An electronic transcription of Kaufmann MS A50 of the Mishnah

9138v  138vB  1

המקבל שדה מחבירו מקום שנהגו לקצור יקצור לעקור יעקור 25  לחרוש אחריו יחרוש הכל כמנהג המדינה כשם שחולקים בתבואה כך חולקים בתבן ובקש כשם שחולקים ביין כך חולקים בזמורת ובקנים וש ושניהם מספקים את הקנים:

2

ב׳ 30  המקבל שדה מחבירו והוא בית של 139r  139rA  שלחים או בית האילן יבש המעיין ניקצץ האילן אינו מנכה לו מחכורו אם אמ׳ אמר לו השכר לי שדה בית שלחים 5  זה או שדה בית האילן זה ייבש המעין ניקצץ האילן מנכה לו מחכורו:

3

מי שזכה בה הבירה שמין אותה כמה היא ראיה לעשות ונותנין לו שהוא אומר לו אם אביר ולא אעבי ד ר אשלם 10  במיטבה:

4

ד׳ המקבל שדה מחבירו ולא רצה לנכש אמ׳ אמר לו מה אכפת? ? לך הואיל ואני נותן לך ח ב כ ורך אין שומ שומעין לו שהוא או׳ אומר לו למחר? ? את יוצא ממנה והיא מעלה לפני עשבים: 15 

5

ה׳ המקבל שדה מחבירו ולא עשת אם יש בה כדי להעמיד בה כרי חייב ליטפל בה אמ׳ אמר ר׳ רבי יהודה מה קיצבה כרי אלא אם יש בה כדי ניפלה:

6

ו׳ המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או 20  נישדפה אם מכת מדינה היא מנכה לו מחכורו ואם אינה מכת מדינה אינו מנכה לו מחכורו ר׳ רבי יהודה אומ׳ אומר אם קיבלה ממנו במעות בין כך ובין כך אינו מנכה לו מחכורו:

7

ז׳ 25  המקבל שדה מחבירו בעשרת כורים חיטים לקת נותן לו מתוכה? ?היו חיטיה יפות לא יאמר לו הרי אני לוקיח לך מן השוק אלא נותן? ?לו מתוכה:

8

ח׳ המקבל שדה מחבירו 30  לזורעה שעורים ולא יזרעינה חיטים 139rB  חיטין יזרעינה שעורים רבן שמעון בן גמליא׳ גמליאל אוסר קיטנית לא יזרעינה תבואה תבואה יזרעינה קטנית רבן 5  שמעון בן גמליא׳ גמליאל אוסר:

9

ט׳ המקבל שדה מחבירו לשנים מעוטות לא יזר יזרענה פשתן ואין לו בקורת שקמה קיבלה ממנו שבע שנים זורעה שנה ראשונה פישתן ויש לו בקורת שיקמה: 10 

10

י׳ המקבל שדה מחבירו שבע שנים בשבע מאות דינר ואין השביעית מן המינין שבוע אחד בשבע מאות דינר השבעית מן המינין:

11

י׳א׳ שכיר יום גובה כל הלילה ושכיר לילה גובה??כל 15  היום ושכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום: י׳ב׳ סכיר שבת שכיר חודש שכיר שנה שכיר שבוע יצא ביום גובה כל היום יצא בלילה גובה כל הלילה וכלהיום:

12

יג׳ אחד שכיר 20  האדם ואחד שכר הבהמה ואחד שכר הכלים יש בו משם ביומו תתן שכרו ויש בו משם לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר אמתי בזמן שתבעו לא תבעו אינו עובר עליו הימחהו אצל 25  החנווני או אצל השולחני אינו עובר עליו השכיר נשבע בזמנו ונוטל עיבר זמנו אינו נשבע ונוטל אם יש עדים שתבעו הרי זה נשבע ונוטל: יד׳ גר תושב יש בו משם ביומו תתן שכרו 30  ואין בו משם לא תלין פעולת שכיר 139v  139vA  אתך עד בקר

13

המלוה את חבירו לא לא ימשכנינו אלא בבית דין ולא יכנס לביתו ויטול את משכונו שנ׳ שנאמר בחוץ 5  תעמוד והאיש וגו׳ וגומר היו לו שני כלים נוטל אחד ומחזיר אחד מחזיר את הכר בלילה ואת המחרשה ביום ואם מת אינו מחזיר ליורשיו רב׳ רבן שמעון בן גמליא׳ גמליאל אומ׳ אומר אף לעצמו אינו מחזיר 10  אלא עד שלשים יום ומשלשים יום ולהלן מוכרו בבית דין: י׳ה׳ אלמנה בן שהיא ענייה ובין שהיא עשירה אין ממשכנין אתה שנ׳ שנאמר לא תחבל בגד אלמנה החובל את הריחים עובר 15  בלא תעשה וחייב משם שני כלים שנ׳ שנאמר לא יחבל ריחים ורכב ולא ריחים ורכב בלבד אמרו אלא בכל דבר שעושין בו אוכל נפש שנ׳ שנאמר כי נפש הוא חובל: