An electronic transcription of Cul Add 470.1

479r    1

נערה שניתפתתה בושתה צ ופגמה וקנסה של אביה והצער בתפוסה עמדה בדין עד שלא מת האב הרי הן של אב מת האב הרי הן של אחים אם לא הספיקה 20  לעמוד בדין עד שמת האב הרי הן של עצמה עמדה בדין עד שלא בגרה הרי הן של אב מת האב הרי הן של אחים לא הספיקה לעמוד בדין עד שבגרה הרי הן של עצמה ב׳ ר׳ רבי שמעון אומ׳ אומר אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב הרי הן של עצמה מעשה ידיה ומציאתה אף על פי שלא גבת ומת האב הרי הן של אחים

2

ג׳ המארס את בתו וגירשה אירסה ונתאלמנה כתובתה שלו השיאה וגירשה השיאה ונתאלמנה 25  כתובתה שלה ר׳ רבי יהודה אומ׳ אומר הראשונה של אב אמרו לו משהיסיאה אין לאביה בה רשות

3

ד׳ גיורת שניתגיירה בתה עמה וזינת הרי זו בחנק אין לה פתח בית אב ולא מאה סלע היתה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה הרי זו בסקילה אין לה פתח בית אב ולא מאה סלע היתה הרתה ולידתה בקדושה הרי היא כבת ישראל לכל דבר יש לה אב ואין לה פתח בית אב יש לה פתח בית אב ואין לה אב הרי זו בסקילה 30  לא נאמר פתח בית אביה אלא מצוה

4

ה׳ האב זכאי בבתו ובקידושיה בכסף ובשטר ובביאה וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפר נדריה ומקביל את גיטה 79v  ואינו אוכל פירות בחייה נישאת יתר עליו הבעל שהוא אוכל פירות בחייה וחייב במזונותיה ובפרקונה ובקבורתה ר׳ רבי יהודה אומ׳ אומר אפילו עני שבישראל לא יפחות משני חלילים ומקוננת

5

ו׳ לעולם היא ברשות האב עד שתיכנס לחופה מסרה האב לשלוחי 5  הבעל הרי היא ברשות הבעל הלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל הרי היא ברשות האב מסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל הרי היא ברשות הבעל

6

ז׳ האב אינו חייב במזונות בתו זה מדרש דרש ר׳ רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמי׳ חכמים בכרם ביבנה הבנים ירשו והבנות יזונו מה הבנים אינן יורשים אלא לאחר מיתת אביהם אף הבנות לא יזונו אלא לאחר מיתת אביהן

7

ח׳ לא כתב לה כתובה בתולה 10  גובה מאתים ואלמנה מנא שהוא תנאי בית דין כתב לה שדה שוה מנה תחת מאתים זוז לא כתב לה כל נכסים דאיתיין לי אחריין לכתובתיך חייב שהוא תנאי בית דין

8

ט׳ לא כתב לה אם תמותין אקבריניך דאין תשתבאין אפרקוניך ואתביניך לי לאינתו ובכוהנות אחזיריניך למדינתה חייב שהוא תנאי בית דין

9

י׳ נשבית חייב לפדותה אם אמר הרי גיטה וכתובתה תפדה את עצמה אינו רשאי 15  לקת חייב לרפותה אם אמר הרי גיטה וכתובתה תרפא את עצמה רשאי

10

י׳א׳ לא כתב לה בנין דכרין דיהויין לי מיניך אינון יירתין כסף כתובתיך יתר על חולקהון די עם אחיהון חייב שהוא תנאי בית דין

11

י׳ב׳ ובנין נקבין דיהויין ליך מני אינון יהויין יתבן בביתי ומתזנן מנכסאי עד דיתנסבין לגברין חייב שהוא תנאי בית דין

12

י׳ג׳ ואת תהויין יתבה בביתי ומתזנה מנכסאי כל יומי 20  מגד ארמלותיך בביתי חייב שהוא תנאי בית דין י׳ד׳ כך היו אנישי ירושלם כותבין ואנשי הגליל היו כותבין כאנשי ירושלם וביהודה היו כותבין עד שירצו היורשין ליתן לה כתובתה לפיכך אם רצו היורשין נותנין להם כתובתה ופוטרין אותה