An electronic transcription of Cul Add 470.1

5138v  ׳  1

ר׳ יהודה אומר ששה דברים מקולי בית שמיי ומחומרי בית הלל דם נבילות בית שמיי מטהרין ובית הלל מט/ מטמאין ביצת הנבילה אם יש כיוצא בה נמכרת בשוק מותרת ואם לאו אסורה כדברי 25  בית שמיי ובית הלל אוסרין ומודים בביצה טרופה שהיא אסורה מפני שגדלה באיסור דם נכרית ודם טהרה של מצורעת בית שמיי מטהרין ובית הלל אומרי׳ כרוקה וכמימי רגליה אוכלין פירות שביעית בטובה ושלא בטובה כדברי בית שמיי ובית הלל אומרי׳ אין אוכלין אלא בטובה החמת בית שמיי אומ׳ צרורה עומדת ובית הלל אומרי׳ אף על פי שאינה צרורה

2

ב׳ ר׳ יוסי אומ׳ ששה דברי׳ מקולי בית שמיי ומחומרי בית הלל 30  העוף עולה עם הגבינה על השלחן ואינו נאכל כדברי בית שמיי ובית הלל אומרי׳ לא עולה ולא נאכל תורמין זיתים על השמן וענבים על היין כדברי בית שמיי 139r  ובית הלל אומ׳ אין תורמין הזורע ארבע אמות שבכרם בית שמיי אומרי׳ קידש שורה אחת ובית הלל אומ׳ קידש שתי שורות המעיסה בית שמיי פוטרין ובית הלל מחייבין מטבילין בחרדלית כדברי בית שמיי בית הלל אומ׳ אין מטבילין גר 5  שנתגייר ערב פסחים בית שמיי אומ׳ טובל ואוכל את פסחו לערב ובית הלל אומרי׳ הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר

3

ג׳ ר׳ שמעון אומר שלשה דברים מקולי בית שמיי ומחומרי בית הלל קוהלת אינה מטמא את הידים כדברי בית שמיי ובית הלל אומ׳ מטמא את הידים מי חטאת שעשו מצותן בית שמיי מטהרין ובית הלל מטמאין הקצה בית שמיי מטהרין ובית הלל מטמאין וכן למעשרות 10 

4

ד׳ ר׳ לעזר אומ׳ שני דברים מקולי בית שמיי ומחומרי בית הלל דם יולדת שלא טבלה בית שמיי אומ׳ כרוקה וכמימי רגליה ובית הלל אומ׳ מטמא לה ויבש ומורין ביולדת בזוב שהוא מטמא לה ויבש

5

ה׳ ארבעה אחים שנים מהן נושאין שתי אחיות מתו הנשואים את האחיות הרי אלו חולצות ולא מתיבמות אם קדמו וקנסו יוציאו ר׳ לעזר אמר משם בית שמיי יקיימו ובית הלל אומרי׳ יוציאו 15 

6

ו׳ עקביה בן מהללאל העיד ארבעה דברים אמרו לו עקביה חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר ונעשך אב בית דין לישראל אמר להם מוטב לי ל/ ליקרות שוטה כל ימי ולא לעשות שעה אחת רשע לפני המקום שלא יהו אומרי׳ בשביל שררה חזר בו ו׳ הוא היה מטמא שער פקודה ודם הירוק וחכ׳ מטהרי׳ הוא היה מתיר שֵׂעַר בכור ובעל מום שנשר והניחו בחלון ואחר כך שחטו 20  וחכמי׳ אוסרין הוא היה אומ׳ אין משקים את הגיורת ולא את שפחה משחררת וחכ׳ אומ׳ משקים אמרו לו מעשה בכרכמית שהיתה בירושלם והשקוה שמעיה ואבטליון אמ׳ להם דיגמה השקוה ונידוהו ומת בנידויו וסקלו בית דין ארונו ח׳ אמר רבי יהודה חס ושלום שעקביה נתנדה שאין העזרה ננעלת על כל אדם מישראל בחכמה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל ואת מי נדו את אליעזר בן הנר שפקפק 25  בטהרת ידים וכשמת שלחו בית דין והניחו אבן על ארונו ללמד שכל המנודה ומת סוקלים את ארונו

7

ט׳ בשעת מיתתו אמ׳ לבנו בני חזור בך בארבעה דברים שהייתי אומר אמ׳ לו ואתה למה לא חזרת בך אמ׳ לו אני שמעתי מפי המרובים והם שמעו מפי המרובים אני עמדתי בשמועתי והם עמדו בשמועתן אבל אתה שמעת מפי היחיד ומפי המרובין מוטב להניח את דברי היחיד ולאחוז בדברי המרובין אמר לו 30  אבא פקד עלי לחביריך אמ׳ לו אינו מפקר שמא עולה מצאת בי אמ׳ לו לאו מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך