An electronic transcription of Kaufmann MS A50 of the Mishnah
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | Library of the Hungarian Academy of Sciences (Budapest) | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | A50 | Sheet | 33 × 28 cm |
| Hand | Italian Square; pointed Tiberian (not by primary scribe) | Written Column | 25 × 9.5 cm |
| Date | 11th-13th Century | Lines per column | 30 |
| Region | Characters/line | 24 | |
| Format | codex | Characters/cm | 2.63 |
| Material | parchment | ||
| Extent | 286 leaves | Contributions: | |
| Columns | 2 | Transcription | |
| Scribe | Markup | ||
| Place of copying | NLI Catalog |
Transcription
שומר שכרו ר׳ רבי יהודה אומ׳ אומר הילווהו
מעות שומר חינם הילווהו פירות
שומר שכר אבא שאול או׳ אומר מותר
5אדם להשכיר משכונו שלעני להיות
פוסק עליו והלך מפני שהוא כמשיב
אבדה: 8 ח׳ המעביר חבית ממקום
למקום ושברה בין שומר חינם ובין
שומר שכר יישבע אמ׳ אמר ר׳ רבי אליעזר תמיה
10אני אם יכולים זה וזה להישבע:
פ׳ פרק יו׳ הל׳ הלכות ח׳ 71
השוכר את הפועלים ואמ׳ ואמר להן להשכים
ולהעריב מקום שנהגו שלוא להשכים
ושלא להעריב אינו יכול לכופן מקום
15שנהגו לזון יזון לספק מתיקה ייספיק
הכל כמנהג המדינה מעשה בר׳ ברבי יוחנן
בן מתיה שאמ ׳ שאמר לבנו צא ושכור לנו פועלים
ופסק עמהם מזונות וכשבא אצל
אביו אמ׳ אמר לו אפילו את עושה להם כס
20כסעודת שלמה בשעתו לא יצאתה
ידי חובתך עימהם שהן בני אברהם
יצחק ויעקב אלא עד שלא יתחילו
במלאכה צא ואמור להם על מנת
שאין לכם אלא פת וקיטנית בלבד
25רבן שמעון בן גמליא׳ גמליאל אומ׳ אומר לא היה
צריך הכל כמנהג המדינה: 2 ב׳ אלו
אוכלין מן התורה העושה במחובר
לקרקע בשעת גמר מלאכה ובתלוש
מן הקרקע עד שלא ניגמרה מלאכתו
30ובלבד שגידוליו מן הארץ: ג׳ ואלו
שאינן אוכלין העושה במחובר לקרקע
בשעה שאינה גמר מלאכה ובתלוש
מן הקרקע מאחר שניגמרה מלאכתו
ובדבר שאין גידוליו מן הארץ: 3 ד׳
5היה עושה בידיו אבל לא ברגליו ברגליו
אבל לא בידיו אפילו על כתיפו הרי זה
יאכל ר׳ רבי יוסה בר׳ ברבי יהודה או׳ אומר עד שיעשה
בידיו וברגליו : 4 ה׳ היה עושה בתאינים
לא יאכל בענבים בענבים לא יאכל בת
10בתאינים אבל מונע הוא את עצמו עד
שמגיע למקום היפות ואוכל וכולם
לא אמרו אלא בשעת גמר מלאכה אבל
מפני השב אבידה לבעלים אמרו הפועלים
אוכלין בהליכתן מאומן לאומן ובחזיר
15ובחזירתן מן הגת וחמור עד שתהא
פורקת: 5 ו׳ אוכל פועל קישות אפילו
בדינר וכותבת אפילו בדינר ר׳ רבי אלעזר
חסמא או׳ אומר לא יאכל פועל יתר על שכרו
וחכמ׳ וחכמים מתירין אבל מלמדים את האדם
20שלא יהא רועבתן ויהא סותם את
הפתח לפניו: 6 ז׳ קוצץ אדם על ידי
עצמו ועל ידיבנו˚ וביתו הגדולים ועל
ידי עבדו ושפחתו העברים ועל ידי
אשתו מפני שיש בהם דעת אבל אינו
25קוצץ לא על ידיבנו ובתו הקטנים ולא
על ידי עבדו ושפחתו הכנענים ולא
על ידי בהמתו מפני שאין בהם דעת: 7 ח׳
השוכר את הפועלים לעשות עמו בנטע
רבעי שלו הרי אלו לא יאכלו ואם? ? לא
30הודיען פודה ומאכילין ניתפרסו עיגוליו
ניתפתחו חביותיו נתחתכו דילועיו
Notes
Fol. 137vB, l. 22. flag:Needs review.