An electronic transcription of Kaufmann MS A50 of the Mishnah

The top region of this page provides navigation controls to browse through the document.

  • By default, the initial view is in page mode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page
  • Where the page in the source document is in multiple columns users can select column mode, and browse by individual column.
  • Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.

The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.

The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.

Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.

Repository Library of the Hungarian Academy of Sciences (Budapest) Dimensions:
Id no. A50 Sheet 33 × 28 cm
Hand Italian Square; pointed  Tiberian (not by primary scribe) Written Column 25 × 9.5 cm
Date 11th-13th Century Lines per column 30
Region Characters/line 24
Format codex Characters/cm 2.63
Material parchment
Extent 286 leaves Contributions:
Columns 2 Transcription
Scribe Markup
Place of copying NLI Catalog

Transcription

1153r  153rA    1

כיצד העדים נעשים זוממים מעידין אנו על איש פל' שהוא בן גרושה או בן חלוצה אין אומ' 25  יעשה זה בן גרושה ובן חלוצה תחתיו אלא לוקה ארבעים מעידים אנו את איש פלוני שהוא חייב ליגלות אין אומ' יגלה זה תחתיו אלא לוקה ארבעים מעידין אנו את איש פל' שגרש את אשתו ולא נתן לה כתובתה 30  והלוא בין היום ובין למחר סופו ליתן לה כתובתה אומרין '' כמה 153rB  אדם רוצה ליתן כתובתה שלזו שאם ניתאלמנה או ניתגרשה ואם מתה יירשנה בעלה ב׳ מעידין אנו את 5  איש פל' שהוא חייב לחבירו אלף זוז על מנת ליתנין מיכן ועד שלשים יום והוא אומ' מיכן ועד עשר שנים אומרין כמה אדם רוצה ויהיו אלף זוז בידו בין נותנין מיכן מיכן ועד שלשים יום 10  ובין נותנין מיכן ועד עשר שנים

2

ג׳ מעידים אנו את איש פל' שהוא חייב לחבירו מאתים זוז ונמצאו זוזין זוממין לוקין ומשלמין שלוא השם מביאין לידי מכות מביאין לידי ת 15  תשלומין דבר' ר' מאיר וחכמי' או' כל המ המשלם אינו לוקה

3

ד׳ מעידין אנו את פל' שהוא חייב מלקות ארבעים נמצאו זוממין לוקין שמונים משם לא תענה ברעך עד שקר ומשם ועשיתם 20  לו כאשר זמם לעשות לאחיו דבר' ר' מאיר וחכמ' אומ' אינן לוקין אלא ארבעים ה׳ משלשים בממון ואין משלשים במכות כיצד העידוהו שהוא חייב לחבירו מאתים זוז נימצאו זוממים 25  משלשין ביניהן העידוהו שהוא חייב מלקות ארבעים נמצאו זוממין כל אחד ואחד לוקה ארבעים

4

ו׳ אין העידין נעשין זוממים עד שיזמו את עצמן כיצד אמרו מעדין אנו את איש פל' 30  שהרג את הנפש אמרו להן היאך אתם מעידין שהרי הנהרג זה או ההורג היה 153v  153vA  עימנו אותו היום במקום פל' ואין אלו זוממים אבל אמרו להן היאך אתם מעידין שהרי אתם הייתם עימנו 5  אותו היום במקום פל' הרי אלו זוממין ונהרגין על פיה ן

5

ז׳ באו אחרים והזימום באו אחרים והזימום אפילו מאה כולם ויהריגו ר' יהודה או' אסט אסטסיס היא זו אינה נהרגת אלא 10  כת הראשונה בלבד

6

ח׳ אין העידין הזוממים נהרגין עד שייגמר הדין שהרי הצדוקין אומ' עד שיהרג שנ' נפש תחת נפש אמרו להן חכמ' והלא כבר נאמר ועשיתם לו כאשר זמם לע 15  לעשות לאחיו והרי אחיו קיים ואם כן למה נאמ' נפש תחת נפש יכול משעה שקיבלו עדותן יהרגו תל' לומ' נפש תחת נפש הא אינן נהרגין עד שיגמר הדין

7

ט׳ על פי שנים עדים או שלושה 20  עדים יומת המת אם מתקיימת העדות בשנים למה פרט הכתוב אלא בשלשה אלא להקיש שלשה לשנים ומה שלושה מז ממין את השנים אף השנים יזמו את השלשה ומניין אפילו מאה תל' לומ' 25  עדים י׳ ר' שמעון או' מה שנים אינן נהרגין עד שיהו שניהן זוממים אף שלשה אינן נהרגין עד שיהו ש שלושתן זוממין מניין אפילו מאה תל' לומ' עדים יא׳ ר' עקיבה או' לא בא 30  השלישי אלא להחמיר עליו ולעשות דינו כיוצא באלו ואם כך ענש הכתוב 153vB  לניטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה על אחת כמה ישלם שכר לניטפל לעושה מצוה כעושה מצוה

8

יב׳ 5  מה שנים נימצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה מניין אפילו מאה תל' לומ' עדים יג׳ אמ' ר' יוסה במי דברים אמורין בדיני נפשות אבל בדיני ממונות תיתקיים העדות 10  בשאר ר' או' אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בזמן שהיתירו בהן אבל בזמן שלא היתרו בהן מה יעשו שני אחים שראו כאחת שהרג זה את הנפש

9

יד׳ היו שנים רואין אותו 15  מחלון זו ושנים רואין אותו מחלון זו ואחד מתרה בו באמצע בזמן ש שמקצתן רואין אלו את אלו הרי א אילו עדות אחת ואם לאו הרי אלו שתי עדיות לפיכך אם נמצאת אחת 20  מהן זוממת היא והן נהרגין והשנייה פטורה יה׳ ר' יוסה בר' יהודה אומ' לעולם אינו נהרג עד שיהו פי שני עדיו מתרים בו שנ' על פי שנים עדים דבר א' על פי שנים עדים שלא תהא 25  סנהדרין שומעת כמפי התורגמן

10

יו׳ מי שניגמר דינו וברח ובא אתו לפני אותו בית דין אין סותרין את דינו כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו מעידין אנו את איש ניגמר דינו בבית 30  דינו שלפל' ופל' ופל' עדיו הרי זה יהרג יו׳ סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצ ה 154r  154rA  לארץ סנהדרין הורגת אחד בשבוע וניקראת חובלנית ר' אלעז' בן עזריה או' אחד לשבעים שנה ר' טרפון ור' עקי' 5  או' אילו היינו בסנהדרין לא נהרג בה אדם מעולם רבן שמעון בן גמליא' או' אף הן מרבין שופכי דמים בישרא'

Notes

There are no notes available.