The top region of this page provides navigation controls to browse through the document.

  • By default, the initial view is in page mode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page
  • Where the page in the source document is in multiple columns users can select column mode, and browse by individual column.
  • Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.

The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.

The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.

Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.

Repository CUL (Cambridge) Dimensions:
Id no. Add 470.1 Sheet 29 × 21 cm
Hand Byzantine Written Column 19 × 14 cm
Date 15th Century Lines per column 30
Region Characters/line 56
Format codex Characters/cm 4
Material paper
Extent 250 leaves Contributions:
Columns 2 Transcription Atara Siegel Melissa Peiser Nurit Ezer
Scribe Markup
Place of copying NLI Catalog

Transcription

Folio 115r Order P_S01520.4 Tractate P_S01520.4.266
  ז׳ כל האומנין שומרי שכר וכולן שאמרו הביא מעות וטול את שלך שומר חנם
            שמר לי ואשמר לך שומר שכר שמר לי ואמר לו הנח לפניך שומר חנם 7והמלוה
 על המשכון שומר שכר ר׳ רבי יהודה אומ׳ אומר הלווהו מעות שומר חנם הלווהו פירות שומר
 5שכר אבא שאול אומר מותר אדם להשכיר משכונו של עני להיות פוסק עליו והולך
 מפני שהוא כמשיב אבדה : 8 ח׳ המעביר חבית ממקום למקום ושברה בין שומר
 חנם ובין שומר שכר ישבע             אמ׳ אמר ר׳ רבי ליעזר תמיה אני אם יכולין זה וזה להשבע :
  הל׳ הלכות ח׳ 7פרק י׳ז׳ 1השוכר את הפועלים ואמר להן להשכים ולהעריב מ
                                                                          מקום שנהגו שלא להשכים ושלא להעריב אינו יכול
 10לכופן מקום שנהגו לזון יזון לספק מתיקה יספק הכל כמנהג המדינה מעשה בר׳ ברבי
 יוחנן בן מתיה שאמר לבנו צא ושכור לי פועלין ופסק עמהם מזונות וכשבא אצל אביו
 אמר לו אפי׳ אפילו אתה עושה להם כסעודת שלמה בשעתן לא יצאת ידי חובתך עמהן שהם
 בני אברהם יצחק ויעקב אלא עד שלא יתחילו במלאכה צא ואמור להם על מנת שאין
 לכם אלא פת וקטנית בלבד רבן שמעון בן גמליאל אומ׳ אומר לא היה צריך לומר כן אלא
 15הכל כמנהג המדינה : 2 ב׳ אילו אוכלין מן התורה העושה במחובר לקרקע בשעת
 גמר מלאכה ובתלוש                   מן הקרקע עד שלא נגמרה מלאכתו ובדבר שגידולו מן
 הארץ : ג׳ ואילו שאינן אוכלין העושה במחובר לקרקע בשעה שאינה גמר מלאכה
 ובתלוש             מן הקרקע מאחר שניגמרה מלאכתו ובדבר שאין גידולו מן הארץ :
  3 ד׳ היה עושה בידיו אבל לא ברגליו ברגליו אבל לא בידיו אפי׳ אפילו על כתיפו הרי זה יאכל
 20           ר׳ רבי יוסי בר׳ ברבי יהודה אומ׳ אומר עד שיעשה בידיו וברגליו :       4 ה׳ היה עושה בתאינים
 לא יאכל בענבים בענבים לא יאכל בתאנים אבל                     מונע הוא את עצמו עד
 שהוא מגיע למקום היפות ואוכל וכולם לא אמרו אלא בשעת גמר מלאכה אבל מפני
 השב אבדה לבעלים אמרו הפועלים אוכלין בהליכתן מאומן לאומן ובחזירתן מן הגת
 וחמור עד שתהא פורקת : 5 ו׳ אוכל פועל קישות אפילו בדינר וכותבת אפילו ?
 25בדינר ר׳ רבי אלעזר הסמא אומ׳ אומר                 לא יאכל פועל יתר על שכרו וחכמי׳ וחכמים מתירין אבל
 מלמדין את האדם כדי שלא יהא רועבתן ויהא סותם את הפתח בפניו : 6 ז׳ קוצץ
 אדם על ידי עצמו על ידי בנו ובתו הגדולים על ידי עבדו ושפחתו העב     ???     רים
 ועל ידי אשתו מפני שיש בהן דעת אבל אינו קוצץ לא על ידי בנו ובתו הקטנים ולא
 על ידי עבדו ושפחתו הכנענים ולא על ידי בהמתו מפני שאין בהם דעת : 7 ח׳
 30השוכר את הפועלין לעשות עמו בנטע רבעי שלו הרי אילו לא יאכלו ואם
  לא הודיען פודה ומאכילן ניתפרסמו עיגוליו ניתפתחו חביותיו הרי אלו לא יאכלו ואם

Notes

There are no notes available.