An electronic transcription of Cul Add 470.1

5114r  ט׳ו׳   1

אי זה הוא נשך ואי זה הוא מרבית אי זה הוא נשך המלוה סלע בחמשה דינרין וסאתים חטים בשלש מפני שהוא נושך ואי זה הוא מרבית המרבה בפירות כיצד לקח הימנו 5  חטים מדינר זהב לכור וכן השער עמדו חטים בשלשים דינר אמ׳ אמר לו תן לי חטיי שאנימוכרן ולוקח אני בהן יין אמ׳ אמר לו והרי חיטך עשויות עלי בשלשים דינר והרי לך אצלי בהן יין ויין אין לו :

2

ב׳ המלווה את חבירו לא ידור בחצירו חנם ולא ישכור ממנו בפחות מפני שהוא רבית מרבין על השכר ואין מרבין על המכר כיצד השכיר לו את החצר אמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי היא לך בעשר סלעים ואם 10  משל חדש בחדש מסלע לחדש מותר : ג׳ מכר לו את השדה אמ׳ אמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי היא לך באלף זוז ואם לגורן בשנים עשר מנה אסור :

3

ד׳ מכר לו את השדה ונתן לו מקצת דמים ואמ׳ ואמר לו אמתי שתירצה הביא מעות וטול את שלך אסור הלווהו על שדהו אמר לו אם אתה נותן לי מיכן ועדשלש שנים הרי היא שלי הרי הוא שלו כך היה בויתם בן זינון עושה על פי חכמים : 15 

4

ה׳ אין מושיבין את החנוני למחצית שכר לא יתן לו מעות ליקח בהן פירות למחצית שכר אלא אם כן נותן לו שכרו כפועל בטל אין מושיבין תרנגלים ? למחצה ואין שמין עגלים וסייחין למחצה אלא אם כן נותן לו שכר עמלו ומזונו אבל מקבלין עגלים וסייחין למחצה אלא אם כן נותן לו ומגדלין אותן עד שיהיו שלשין וחמור עד שתהא טוענת :

5

ו׳ שמין פרה וחמור וכל דבר שדרכו לעשות ולאכל 20  מקום שנהגו לחלק את הוולדות מיד חולקין מקום שנהגו לגדל יגדילו רבן שמעו׳ שמעון בן גמליאל אומר שמין עגל עם אמו וסייח עם אמו ומפרין על שדהו ואינו חושש משום רבית :

6

ז׳ אין מקבלין צאן ברזל מישראל מפני שהוא רבית אבל מקבלין צאן ברזל מן הגוים ולווין מהם ומלווין אותן ברבית וכן בגר תושב מלווה ישר׳ ישראל מעותיו של נכרי מדעת נכרי אבל לא מדעת ישראל :

7

ח׳ אין פוסקין על הפירות 25  עד שיצא השער היה הוא תחילה לקוצרים פוסקין עמו על הגדיש ועל העבטשל ענבים ועל המעטן של זתים ועל הביצים של יוצר ועל הסיד משישקע כבשנו פוסק עמו על הזבל כל ימות השנה ר׳ רבי יוסי אומ׳ אומר אינו פוסק על הזבל עד שיהיה לו זבל באשפות וחכמי׳ וחכמים מתירין פוסק עמו כשער גבוה ר׳ רבי יהודה אומ׳ אומר אף על פי שלא פסק עמו יכול הוא לומר תן לי כזה או תן לי את מעותיי :

8

ט׳ מלווה אדם את אריסיו 30  חיטין בחיטין לזרע אבל לא לאכל שהיה רבן גמליאל מלוה את אריסיו חיטין ביוקר והוזלו או בזול והוקרו ונוטל מהן כשער הזול לא שהלכה כן אלא שרצה להחמיר114v  על עצמו :

9

י׳ לא יאמר אדם לחבירו הלויני כור חטין ואני נותן לך לגורן אלא אומר לו עד שיבוא בני או עד שאמצא מפתח הלל אוסר וכך היה הלל אומר לא תלוה אשה ככר לחברתה עד שתעשינה בדמים שמא יוקירו החטים ונמצאו באות 5  לידי רבית :

10

י׳א׳ אומר אדם לחבירו נכש עמי ואנכש עמך עדור עמי ואעדור עמך אבל לא יאמר לו נכש עמי ואעדור לך עדור עמי ואנכש עמך כל ימי גריר אחד וכל ימי רביעה אחת אבל לא יאמר לו חרוש עמי בגריר ואני עמך ברביעה : י׳ב׳ רבן גמליאל אומר יש רבית מוקדמת ויש רבית מאוחרת כיצד נתן את עיניו להלוות הימנו היה משלח לו ואומר לו בשביל שילווני זו היא רבית 10  מוקדמת לווה הימנו והחזיר את מעותיו היה משלח לו ואומר לו בשביל מעותיך שהיו בטלות אצלי זו היא רבית מאוחרת ר׳ רבי שמעון אומ׳ אומר יש רבית דברים לא יאמר לו דע אם בא איש פלוני ממקום פלוני :

11

יג׳ אילו עוברין בלא תעשה המלווה והלווה והערב והעידים וחכמי׳ וחכמים אומרי׳ אומרים אף הסופר עוברין על בל תתן לו ועל בל תקח הימנו ועל לא תהיה לו כנושה ואל לא תשימון עליו נשך ולפני עור לא תתן תכשול 15  ויראת מאלהיך אני ייי :