An electronic transcription of Kaufmann MS A50 of the Mishnah
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
Repository | Library of the Hungarian Academy of Sciences (Budapest) | Dimensions: | |
---|---|---|---|
Id no. | A50 | Sheet | 33 × 28 cm |
Hand | Italian Square; pointed Tiberian (not by primary scribe) | Written Column | 25 × 9.5 cm |
Date | 11th-13th Century | Lines per column | 30 |
Region | Characters/line | 24 | |
Format | codex | Characters/cm | 2.63 |
Material | parchment | ||
Extent | 286 leaves | Contributions: | |
Columns | 2 | Transcription | |
Scribe | Markup | ||
Place of copying | NLI Catalog |
Transcription
שני דייני גזילות היו בירושלם אדמון 20 וחנן בן אבשלום חנן או' שני דברים ואדמון אומ' שבעה מי שהלך לו למדינת הים ואשתו תו בעת מזונות חנן אומ' תישבע בסוף ולא תישבע בתחילה ונח ונחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו 25 תישבע בתחילה ובסוף אמ' ר' דוסא בן ארכינס כדיבריהם אמ' רבן יוחנן בן זכיי יפה אמ' חנן לא תישבע אלא בסוף
2ב׳ מי שהלך לו למדינת הים ועמד אחד ופירנס את אשתו חנן או' איבד את 101rB מעותיו ונחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו יישבע כמה הוציא ויטול אמ' ר' דוסה בן ארכינס כדבריהם 5 אמ' רבן יוחנן בן זכיי יפה אמ' חנן הניח מעותיו על קרן הצבי
3ג׳ אדמון או' שבעה מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובין הבנים יי ורש ין והבנות ייזונו נכסים ממועטים 10 הבנות יזונו ו הבנים ישאלו על הפתחים אדמון או' בשביל שאני זכר הפסדתי אמ' רבן גמליא' רואה אני את דברי 2 אדמון
4ד׳ הטוען לחבירו כדי 2 שמן והודה לו בקינקנים אדמון 1 15 אמ' הואיל והודה מן הטענה 4 ישבע וחכמ' אומ' הד 7 אין הודייה מן בטענה 4אמ' רבן גמליא' 13רואה אני את דברי אדמון
5
ה׳
הפוסק מעות לחתנו
20
ופשט
לו את הרגל תהי
יושבת עד שילבין
ראשה אדמון
או' אילו אני פסק'
על עצמי אהי יוש'
עד שילבין ראש'˚
ראשי אבא פסק עלי מה אני יכולה
לעשות או כנוס או פטור אמ' רבן
גמליא' רואה אני את דברי אדמון
ו׳ העורר על שדה והוא חתום 25 עליה עד אדמון או' השיני נוח לי והראשון קשה ממני וחכמ' אומ' איבד את זכותו עשאה סימן לאחר איבד את זכותו
7ז׳ מי שהלך לו למ למדינת הים ואבדה דרך שדהו 30 אדמון או' ילך לו בקצרה וחכמ' אומ' 101v 101vA יקח לו דרך במאה מנה או יפרח באויר
8ח׳ המוציא שטר חוב על חבירו והלה הוציא שמכר '' לו 5 את השדה אדמון או' אילו הייתי חייב לך היה לך להיפרע את שלך כשמכרתה לי את השדה וחכ' אומ' זה היה פיקח שמכר לו את הקרקע מפני שהוא יכול למשכנו
9ט׳ 10 שנים שהוציאו שטר חוב זה על זה אדמון אומ' אילו חייב הייתי לך כיצד אתה לווה ממני וחכמ' אומ' זה גובה שטר חובו וזה גובה שטר חובו
10י׳ שלוש 15 16ארצות לנישואין יהודה ועבר הירדן וגליל אין מוציאין 10מעיר לעיר ולא מכרך לכרך אבל 10 באותה הארץ מוציאין מעיר 20 מעיר לעיר ומכרך לכרך אבל לא מעיר לכרך ולא מכרך לעיר מוציאין מנויי הרע לנויי היפה אבל לא מנויי היפה לנויי הרע רבן שמעון בן גמליא' או' אף לא מנויי 25 הרע לנויי היפה שהנויי היפה בודק
11
יא׳
הכל מעלין לארץ
ישראל ואין הכל מוציאין הכל
מעלין לירושלם ואין הכל מוציאין
אחד האנשים
ואחד נשים ואחד עבדים
כיצד
30
נשא אשה בארץ ישרא' וגירשה
101vB
בארץ ישרא' נותן לה
ממעות ארץ יש'
נשא אשה בארץ יש' וגירשה בקפ
בקפודוקיא נותן לה ממעות ארץ
5
ישרא' נשא אשה בקפדוקיא וגירשה
בארץ ישרא' נותן לה ממעות ארץ
ישרא' רבן שמעון בן גמליא' אומ'
ממעות קפודקיא נשא אש
ה
בקפוד
קיא
וגירשה
בקפודקיא נותן לה ממעות
10
קפודקיא
Notes
Fol. , l. 20. Last words of lines are cut in the margins