An electronic transcription of Kaufmann MS A50 of the Mishnah

8138r  138rB  5  1

השואל את הפרה ושאל בעליה עמה שאל את הפרה ושכר בעליה עמה שאל את הבעלים או שכ שכרן ואחר כך שואל את הפרה ומתה פטור שנ׳ שנאמר אם בעליו עמו לא ישלם: ב׳ 10  אבל שאל את הפרה ואחר כך שאל את הבעלים או שכרן ומתה חייב שנ׳ שנאמר אין בעליו אין ˚ עמו שלם ישלם:

2

ג׳ השואל את הפרה שאלה חצי יום ושכרה חצי יום שאלה היום ושכרה למחר שאל 15  אחת ושכר אחת המשאיל אומ׳ אומר שאולה מתה ביום שהיתה שאולה מתה בש בשעת שהיתה שאולה מתה והלה או׳ אומר איני יודיע חייב השוכר או׳ אומר שכורה מתה ביום שהיתה שכורה מתה והלה 20  או׳ אומר איני יודיע פטור זה אומ׳ אומר שאולה וזה או׳ אומר שכורה ישבע השוכר שסכורה מתה זה או׳ אומר איני יודיע וזה או׳ אומר איני יודיע יחלוקו:

3

ד׳ השוליח את הפרה ושילחה לו ביד בנו ביד עבדו ביד ש 25  שלוחו או ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו שלשואל ומתה פטור אמ׳ אמר לו השואל שלחה לי ביד בני ביד עבדי ביד שלוחי או ביד בנך ביד עבדך ביד שלוחך או שאמר לו המשאיל הרי 30  אני משלחה לך ביד בני ביד עבדי 138v  138vA  ביד שלוחי או ביד בנך ביד עבדך ביד שלוחך אמר ˚לו השואל שלח ושלחה לו ומתה חייב וכן בשעה שהוא מחזירה: 5 

4

ה׳ המחליף פרה בחמור וילדה וכן המוכר שיפחתו וילדה זה אומ׳ אומר עד שלא מכרתי וזה אומ׳ אומר משלקחתי י יחלוקו היו לו שני עבדים אחד גדול ואחד קטן וכן שתי שדות אחת 10  גדולה ואחת קטנה הלוקיח אומ׳ אומר הגדול לקחתי והלה אומ׳ אומר אינ י ו יודיע זכה בגדול והמוכר אומ׳ אומר הקטן מכרתי והלה או׳ אומר איני יודיע אין לו אלא קטן זה אומ׳ אומר גדול וזה או׳ אומר קטן יישבע המוכר 15  שהקטן מכר זה או׳ אומר איני יודיע וזה אומ׳ אומר איני יודיע יחלוקו:

5

ו׳ המוכר זיתיו לעצים ועשו פחות מרביעית לסאה הרי שלבעל הזתים עשו רבעית לסאה זה אומ׳ אומר זיתיי גידולו וזה אומ׳ אומר 20  ארצי גידלה יחלוקו: ז׳ שטף הנהר זתיו ונתנן לתוך שדה חבירו זה אומ׳ אומר זתיי גידלו וזה או׳ אומר ארצי גידלה יחלוקו:

6

ח׳ המשכיר בית לחבירו בימות הגשמים אינו יכול להוציאו מן החג 25  ועד הפסח ובימות החמה שלשים יום ובכרכים אחד ימות החמה ואחד ימות הגשמים שנים עשר חודש ובחניות אחד כרכים ואחד עיירות שנים עשר חודש רבן שמעון? ?בן 30  גמליא׳ גמליאל או׳ אומר חנות שלנחתומים ושלצב 138vB  ושלצבעים שלוש שנים:

7

ט׳ המסכיר בית לחבירו המסכיר חייב בדלת ובנגר ובמנעל ובכל דבר שהוא מעשה 5  אומן אבל דבר שאינו מעשה אומן השוכר עושהו הזבל שלבעל הבית אין לשוכר אלא היוצא מן התנור ומן הכירים בלבד:

8

י׳ המסכיר בית לחבירו לשנה וניתעברה השנה ניתעברה 10  לסוכר היסכיר לו לחדשים וניתעברה השנה ניתעברה למסכיר מעשה בציפורין באחד שסכר מרחץ מחבירו בשנים עשר דינר זהב לשנה מדינר זהב לחודש ובא מעשה לפני רבן שמעון 15  בן גמליא׳ גמליאל ולפני ר׳ רבי יוסה ואמרו יחלוקו את חודש העיבור:

9

י׳א׳ המשכיר בית לחבירו ונפל חיב להעמיד לו בית היה קטן ולא יעשנו גדול גדול ולא יעשנו קטן אחד ולא יעשנו שנים 20  שנים ולא יעשינו אחד לא יפחות מן החלונות ולא יוסיף עליהם אלא מדעת שניהם: