סדין
מנענעו בידו מכבש של בעלי בתים מתירין אבל לא כובשין ושל כובסין לא יגע בו
ר׳ רבי יודה אומר אם היה מותר מערב שבת מתיר את כליו ושומטן
5 הל׳ הלכות ה׳ 21פרק כ׳ א׳ 1נוטל אדם את בנו והאבן בידו כלכלה והאבן בתוכה
מטלטלין תרומה טהורה עם הטמאה ועם החולין רבי
יודה אומ׳ אומר אף היה מותר מערב שבת מעלין את המדומע באחד ומאה 2 ב׳
האבן שעל פי החבית מטה על צידה והיא נופלת היתה בין החביות ומטה מגביהה
על צידה והיא נופלת מעות שעל הכר נוער את הכר והן נופלות היתה עליו לשלֶשֶתלשלשת
10 מקנחה בסמרטוט היתה על של עור נותנין עליה מים עד שתכלה 3 ג׳ בית
הלל אומ׳ אומרים מעבירין מעל השלחן קליפין ועצמות בית שמיי אומ׳ אומרים מסלק את
הטבלה כולה ונוערה מעבירין מעל השלחן פירורין פחות מכזית שיער שלאפונין
ושל עדשין מפני שהוא מאכל בהמה ספוג אם יש לו עוד בית אחיזה מקנחין בו ואם
לאו אין מקנחין בו וחכ׳ וחכמים אומ׳ אומרים בין כך ובין כך מקנחין בו הל׳ הלכות ג׳ 22פרק כ׳ ב׳
15 1 חבית שנשברה מצילין ממנה מזון שלש סעודות
ואומר לאחרים בואו והצילו לכם ובלבד שלא יספג אין סוחטין את הפירות להוציא
מהם משקים אם יצאו מעצמן אסורין ר׳ רבי יודה אומ׳ אומר אם לאכלין היוצא מהם מותר ואם
למשקים היוצא מהן אסור חלות דבש שריסקן מערב שבת אם יצאו מעצמן אסורין
ר׳ רבי לעזר מתיר 2 ב׳ כל שבא בחמין מלפני השבת שורין אותו בחמין בשבת וכל
20 שלא בא בחמין מלפני השבת מדיחין אותו בחמין בשבת חוץ מן המליח
הישן וקוליים האספנן שהדחתן היא גמר מלאכתן 3 ג׳ שובר אדם את החבית
לאכל ממנה גרוגרות ובלבד שלא יתכוון לעשותה כלי אין נוקבין מגופה
של חבית דברי ר׳ רבי יודה ר׳ רבי יוסי מתיר לא יקבינה מצידה אם היתה נקובה לא יתן עליה
שעווה מפני שהוא ממריח אמ׳ אמר ר׳ רבי יודה מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב ואמ׳ ואמר
25 חושש אני לו מחטאת 4 ד׳ נותנין תבשיל לתוך הבור בשביל שיהא שמור ואם
המים היפים ברעין בשביל שיצנו ואת הצונין בחמה בשביל שיחמו מי
שנשרו כליו בדרך מהלך בהן ואינו חושש הגיע לחצר החיצונה שוטחן בחמה אבל לא
כנגד העם 5 ה׳ הרוחץ במערה או במי טבריה מסתפג אפי׳ אפילו בעשר לונטייות ולא
יביאם בידו אבל עשרה בני אדם מסתפגין בלונטית אחת פניהן ידיהם ורגליהם
30 ומביאים אותה בידם 6 ו׳ סכין ומתמשין אבל לא מתעמלין ולא מתגרדין אין
יורדין לפילומה ואין עושין אפיקטפיזון בשבת אין מעצבין את הקטן ולא
Notes
There are no notes available.