An electronic transcription of Kaufmann MS A50 of the Mishnah

5136r  136rB  1

אי זה הוא נשך ואי זה הוא תרבית אי זה הוא נשך המלוה סלע בחמשה דינרין סאתים חיטים בשלוש מפני שהוא נושך ואי זה הוא תרבית המרבה 20  בפרות כיצד לקח ממנו חיטים מדינר זהב הכור וכן השער עמדו חיטים בשלושים דינר אמ׳ אמר לו תן לי חיטיי שאני מוכרן ולוקיח אני לי בהן יין אמ׳ אמר לו והרי חיטיך עשויות עלי בש 25  בשלשים דינ׳ דינרין והרי לך אצלו בהן יין ויין אין לו:

2

ב׳ המלוה את חבירו לא ידור בחצירו חינם ולא ישכור ממנו בפחות מפני שהוא ריבית: ג׳ מרבים על השכר ואין 30  מרבין על המכר כיצד הישכיר לו א את החצר אמ׳ אמר לו אם מעכשיו אתה 136v  136vA  נותן לי הרי הוא לך בעשר סלעים בש לשנה ואם שלחודש בחדש מסלע בחודש מותר מכר לו את השדה 5  ואמ׳ ואמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי היא לך באלף זוז ואם לגורן בשנים עשר מנה אסור:

3

ד׳ מכר לו את השדה ונתן לו מקצת דמים אמ׳ אמר לו אמתי שתירצה הבא מעות וטול 10  את שלך אסור הילווהו על שדהו ואמ׳ ואמר לו אם אין אתה נותן לי מיכן ועד שלוש שנים הרי היא שלי הרי היא שלו כך היה בויתס בין זנון. עוש????ה על פי חכמ׳ חכמים :

4

ה׳ אין מושיבין 15  חנווני למחצית שכר לא יתן? ? לו מעות ליקח בהן פירות למחצית . שכר אלא אם כן נתן לו שכרו כפועל בטל אין מושיבין תרנגלים למחצה ואין שמין עגלים וסייחים למחצה 20  אלא אם כן נתן לו שכר עמלו ומזונו אבל מקבלים עגלים וסייחים למחצה ומגדלים אותן עד שיהו משלושים וחמור עד שתהא טוענת:

5

ו׳ שמין פרה וחמור וכל דבר שדרכו 25  לעשות ולאוכל מקום שנהגו לחלוק את הוולד מיד חולקים ומקום שנהגו לגדל יגדילו רבן שמעון בן גמליא׳ גמליאל או׳ אומר שמין עגל עם אמו וסייח עם אמו ומפרין על שדהו ואינו חושש משם 30  רבית:

6

ז׳ אין מקבלין צאן ברזל מישרא׳ מישראל מפני שהיא ריבית אבל 136vB  מקבלין צאן ברזל מן הגוים ולוים מהן ומלווים אותן בריבית וכן בגר תושב מלווה הוא ישרא׳ ישראל על מעותיו שלנוכרי 5  מדעת הנכרי אבל לא מדעת ישראל

7

ח׳ אין פוסקין על הפרות עד שיצא השער היה הוא תחילה לקוצרים פוסק עמו על הגדיש ועל העבט שלענבים ועל המעטן שלזיתין ועל הביצים ש 10  שליוצר ועל הסיד מישישקע כיבשנו ופוסק עמו על הזבל כל ימות השנה ר׳ רבי יוסה או׳ אומר אין פוסק עמו על הזבל עד שיהא לו זבל באשפות וחכמ׳ וחכמים מתירין פוסק עמו כשער הגבוה ר׳ רבי יהודה או׳ אומר 15  אף על פי שלא פסק עימו יכול הוא לומ׳ לומר לו תן לי כזה אותן לי את מעותיי:

8

ט׳ מלוה אדם את אריסיו חיטין בחיטין לזרע אבל לא לאוכל ?Possibly the letter resh, in error. שהיה רבן גמליא׳ גמליאל מלוה את אריסיו חיטין 20  ביוקר והוזלו או בזול והוקירו ונוטל מהן כשער הזול לא שהלכה כן אלא שרצה להחמיר על עצמו:

9

י׳ לא יאמר אדם לחבירו הלוויני כור חיטין ואני נותן לך לגורן אלא אומ׳ אומר לו עד 25  שיבא בני או עד שאמצא מפתח הלל אסור וכך היה הלל אומ׳ ׳ אומר לא תלוה אשה ככר לחברתה עד שתעשינו דמים שמא יוקירו החיטין ונמצאו באות לידי ריבית:

10

יא׳ אומר אדם 30  לחבירו נכיש עמי ואנכיש עמך עדור עמי ואעדור עמך אבל לא יאמר 137r  137rA  לו נכיש עמי ואעדור עמך עדור עמי ואנכיש עמך כל ימי גרי ר ד אחד ? ? כל ימי רביעה אחת לא יאמר לו חרוש 5  עמי בגרי ר ד ואני עמך ברביעה: י׳ב׳ רבן גמליא׳ או׳ אומר יש ריבית מוקדמת ויש רבית מאוחרת כיצד נתן את עיניו ללוות ממנו היה משליח לו ואמ׳ ואמר בשביל שילוויני זו היא ריבית 10  מוקדמת ללווה ממנו והחזיר ? לו את מעותיו שהיו בטילות אצלי זו היא ריבית מאוחרת ר׳ רבי שמעון אומ׳ אומר יש ריבית דברים לא יאמר לו דע אם בא איש פלוני ממקום פל׳ פלוני :

11

י׳ג׳ ואלו 15  עוברים בלא תעשה המלווה והלווה והערב והעדים וחכמ׳ וחכמים אומ׳ אומרים אף הסופר עוברים על בל תתן לו ועל בל תקח ממנו ועל לא תהיה לו כנושה ועל לא תשימון עליו נשך ולפני עור לא תתן מכשול 20  ויראתה מאלהיך אני ייי :