An electronic transcription of Cul Add 470.1
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | CUL (Cambridge) | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Add 470.1 | Sheet | 29 × 21 cm |
| Hand | Byzantine | Written Column | 19 × 14 cm |
| Date | 15th Century | Lines per column | 30 |
| Region | Characters/line | 56 | |
| Format | codex | Characters/cm | 4 |
| Material | paper | ||
| Extent | 250 leaves | Contributions: | |
| Columns | 2 | Transcription | Atara Siegel Melissa Peiser Nurit Ezer |
| Scribe | Markup | ||
| Place of copying | NLI Catalog |
Transcription
ולא את הכלים : הל׳ הלכות י׳ב׳ 5פרק ט׳ו׳ 1 אי זה הוא נשך ואי זה הוא מרבית
אי זה הוא נשך המלוה סלע בחמשה דינרין וסאתים
חטים בשלש מפני שהוא נושך ואי זה הוא מרבית המרבה בפירות כיצד לקח הימנו
5חטים מדינר זהב לכור וכן השער עמדו חטים בשלשים דינר אמ׳ אמר לו תן לי חטיי שאני
מוכרן ולוקח אני בהן יין אמ׳ אמר לו והרי חיטך עשויות עלי בשלשים דינר והרי לך אצלי
בהן יין ויין אין לו : 2 ב׳ המלווה את חבירו לא ידור בחצירו חנם ולא ישכור ממנו
בפחות מפני שהוא רבית מרבין על השכר ואין מרבין על המכר כיצד
השכיר לו את החצר אמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי היא לך בעשר סלעים ואם
10משל חדש בחדש מסלע לחדש מותר : ג׳ מכר לו את השדה אמ׳ אמר לו אם מעכשיו
אתה נותן לי הרי היא לך באלף זוז ואם לגורן בשנים עשר מנה אסור : 3
ד׳ מכר לו את השדה ונתן לו מקצת דמים ואמ׳ ואמר לו אמתי שתירצה הביא מעות
וטול את שלך אסור הלווהו על שדהו אמר לו אם אתה נותן לי מיכן ועד
שלש שנים הרי היא שלי הרי הוא שלו כך היה בויתם בן זינון עושה על פי חכמים :
15 4 ה׳ אין מושיבין את החנוני למחצית שכר לא יתן לו מעות ליקח בהן פירות
למחצית שכר אלא אם כן נותן לו שכרו כפועל בטל אין מושיבין תרנגלים ?
למחצה ואין שמין עגלים וסייחין למחצה אלא אם כן נותן לו שכר עמלו ומזונו אבל
מקבלין עגלים וסייחין למחצה אלא אם כן נותן לו ומגדלין אותן עד שיהיו שלשין
וחמור עד שתהא טוענת : 5 ו׳ שמין פרה וחמור וכל דבר שדרכו לעשות ולאכל
20מקום שנהגו לחלק את הוולדות מיד חולקין מקום שנהגו לגדל יגדילו רבן שמעו׳ שמעון
בן גמליאל אומר שמין עגל עם אמו וסייח עם אמו ומפרין על שדהו ואינו חושש
משום רבית : 6 ז׳ אין מקבלין צאן ברזל מישראל מפני שהוא רבית אבל מקבלין
צאן ברזל מן הגוים ולווין מהם ומלווין אותן ברבית וכן בגר תושב מלווה ישר׳ ישראל
מעותיו של נכרי מדעת נכרי אבל לא מדעת ישראל : 7 ח׳ אין פוסקין על הפירות
25עד שיצא השער היה הוא תחילה לקוצרים פוסקין עמו על הגדיש ועל העבט
של ענבים ועל המעטן של זתים ועל הביצים של יוצר ועל הסיד משישקע כבשנו
פוסק עמו על הזבל כל ימות השנה ר׳ רבי יוסי אומ׳ אומר אינו פוסק על הזבל עד שיהיה לו זבל
באשפות וחכמי׳ וחכמים מתירין פוסק עמו כשער גבוה ר׳ רבי יהודה אומ׳ אומר אף על פי שלא פסק
עמו יכול הוא לומר תן לי כזה או תן לי את מעותיי : 8 ט׳ מלווה אדם את אריסיו
30חיטין בחיטין לזרע אבל לא לאכל שהיה רבן גמליאל מלוה את אריסיו חיטין
ביוקר והוזלו או בזול והוקרו ונוטל מהן כשער הזול לא שהלכה כן אלא שרצה להחמיר
Notes
There are no notes available.