An electronic transcription of Kaufmann MS A50 of the Mishnah
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
Repository | Library of the Hungarian Academy of Sciences (Budapest) | Dimensions: | |
---|---|---|---|
Id no. | A50 | Sheet | 33 × 28 cm |
Hand | Italian Square; pointed Tiberian (not by primary scribe) | Written Column | 25 × 9.5 cm |
Date | 11th-13th Century | Lines per column | 30 |
Region | Characters/line | 24 | |
Format | codex | Characters/cm | 2.63 |
Material | parchment | ||
Extent | 286 leaves | Contributions: | |
Columns | 2 | Transcription | |
Scribe | Markup | ||
Place of copying | NLI Catalog |
Transcription
אי זה הוא נשך ואי זה הוא תרבית אי זה הוא נשך המלוה סלע בחמשה דינרין סאתים חיטים בשלוש מפני שהוא נושך ואי זה הוא תרבית המרבה 20 בפרות כיצד לקח ממנו חיטים מדינר זהב הכור וכן השער עמדו חיטים בשלושים דינר אמ׳ אמר לו תן לי חיטיי שאני מוכרן ולוקיח אני לי בהן יין אמ׳ אמר לו והרי חיטיך עשויות עלי בש 25 בשלשים דינ׳ דינרין והרי לך אצלו בהן יין ויין אין לו:
2ב׳ המלוה את חבירו לא ידור בחצירו חינם ולא ישכור ממנו בפחות מפני שהוא ריבית: ג׳ מרבים על השכר ואין 30 מרבין על המכר כיצד הישכיר לו א את החצר אמ׳ אמר לו אם מעכשיו אתה 136v 136vA נותן לי הרי הוא לך בעשר סלעים בש לשנה ואם שלחודש בחדש מסלע בחודש מותר מכר לו את השדה 5 ואמ׳ ואמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי היא לך באלף זוז ואם לגורן בשנים עשר מנה אסור:
3ד׳ מכר לו את השדה ונתן לו מקצת דמים אמ׳ אמר לו אמתי שתירצה הבא מעות וטול 10 את שלך אסור הילווהו על שדהו ואמ׳ ואמר לו אם אין אתה נותן לי מיכן ועד שלוש שנים הרי היא שלי הרי היא שלו כך היה בויתס בין זנון. עוש????ה על פי חכמ׳ חכמים :
4ה׳ אין מושיבין 15 חנווני למחצית שכר לא יתן? ? לו מעות ליקח בהן פירות למחצית . שכר אלא אם כן נתן לו שכרו כפועל בטל אין מושיבין תרנגלים למחצה ואין שמין עגלים וסייחים למחצה 20 אלא אם כן נתן לו שכר עמלו ומזונו אבל מקבלים עגלים וסייחים למחצה ומגדלים אותן עד שיהו משלושים וחמור עד שתהא טוענת:
5ו׳ שמין פרה וחמור וכל דבר שדרכו 25 לעשות ולאוכל מקום שנהגו לחלוק את הוולד מיד חולקים ומקום שנהגו לגדל יגדילו רבן שמעון בן גמליא׳ גמליאל או׳ אומר שמין עגל עם אמו וסייח עם אמו ומפרין על שדהו ואינו חושש משם 30 רבית:
6ז׳ אין מקבלין צאן ברזל מישרא׳ מישראל מפני שהיא ריבית אבל 136vB מקבלין צאן ברזל מן הגוים ולוים מהן ומלווים אותן בריבית וכן בגר תושב מלווה הוא ישרא׳ ישראל על מעותיו שלנוכרי 5 מדעת הנכרי אבל לא מדעת ישראל
7ח׳ אין פוסקין על הפרות עד שיצא השער היה הוא תחילה לקוצרים פוסק עמו על הגדיש ועל העבט שלענבים ועל המעטן שלזיתין ועל הביצים ש 10 שליוצר ועל הסיד מישישקע כיבשנו ופוסק עמו על הזבל כל ימות השנה ר׳ רבי יוסה או׳ אומר אין פוסק עמו על הזבל עד שיהא לו זבל באשפות וחכמ׳ וחכמים מתירין פוסק עמו כשער הגבוה ר׳ רבי יהודה או׳ אומר 15 אף על פי שלא פסק עימו יכול הוא לומ׳ לומר לו תן לי כזה אותן לי את מעותיי:
8ט׳ מלוה אדם את אריסיו חיטין בחיטין לזרע אבל לא לאוכל ?Possibly the letter resh, in error. שהיה רבן גמליא׳ גמליאל מלוה את אריסיו חיטין 20 ביוקר והוזלו או בזול והוקירו ונוטל מהן כשער הזול לא שהלכה כן אלא שרצה להחמיר על עצמו:
9י׳ לא יאמר אדם לחבירו הלוויני כור חיטין ואני נותן לך לגורן אלא אומ׳ אומר לו עד 25 שיבא בני או עד שאמצא מפתח הלל אסור וכך היה הלל אומ׳ ׳ אומר לא תלוה אשה ככר לחברתה עד שתעשינו דמים שמא יוקירו החיטין ונמצאו באות לידי ריבית:
10יא׳ אומר אדם 30 לחבירו נכיש עמי ואנכיש עמך עדור עמי ואעדור עמך אבל לא יאמר 137r 137rA לו נכיש עמי ואעדור עמך עדור עמי ואנכיש עמך כל ימי גרי ר ד אחד ? ? כל ימי רביעה אחת לא יאמר לו חרוש 5 עמי בגרי ר ד ואני עמך ברביעה: י׳ב׳ רבן גמליא׳ או׳ אומר יש ריבית מוקדמת ויש רבית מאוחרת כיצד נתן את עיניו ללוות ממנו היה משליח לו ואמ׳ ואמר בשביל שילוויני זו היא ריבית 10 מוקדמת ללווה ממנו והחזיר ? לו את מעותיו שהיו בטילות אצלי זו היא ריבית מאוחרת ר׳ רבי שמעון אומ׳ אומר יש ריבית דברים לא יאמר לו דע אם בא איש פלוני ממקום פל׳ פלוני :
11י׳ג׳ ואלו 15 עוברים בלא תעשה המלווה והלווה והערב והעדים וחכמ׳ וחכמים אומ׳ אומרים אף הסופר עוברים על בל תתן לו ועל בל תקח ממנו ועל לא תהיה לו כנושה ועל לא תשימון עליו נשך ולפני עור לא תתן מכשול 20 ויראתה מאלהיך אני ייי :
Notes
Fol. , l. 18. Possibly the letter resh, in error.