An electronic transcription of Cul Add 470.1
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
Repository | CUL (Cambridge) | Dimensions: | |
---|---|---|---|
Id no. | Add 470.1 | Sheet | 29 × 21 cm |
Hand | Byzantine | Written Column | 19 × 14 cm |
Date | 15th Century | Lines per column | 30 |
Region | Characters/line | 56 | |
Format | codex | Characters/cm | 4 |
Material | paper | ||
Extent | 250 leaves | Contributions: | |
Columns | 2 | Transcription | Atara Siegel Melissa Peiser Nurit Ezer |
Scribe | Markup | ||
Place of copying | NLI Catalog |
Transcription
על עצמו : 9 י׳ לא יאמר אדם לחבירו הלויני כור חטין ואני נותן לך לגורן אלא
אומר לו עד שיבוא בני או עד שאמצא מפתח הלל אוסר וכך היה הלל אומר
לא תלוה אשה ככר לחברתה עד שתעשינה בדמים שמא יוקירו החטים ונמצאו באות
5לידי רבית : 10 י׳א׳ אומר אדם לחבירו נכש עמי ואנכש עמך עדור עמי ואעדור
עמך אבל לא יאמר לו נכש עמי ואעדור לך עדור עמי ואנכש עמך כל
ימי גריר אחד וכל ימי רביעה אחת אבל לא יאמר לו חרוש עמי בגריר ואני עמך
ברביעה : י׳ב׳ רבן גמליאל אומר יש רבית מוקדמת ויש רבית מאוחרת כיצד
נתן את עיניו להלוות הימנו היה משלח לו ואומר לו בשביל שילווני זו היא רבית
10מוקדמת לווה הימנו והחזיר את מעותיו היה משלח לו ואומר לו בשביל מעותיך
שהיו בטלות אצלי זו היא רבית מאוחרת ר׳ רבי שמעון אומ׳ אומר יש רבית דברים לא יאמר לו
דע אם בא איש פלוני ממקום פלוני : 11 יג׳ אילו עוברין בלא תעשה המלווה והלווה
והערב והעידים וחכמי׳ וחכמים אומרי׳ אומרים אף הסופר עוברין על בל תתן לו ועל
בל תקח הימנו ועל לא תהיה לו כנושה ואל לא תשימון עליו נשך ולפני עור לא תתן תכשול
15ויראת מאלהיך אני ייי : הל׳ הלכות י׳ג׳ 6פרק י׳ו׳ 1 השוכר את האומנין ואמר
והטעו זה את זה אין להם זה על זה אלא תרעומת
שכר את החמר ואת הקדר פִרְיָהפריה פֵרַיןפרין חלילין לכלה או למת פועלין לעלות פישתנו
מן המשרה וכל דבר שהוא אבד וחזרו בהן מקום שאין אדם סובר עליהן או מטען : 2
ב׳ השוכר את האומנין וחזרו בהם ידם לתחתונה אם בעל הבית חזר בו ידו לתחתונה
20 וכל המשנה ידו לתחתונה וכל החוזר בו ידו לתחתונה : 3 ג׳ השוכר את
החמור להוליכה בהר והוליכה בבקעה בבקעה והולינה בהר אפילו זו עשרת
מילין וזו עשרת מילין ומתה חייב שכר את החמור והבריקה או שנעשת לאנגריא
אומ׳ אומר לו הרי שלך לפניך מתה או נשברה חייב להעמיד לו חמור : ד׳ השוכר
את החמור להוליכה בהר והוליכה בבקעה אם החליקה פטור ואם הוחמה
25חייב בבקעה והוליכה בהר אם החליקה חייב ואם הוחמה פטור אם מחמת המעלה
חייב : 4 ה׳ השוכר את הפרה לחרוש בהר וחרש בבקעה ונשבר הקינקן פטור ב?
בבקעה וחרש בהר ונישבר הקינקן חייב לדוש בקטנית ודש בתבואה פטור
בתבואה ודש בקטנית חייב מפני שהקטנית מחלקת : 5 ו׳ השוכר את החמור
להביא חטין והביא שעורין תבואה והביא תבן חייב מפני שהנפה קשה כמשאוי
30להביא לתך חיטין והביא לתך שעורין פטור ואם הוסיף על משואו חייב ונמה יוסיף
על משואו ויהא חייב סומכוס אומ׳ אומר משם ר׳ רבי מאיר סאה לגמל ושלשת קבין לחמור : 6
Notes
There are no notes available.