The top region of this page provides navigation controls to browse through the document.

  • By default, the initial view is in page mode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page
  • Where the page in the source document is in multiple columns users can select column mode, and browse by individual column.
  • Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.

The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.

The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.

Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.

Repository CUL (Cambridge) Dimensions:
Id no. Add 470.1 Sheet 29 × 21 cm
Hand Byzantine Written Column 19 × 14 cm
Date 15th Century Lines per column 30
Region Characters/line 56
Format codex Characters/cm 4
Material paper
Extent 250 leaves Contributions:
Columns 2 Transcription Atara Siegel Melissa Peiser Nurit Ezer
Scribe Markup
Place of copying NLI Catalog

Transcription

3130v    1

אלו הן הלוקין הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו ועל אחות אשתו ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו ועל הנדה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט אלמנה וגרושה חייבין עליה משום שני שמות גרושה וחלוצה אינו חייב אלא 30  משום אחד בלבד

2

ב׳ הטמא שאכל את הקדש והבא על המקדש טמא האוכל חלב ודם ונותר ופיגול וטמא השוחט והמעלה בחוץ והאוכל חמץ בפסח והאוכל 131r  והעושה מלאכה ביום הכפורים והמפטם את השמן והמפטם את הקטרת והסך בשמן המשחה והאוכל נבלות וטריפות ושקצים ורמסים אכל טבל ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שלא נפדו כמה יאכל מן הטבל ויהא חייב 5  ר׳ שמעון אומ׳ כל שהוא וחכמי׳ אומ׳ כזית אמר להם ר׳ שמעון אין אתם מודין לי באוכל נמלה כל שהוא שהוא חייב אמרו לו מפני שהוא כביריתה אמ׳ להם אף חיטה אחת כביריתה

3

ג׳ האוכל ביכורים עד שלא קרא עליהן קדשי קדשים חוץצ לקלעים קדשים קלין ומעשר שני חוץ לחומה השובר את העצים בפסח טהור הרי זה לוקה ארבעים אבל המותיר והשובר בטמא אינו לוקה ארבעים

4

ד׳ 10  הנוטל אם על הבנים רבי יהודה אומ׳ לוקה ואינו משלח וחכמי׳ אומרים משלח ואינו לוקה זה הכלל כל מצוה בלא תעשה שיש בה קום עשה אין חייביןצ עליה

5

ה׳ הקורח קרחה בראשו והמקיף פאת ראשו והמשחית פאת זקנו והשורט שירטה אחת על המתחייב שרט שירטה אחת על חמשה מתים או חמש שריטות על מת אחד חייב על כל אחת ואחת על הראש שתים אחת מיכן ואחת 15  מיכן ועל הזקן שתים מיכן ושתים מיכן ואחת ואחת מלמטן ר׳ לעזר אומ׳ אם נטלו כולו כאחת אינו חייב אלא אחת ואינו חייב עד שיטלנו בתער ר׳ לעזר אומ׳ אפילו ליקטו במלקטת או בריטני חייב

6

ו׳ הכותב כתובת קעקע כתב ולא קיעקע קיעקע ולא כת׳ אינו חייב עד שיכתוב ויקעקע בדיו ובכוחל ובכל דבר שהוא רושם ר׳ שמעון בר׳ יהודה אומ׳ משם ר׳ שמעו׳ אינו חייב עד שיכתוב שם השם 20  שנ’ וכתובת קעקע לא תתנו בכם אני ייי

7

ז׳ נזיר שהיה שותה ביין כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תשתה אל תשתה והוא שותה חייב על כל אחת ואחת

8

ח׳ היה מטמא למתים כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תטמא אל תטמא והוא מיטמא חייב על כל אחת ואחת ט׳ היה מגלח כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תגלח אל תגלח והוא מגליח חייב 25  על כל אחת ואחת י׳ היה לבוש בכלאים כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו אל תלבש אל תלבש והוא פושט ולובש חייב על כל אחת ואחת

9

י׳א׳ יש חורש תלם אחד וחייב עליו משום שמונה לוים החורש בשור ובחמור והן מקדשים כלאים בכרם ושביעית ויום טוב וכהן ונזיר ואף בית הטומאה חנניה בן חכינאי אומ׳ אף הלבוש כלאים אמרו לו אינו השם אמרו להם אף לא הנזיר הוא 30  השם

10

י׳ב׳ כמה מלקין אותו ארבעים חסר אחת שנ’ במספר ארבעים מיניין שהוא סמוך לארבעים ר׳ יהודה אומ׳ ארבעים שלמות ואיכן הוא לוקה 131v  את היתירה בין כתיפיו

11

י׳ג׳ אין אומדין אותו אלא במכות ראויות להשתלש אמדוהו לקבל ארבעים לקה מקצת ואמרו אינו יכול לקבל ארבעים פטור אמדוהו לקבל שמונה עשרה משלקה אמרו יכול הוא לקבל ארבעים פטור 5  עבר עבירה שיש בה שני לווים אמדוהו אומד אחד לוקה ופטור ואם לאו לוקה ומתרפא וחוזר ולוקה

12

י׳ד׳ כיצד מלקים אותו כופת שתי ידיו על עמוד הלך הלך וחזן הכנסת אוחז בבגדיו אם ניקרעו ניקרעו ואם ניפרמו ניפרמו עד שהוא מגלה את לבו והאבן נתונה מאחוריו חזן הכנסת עומד עליה ורצועה של עגל בידו כפולה אחד לשנים ושנים לארבעה ושתי רצועות עולות ויורדות 10  בה

13

ט׳ו׳ ידה טפח ורחבה טפח ומגעת על פי כריסו ומכה אותו שליש מלפניו ושתי ידות מאחוריו ואינו מכה אותו לא עומד ולא יושב אלא מוטה שנא׳ והפילו והמכה מכה באחת ידו בכל כחו

14

י׳ו׳ והקורא קורא אם לא תשמור לעשות וגו׳ והפלא ייי את מכותך וגו׳ וחוזר לתחלת המקרא ואם מת תחת ידו פטור הוסיף לו עוד רצועה אחת ומת הרי זו גולה על ידיו נתקלקל בין בריעי 15  בין במים פטור ר׳ יהודה אומר האיש בריעי והאשה במים

15

י׳ז׳ כל חייבי כר/ כריתות שלקו נפטרו ידי כריתן שנ’ ונקלה אחיך לעיניך משלקה הרי הוא היה אומ׳ ומה הוא כאחיך דברי ר׳ חנניה בן גמליאל מה אם העובר עבירה אחת נפשו נטלת עליה העושה מצוה אחת על אחת כמה וכמה שתינתן לו נפשו ר׳ שמעון אומר ממקומו הוא למד שנ’ ונכרתו הנפשות העושת מקרב עמם ואומ׳ אשר יעשה אותם האדם 20  וחי בהם הא כל היושב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה י׳ח׳ רבי שמעון בר׳ אומ׳ הרי הוא אומר רק חזק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש ומה אם הדם שנפשו של אדם חתה ממנו הפורש ממנו מקבל שכר גזל ועריות שנפשו של אדם מתאוה להן ומתחמדתן הפורש מהן על אחת כמה וכמה שיזכה לו ולדורותיו ולדורות דורותיו עד סוף כל הדורות

16

י׳ט׳ ר׳ חנניה בן עקשיה אומר רצה 25  המקום ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנ’ ייי חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר

Notes

There are no notes available.