An electronic transcription of Cul Add 470.1

The top region of this page provides navigation controls to browse through the document.

  • By default, the initial view is in page mode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page
  • Where the page in the source document is in multiple columns users can select column mode, and browse by individual column.
  • Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.

The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.

The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.

Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.

Repository CUL (Cambridge) Dimensions:
Id no. Add 470.1 Sheet 29 × 21 cm
Hand Byzantine Written Column 19 × 14 cm
Date 15th Century Lines per column 30
Region Characters/line 56
Format codex Characters/cm 4
Material paper
Extent 250 leaves Contributions:
Columns 2 Transcription Atara Siegel Melissa Peiser Nurit Ezer
Scribe Markup
Place of copying NLI Catalog

Transcription

Folio 109v Order P_S01520.4 Tractate P_S01520.4.177 ולא יגדל אדם את הכלב אלא אם היה קשור בשלשלת אין פורסין נשכין ליונים אלא
  אם כן היה רחוק מן הישוב שלשים רים: הל׳ הלכות י״ 8פרק שמיני1 החובל
  בחבירו חייב עליו משם חמשה דברים                                         בנזק
  בצער ברפוי בשבת ובבשת בנזק כיצד סימא את עינו קטע את ידו שבר את רגלו
 5 רואין אותו כאילו הוא עבד נמכר כמה היה יפה וכמה הוא יפה בצער כוואו בשפוד
  או במסמר אפילו על ציפורניו מקום שאינו עושה חבורה אומרין כמה אדם כיוצא
  בזה רוצה ליטול להיות מצטער כך: ב׳ ריפוי הכהו חייב לרפותו עלו בו צמחים
  אם מחמת המכה חייב ושלא מחמת             המכה פטור חיתה ונסתרה חייתה
  ונסתרה חייב לרפותו חייתה כל צרכה אינו חייב לרפותו: ג׳ שבת רואין אותו
 10 כאילו הוא שומר קישאוין שכבר נתנו לו דמי ידו ודמי             רגלו בשת הכל לפי
  המבייש והמתבייש המבייש את הערום המבייש את הסומא והמבייש את הישן חייב
  וישן שבייש פטור נפל מן הגג והזיק ובייש חייב על הנזק ופטור על הבשת שנ׳ שנאמר ושלחה
  ידה והחזיקה במבשיו אינו חייב על הבשת עד שיהיה מתכוון: 2 ד׳ זה חומר באדם
  מבשור וחומר שוב באדם מבשור שהאדם משלם את הנזק               ומשלם דמי ולדות
 15 ושור אינו משלם אלא נזק ופטור מדמי ולדות: 3 ה׳ המכה אביו ואמו ולא עשה בהן
  חבורה החובל בחבירו ביום הכפורים חייב בכולן           החובל בעבד עברי חייב
  בלולן הוץ מן השבת בזמן שהוא שלו החובל בעבד כנעני של אחרים חייב בכולן רבי
  יודה אומ׳ אומר אין לעבדים בשת: 4 ו׳ חרש שוטה וקטן פגיעתן רעה החובל בהן חייב
  והן שחבלו באחרים פטורין               העבד והאשה פגיעתן רעה החובל בהן חייב
 20 והן שחבלו באחרים פטורין אבל משלמין הם לאחר זמן נתגרשה האשה ונשתחרר
  העבד חייבין לשלם: 5 ז׳ המכה אביו ואמו ועשה בהן חבורה והחובל בחבירו
  בשבת פטור מכולן             מפני שהוא נדון בנפשו והחובל בעבד כנעני שלו פטור
  מכולן: 6 ח׳ התוקע לחבירו נותן לו סלע ר׳ רבי יודה אומר משם ר׳ רבי יוסי הגלילי מנה סטרו
  נותן לו             מאתים זוז לאחר ידו נותן לו ארבע מאות זוז צרם באזנו תלש בשערו
 25 רקק והגיע בו הרוק העביר טליתו ממנו או שפרע ראשה של אשה נותן ארבע מאות זוז
  הכל לפי כבודו: ט׳ אמ׳ אמר ר׳ רבי עקיבה אפילו עניים שבישראל רואין אותן כאילו הן בני
  חורין שירדו מנכסיהן         שהן בני אברהם יצחק ויעקב מעשה באחד שפרע ראשה של
  אשה ובאת לפני ר׳ רבי עקיבה וחייבו ליתן לה ארבע מאות זוז אמ׳ אמר לו רבי תן לי זמן ונתן לו
  שימרה עומדת על פתח חצירה ושבר את הפך לפניה ובו באסר שמן וגילת את ראשה
 30 והיתה מטפחת ומנחת על ראשה והעמיד עליה עדים ובא לפני ר׳ רבי עקיבה ואמר לו רבי
 

Notes

There are no notes available.