An electronic transcription of Cul Add 470.1

7126v    1

ארבע מיתות נמסרו לבית דין 5  סקילה שרפה הרג וחנק ר׳ שמעו׳ אומ׳ שרפה סקילה חנק והרג זו מצות הנסקלים

2

ב׳ מצות הנשרפים היו משקעים אותו בזבל עד ארכובותיו ונותנין סודרין קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו זה מושך אצלו וזה מושך אצלו עד שהוא פותח את פיו ומדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו והיא יורדת לתוך מיעיו וחומרת את בני מעיו ר׳ יהודה אומ׳ אף הוא אם מת בידם לא היו מקיימין בו 10  מצות שרפה אלא פותחין את פיו בצבת שלא בטובתו ומדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו ויורדת לתוך מעיו וחומרת את בני מעיו אמ׳ ר׳ לעזר בר׳ צדוק מעשה בבת כהן שזינתה והיקיפוה חבילי זמורות ושרפוה אמרו לו מפני שלא היה בית דין שבאתה שעה בקי

3

ג׳ מצות הנהרגין היו מתיזין את ראשו בסיף כדרך שהמלכות עושה ר׳ יהודה אומ׳ ניוול הוא זה אלא מניח את ראשו על הסדן וקוצץ אותו בקופים אמרו לו אין 15  מיתה מנוולת מזו ד׳ מצות הנחנקין היו משקעין אותו בזבל עד ארכובותיו ונותנין סודרין קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו זה מושך אצלו וזה מושך אצלו עד שנפשו יוצא

4

ה׳ אלו הן הנסקלין הבא על האם ועל אשת אב ועל הכלה על הזכור ועל הבהמה והאשה המביאה את הבהמה והמגדף והעובד עבודה זרה והנותן מזרעו למולך ובעל אוב וידעוני והמחלל את השבת והמקלל אביו ואמו והבא על נערה מאורשה 20  והמסית והמדיח והמכשף ובן סורר ומורה ו׳ הבא על האם חייב עליה משם האם ומשם אשת אב ר׳ יהודה אומ׳ אינו חייב אלא משם האם בלבד ז׳ הבא על אשת אב חייב עליה משום אשת אב ומשום אשת איש בין בחיי אביו ובין לאחר מיתת אביו בין מן הארוסין ובין מן הנשואים ח׳ הבא על כלתו חייב עליה משום כלתו ומשום אשת איש בין בחיי בנו ובין לאחר מיתת בנו בין מן הארוסין בין 25  מן הנישואין ט׳ הבא על הזכור ועל הבהמה והאשה המביאה את הבהמה אם אדם חטא מה חטאת הבהמה אלא לפי שבאת לאדם תקלה על ידיה לפיכך אמ׳ הכת׳ תיסקל י׳ דבר אחר שלא תהא הבהמה עוברת בשוק ויאמרו זו היא שנסקל איש פלוני על ידיה

5

י׳א׳ המגדף אינו חייב עד שיפרש את השם אמ׳ ר׳ יהושע בן קרחה בכל יום דנים את העדים בכינוי יכה יוסי את יוסי נגמר הדין 30  לא היו הורגים בכינוי אלא מוציאין את כל האדם׳ ומשיירים את הגדול שבהם ואומר׳ לו אמור מה שמעת בפירוש והוא אומ׳ והדיינים מומדין על רגליהם וקורעים ולא מאחים 127r  והשני אומ׳ אף אני כמוהו והשלישי אומ׳ אף אני כמהו

6

י׳ב׳ העובד עבודה זרה אחד העובד ואחד המזבח ואחד המקטר ואחד המנסך ואחד המשתחוה והמקבלו עליו לאלוה והאומ׳ לו אלי אתה י׳ג׳ אבל המגפף והמנשק והמכבר והמחבק והמרבץ 5  המרחיץ הסך המלביש והמנעיל עובר בלא תעשה הנודר בשמו והמקיים בשמו עובר בלא תעשה הפוער עצמו לבעל פעור זו היא עבודתו והזורק אבן במרקוליס זו היא עבודתו

7

י׳ד׳ הנותן מזרעו למולך אינו חייב עד שימסור למולך ויעביר באש מסר למולך ולא העביר באש העביר באש ולא מסר למולך אינו חייב עד שימסור למולך ויעביר באש ובעל אוב זה הפיתוס והמדבר משיחיו וידעוני המדבר בפיו הרי אלו בסקילה 10  והנזהר בהם באזהרה

8

ט׳ו׳ המחלל את השבת בדבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת והמקלל אביו ואמו אינו חייב עד שיקללם בשם קיללם בכנוי ר׳ מאיר מחייב וחכמי׳ פוטרין

9

י׳ו׳ הבא על נערה מאורשה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורשה בבית אביה באו עליה שנים הראשון בסקילה והשני בחנק

10

י׳ז׳ המסית זה הדיוט והמסית את ההדיוט אמר יש יראה במקום פלוני כך 15  אוכלת כך שותה כך מטיבה כך מריעה כל חייבי מיתות שבתורה אין מכמינים עליהם חוץ מזו אמ׳ לשנים והן עדיו מביאין אותו לבית דין וסוקלין אותו י׳ח׳ אמ׳ לאחד והוא אומ׳ לו יש לי חבירים רוצים בכך אם היה ערום אינו יכול לדבר בפניהם אלא מכמינים לאחורי הגדר והוא אומ׳ אמור מה שאמרת לי בייחוד והוא אומ׳ והלה אומ׳ לו היאך נניח את אלהינו שבשמים ונלך ונעבוד עצים ואבנים אם חזר בו מוטב ואם אמ׳ 20  כך היא חובתינו וכן יפה לנו העומדים מאחורי הגדר מביאין אותו לבית דין וסוקלין אותו ׳ האומר אעבוד אלך ואעבוד נלך ונעבוד אזבח אלך ואזבח נלך ונזבח אקטר אלך ואקטר נלך ונקטר אנסך אלך ואנסך נלך וננסך אשתחוה אלך ואשתחוה נלך ונשתחוה המדיח זה הוא האומ׳ נלך ונעבוד עבודה זרה

11

י׳ט׳ המכשף והעושה מעשה לא האוחז את העינים ר׳ עקיבה אומ׳ משם ר׳ יהושע שנים לוקטין קישואים אחד לוקט פטור ואחד 25  לוקט חייב העושה מעשה חייב והאוחז את העינים פטור