The top region of this page provides navigation controls to browse through the document.

  • By default, the initial view is in page mode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page
  • Where the page in the source document is in multiple columns users can select column mode, and browse by individual column.
  • Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.

The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.

The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.

Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.

Repository CUL (Cambridge) Dimensions:
Id no. Add 470.1 Sheet 29 × 21 cm
Hand Byzantine Written Column 19 × 14 cm
Date 15th Century Lines per column 30
Region Characters/line 56
Format codex Characters/cm 4
Material paper
Extent 250 leaves Contributions:
Columns 2 Transcription Atara Siegel Melissa Peiser Nurit Ezer
Scribe Markup
Place of copying NLI Catalog

Transcription

Folio 62r Order P_S01520.2 Tractate P_S01520.2.835
  זכרים ויובל בשל יעלין 6 ה׳ שופר שניסדק ודיבקו פסול דיבק שברי שופרות פסול
  ניקב וסתמו אם מעכב          את התקיעה פסול ואם לאו כשר 7 ו׳ התוקע
  לתוך הבור או לתוך החדות או לתוך הפיתם אם קול שופר שמע יצא          אם קול
 5 הברה שמע לא יצא וכן מי שהיה עובר אחורי בית הכנסת או מי שהיה ביתו סמוך
  לבית הכנסת ושמע קול השופר או קול המגלה אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא אף
  על פי שזה שמע וזה לא שמע זה כיון את לבו וזה לא כיון 8 ז׳ והיה כאשר ירים
  משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק וכי ידיו          של משה עושות
  מלחמה או ידיו שוברות מלחמה אלא כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי למעלה ומכ׳
 10 ומכוונים את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים ואם לאו היו נופלים ח׳
  כיוצא בו ויאמר ייי אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך         
  וראה אותו וחי וכי הנחש ממית או מחיה אלא בזמן שהן מסתכלים כלפי למעלה ומכוונים
  את לבם לאביהם שבשמים היו מתרפאים ואם לאו היו נימוקין ט׳ חרש
  שוטה וקטן אינן מוציאין את הרבים ידי חובתן זה הכלל כל שאינו          חייב
 15 בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן הל׳ הלכות ט׳ 4פרק רביעי
 1יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת                                                                                
  במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי
  שיהוא תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין אמ׳ אמר ר׳ רבי לעזר לא התקין רבן יוחנן בן זכאי ש׳
  שיהוא תוקעין אלא ביבנה בלבד אמרו לו אחד ביבנה ואחד בכל מקום שיש בו בית דין
 20 2 ב׳ ועוד זו היתה ירושלם יתירה על יבנה שכל עיר שהיא רואה ושומעת וקרובה
           ויכולה לבוא תוקעין בה וביבנה לא היו תוקעין אלא בבית דין בלבד 3 ג׳
  בראשונה היה הלולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד משחרב בית          
  המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא הלולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש ושיהא
  יום הנף כולו אסור 4 ד׳ בראשונה היו מקבלין עדות החדש כל היום פעם אחת נשתהו
 25 העדים מלבוא ונתקלקלו          הלוים בשיר התקינו שלא יהו מקבלים אלא עד המנחה ואם
  באו מן המנחה ולמעלן נוהגין אותו היום קודש ולמחר קדש משחרב בית המקדש התקין
  רבן יוחנן בן זכאי שאפילו שיהוא מקבלין עדות החדש כל היום ה׳ אמר ר׳ רבי יהושע
  בן קרחה ועוד זו התקין רבן יוחנן בן זכאי שאפילו ראש בית           דין בכל
  מקום שלא אמ׳ אמר ר׳ רבי יהושע בן קרחה ועוד זו התקין יהוא העדים הולכים אלא למקום
 30 הוועד 5 ו׳ סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל את המלכיות עמם
  ו                                         תוקע קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר

Notes

There are no notes available.