An electronic transcription of Cul Add 470.1
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
Repository | CUL (Cambridge) | Dimensions: | |
---|---|---|---|
Id no. | Add 470.1 | Sheet | 29 × 21 cm |
Hand | Byzantine | Written Column | 19 × 14 cm |
Date | 15th Century | Lines per column | 30 |
Region | Characters/line | 56 | |
Format | codex | Characters/cm | 4 |
Material | paper | ||
Extent | 250 leaves | Contributions: | |
Columns | 2 | Transcription | Atara Siegel Melissa Peiser Nurit Ezer |
Scribe | Markup | ||
Place of copying | NLI Catalog |
Transcription
אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה ובחקירה שנ’ משפט אחד יהיה לכם מה בין דיני ממונות לדיני נפשות דיני ממונות בשלשה ודיני נפשות בעשרים ושלשה דיני ממונות פותחין בין לזכותבין לחובה ודיני נפשות פותחין בזכות ואין פותחין בחובה ב׳ דיני ממונות מטים על פי עד אחד בין לזכות בין לחובה ודיני נפשות מטים על פי עד אחד לזכות ועל פי שנים לחובה “ ג׳ 30 דיני ממונות מחזירין בין לזכות בין לחובה ודיני נפשות מחזירין לזכות ואין מחזירין ל קובה ד׳ דיני ממונות הכל מלמדין זכות וחובה ודיני נפשות הכל מלמדין זכות ואין 125r הכל מלמדים חובה ׳ ה׳ דיני ממונות המלמד חובה מלמד זכות המלמד זכות מלמד תובה ודיני נפשות המלמד חובה מלמד זכות אבל המלמד זכות אינו יכול לחזור וללמד חובה ו׳ דיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה ודיני נפשות דנים ביום וגומרין 5 ביום ז׳ דיני ממונות גומרין בו ביום בין לזכות בין לחובה ודיני נפשות דנים בו ביום לזכות וביום שלאחריו לחובה לפיכך אין דנין לא בערב שבת ולא בערב יום טוב
2ח׳ דיני ממונות הטהרות והטמאות מתחילין מן הגדול ודיני נפשות מתחילין מן הצד הכל כשרים לדון דיני ממונות ואין הכל כשרים לדון דיני נפשות אלא כהנים לוים וישראלים המשיאין לכהונה
3ט׳ סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי 10 שיהו רואין זה את זה ושני סופרי דיינים עומדין לפניהם אחד מימין ואחד משמאל וכותבין דברי מחייבין ודברי מזכים ר׳ יהודה אומ׳ שלשה היו אחד כותב דברי מחייבים ואחד כותב דברי מזכים והשלישי כותב דברי מחייבין ודברי מזכים
4י׳ ושלש שורות של תלמידי חכמים יושבין לפניהם וכל אחד ואחד מכיר את מקומו צרכו לסמוך סומכין מן הראשונה אחד מן השניה בא לו לראשונה ואחד מן השלישית בא לו לשניה ובוררים להן 15 עוד אחד מן הקהל ומושיבין אותו בשלישית ולא היה יושב במקומו של ראשון אלא יושב במקום שהוא ראוי לו
5י׳א׳ כיצד מאיימין על עידי נפשות היו מכניסין אותן ומאיימין עליהם שמא תאמרו מעומד ומשמועה עד מפי עד מפ יאדם נאמן שמענו או שמא שאין אתם יודעין שסופינו לבדוק אתכם בדרישה ובחקירה הֱיוהיו יודעין שלא כדיני ממונות דיני נפשות דיני ממונות אדם נותן ממון וחתכפר לו ודיני נפשות דמו ודם זרעיותיו תלוים בו עד 20 סוף כל העולם שכן מצינו בקין שהרג את אחיו שנ’ קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה אינו אומ׳ דם אחיך אלא דמי אחיך דמו ודם זרעיותיו דבר אחר דמי אחיך שהיה דמו מושלך על העצים ועל האבנים י׳ב׳ לפיכך נברא אדם יחידי בעולם ללמד שכל המאבד נפש אחד מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא וכל המקיים נפש אחת מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא מפני שלום הבריות שלא יאמר אדם לחבירו אבא גדול מאביך 25 ושלא יהו המינין אומרין רשויות הרבה בשמים י׳ג׳ להגיד גדולתו של מלך מלכי המלכים ברוך הוא שאדם טובע מאה מטבעות בחותם אחד וכולם דומין זה לזה ומלך מלכי המלכים ברוך הוא טבע את כל האדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהן דומה לחבירו לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם י׳ד׳ שמא תאמרו מה לנו לצרה הזאת והלא כבר נאמר והוא עד או ראה או ידע וגו׳ ושמא 30 תמ׳ אמרו מה לנו לחוב בדמו של זה והלא כבר נאמר ובאבד רשעים רנה
Notes
There are no notes available.