An electronic transcription of Cul Add 470.1
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
Repository | CUL (Cambridge) | Dimensions: | |
---|---|---|---|
Id no. | Add 470.1 | Sheet | 29 × 21 cm |
Hand | Byzantine | Written Column | 19 × 14 cm |
Date | 15th Century | Lines per column | 30 |
Region | Characters/line | 56 | |
Format | codex | Characters/cm | 4 |
Material | paper | ||
Extent | 250 leaves | Contributions: | |
Columns | 2 | Transcription | Atara Siegel Melissa Peiser Nurit Ezer |
Scribe | Markup | ||
Place of copying | NLI Catalog |
Transcription
הגדול וגדול את הקטן אחד תם ואחד מועד הנזקין אומרין מועד היזיק את הנדול ?
ותם את הקטן והמזיקין אומרי׳ אומרים לא כי אלא תם את הגדול ומועד את הקטן המוציא מחבירו
עליו הראייה: הל׳ הלכות יז״ 4פרק רביעי1 שור שננח לארבעה חמשה
5 שוורים זה אחר זה אחר זה ישלם לאחרון
שבהן אם יש בו מותר יחזיר לשלפניו והאחרון אחרון נשכר דברי ר׳ רבי מאיר ור׳ ורבי שמע׳ שמעון אומ׳ אומר
שור שווה מאתים שנגח לשור שווה מאתים ואין הנפלה יפה כלום זה נוטל מנה וזה נוטל
מנה חזר ונגח לשור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו זה נוטל חמשים
זוז וזה נוטל חמשים זוז חזר ונגח לשור אחר שווה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו
10 חמשים זוז ושנים הראשונים דינרי זהב: 2 ב׳ שור שהוא מועד למינו ואינו מועד
לשאינו מינו מועד לאדם ואינו מועד לבהמה מועד לקטנים ואינו מועד
לגדולים למין שהוא מועד לו משלם נזק שלם ולמין שאינו מועד לו משלם חצי נזק אמרו
לפני ר׳ רבי עקיבה והרי הוא מועד בשבתות ואינו מועד בימות החול אמ׳ אמר להם בשבתות
משלם נזק שלם ובימות החול משלם חצי נזק מאמתי הוא תם משיחזור בו שלשת ימי
15 שבתות: 3 ג׳ שור של ישראל שנגח לשור הקדש ושל הקדש שנגח לשור של ישראל
פטור שנ׳ שנאמר את שור רעהו ולא שור הקדש: ד׳ שור של ישראל שנגח לשור
של נכרי פטור ושל נכרי שנגח לשור של ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם:
4 ה׳ שור של פקיח שנגמ לשור חרש שוטה וקטן חייב ושור חרש שוטה וקטן שנגח
לשור של פקיח פטור שור חרש שוטה וקטן שנגחו מעמידין עליהן אפטרופין
20 ומעידין בהן בפני אפיטרופין ניתפקח החרש נשתפא השוטה הגדיל הקטן חזר לתמותו
דברי ר׳ רבי מאיר ר׳ רבי יוסי אומ׳ אומר הרי הוא כחזקתו שור האצטדין אינו חייב מיתה שנ׳ שנאמר כי יגח ולא
שיניחוהו: 5 ו׳ שור שנגח את האדם ומת מועד משלם את הכופר ותם פטור מן
הכופר זה וזה חייבין מיתה וכן בבן וכן בבת נגח עבד או אמה נותן שלשים
סלע בין שהוא יפה מאה מנה בין שאינו יפה אלא דינר זהב: 6 ז׳ שור שהיה מתחכך
25 בכותל ונפל על האדם ומת וניתכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם לנכרי
והרג בן ישראל לנפלים והרג את בן קיימה פטור: 7 ח׳ שור האשה שור היתומים
שור האפיטרופין שור המדבר שור ההקדש שור גר שמת ואין לו יורשין הרי
אלו חייבין מיתה ר׳ רבי יהודה אומ׳ אומר שור המדבר שור ההקדש שור גר שמת ואין לו יורשין פטורים
מן המימה מפני שאין להם בעלים: 8 ט׳ שור שהיה יוצא להיסקל והקדישו בעליו אינו
30 מוקדש ואם שחטו בשרו אסור אם עד שלא ניגמר דינו הקדישו בעליו מוקדש
Notes
There are no notes available.