An Electronic Edition of Mishnah MS. Biblioteca Palatina 3173 (de Rossi 138)

288v  88vA  יב׳   1

אלו מציאות שלו ואלו חייב להכריז אלו מציאות שלו מצא פירות מפוזרים מעות מפוזרות כריכות ברשות הרבים ועיגולי ד׳ 30  דבילה וככרות שלנחתום ו מחרוזות שלדגים וחתיכות שלבשר וגיזי צמר הבאות ממד׳ ממדינתן ואניצי פשתן ולשונות שלארגמן הרי אלו שלו: ב׳ ר׳ רבי יהוד׳ יהודה אומ׳ אומר כל דבר שיש בו שינוי חייב להכריז כיצד מצא ע׳ 35  עיגול ובתוכו חרס כיכר ובתוכו מעות רבי 88vB  שמעון בן אלעזראו׳ אומר כל כלי אנפורייא אינו חייב להכריז:

2

ג׳ ואלו חייב להכריז מצא פירות בכלי או כלי כמות 5  שהוא מעות בכיס או כיס כמות שהוא ציבורי פירות וציבורי מעות שלשה מטביעות זה על גבי זה כריכות ברשות ברשות היחיד וכיכרות שלבעל הבית וגיזי צמר הלקוחות מבית האומן כדי יין 10  וכדי שמן חייב להכריז:

3

ד׳ מצא אחר הגפה או אחר הגדר גוזלין מקושרין או בשבילין שבשדות הרי זה לא יגע בהן מצא כלי באשפות אם מכוסה לא יגע בו ואם מגולה נוטל ומכריז מצא ב׳ 15  בגל או בכותל ישן הרי אלו שלו מצא בכותל חדש מחציו ולחוץ שלו מחציו ולפנים שלבעל הבית אם היה משכירו ל׳ לאחרים אפילו מצא בתוך הבית הרי אלו שלו:

4

ה׳ מצא בחנות הרי אלו שלו 20  בין התיבה לחנווני הרי אלו שלחנווני ל׳ לפני השולחני הרי אלו שלו בין הכסא לשולחני הרי הוא שלשולחני לקח פירות מחבירו או ששילח לו חבירו פירות ומ׳ ומצא בתוכן מעות הרי אלו שלו ואם 25  היו צרורים נוטל ומכריז:

5

ו׳ אף השמלה היתה בכלל כל אלו ולמה יצאת להקיש אליה מה השמלה מיוחדת שיש בה סימנין ויש לה תובעין אף כל דבר שיש בו סימנין ויש לו תובעים חייב 30  להכריז:

6

ז׳ עד אמתי חייב להכריז עד כדי שידעו בו השכיניםדב׳ דבר ר׳ רבי מאיר ר׳ רבי יהוד׳ יהודה או׳ אומר שלשה רגלים ואחר הרגל ומ׳ האחרון שבעת ימים כדי שילך לביתו שלשה ויחזור שלשה ויכריז יום אחד 35 

7

ח׳ אמר את האבידה ולא אמר את 89r  89rA  סימניה הרי זה לא יתן לו הרמיי אף על פישאמ׳ שאמר את סימניה הרי זה לא יתן לו שנ ׳ שנאמר עד דרוש אחיך אתו עד שתדרוש את אחיך אם רמיי הוא ואם אינו רמיי: ט׳ כל דבר שהוא עושה ואוכל יעשה ויאכל ודבר שאינו עושה ואוכל יימכר שנ ׳ שנאמר והשבתו 5  לו ראה היאך תשיבנו לו מה יהא בדמיםר׳ רבי טרפוןאו׳ אומר ישתמש בהן לפיכך אם אבדו חי׳ חייב באחריותןר׳ רבי עקיבהאו׳ אומר לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריות:

8

י׳ מצא ספרים קורא בהן אחת לשלשים יום ואם אינו יודע לקרות גוללן אבל לא ילמוד בהן כתחילה ולא יקרא אחר עמו מצא כסות מנערה אחר לשלושים יום ו׳ ושוטחה לצורכה אבל לא לכבודו כלי כסף וכלי זהב וכלי נחשת משתמש בהן לצורכן 10  אבל לא לשוחקן כלי זהב וכלי זכוכית לא יגע בהן עד שיבא אליהו מצא שק או קופה אם אין דרכו ליטול הרי זה לא יטול:

9

יא׳ אי זו היא אבידה מצא חמור ופרה רועים בדרך אין זו אבידה חמור וכליו הפוכים ופרה רצה בין הכרמים הרי זו אבידה ה׳ החזירה וברחה החזירה וברחה אפילו ארבעה חמשה פעמים חייב שנ ׳ שנאמר השב תשיבם היה בטל מן הסלע לא יאמר לו תן לי סלע אלא נותן לו שכרו כפועל אם יש שם בית דין 15  מתנה עמו לפני בית דין אין שם בית דין בפני מי יתנה שלו קודם:

10

יב׳ מצאה ברפת אינו חייב בה ברשות הרבים חייב בה היתה בין הקברות אל יטמא לו אם אמר לו אביו היטמא או שאמר לו אל תחזיר הרי זה לא ישמע לו פרק וטען פרק וטען אפילו ארבעה חמ׳ חמשה פעמים חייב שנ ׳ שנאמר עזוב תעזוב הלך וישב לו אמר לו הואיל ועליך מצוה אם רציתה לפרוק פרוק פטור שנ ׳ שנאמר עמו היה זקן או חולה חייב מצווה מן התורה לפרוק אבל לא 20  לטעוןר׳ רבי שמעוןאו׳ אומר אף לטעוןר׳ רבי אף לטעוןר׳ רבי יוסה הגליליאו׳ אומר אם היה עליו יותר ממשואו אינו זקוק לו שנ ׳ שנאמר תחת משאו משוי שהוא יכול לעמוד בו:

11

יג׳ אבידתו ואבידת אב׳ אביו שלו קודמת אבידתו ואבידת רבו שלו קודמת אבידת אביו ואבידת רבו שלרבו קודמת לשלאביו שאביו הביאו לחיי העולם הזה ורבו שלימדו חכמה הביאו לחיי הע׳ העולם הבא ואם היה אביו שקול כנגד רבו אבידת אביו קודמת היה אביו ורבו נושאין 25  משאוי מניח את שלרבו ואחר כך מניח את שלאביו היה אביו ורבו בבית השבי פו׳ פודה את רבו ואחר כך פודה את אביו אבל אם היה אביו תלמידחכמ׳ חכם פודה את אביו ואחר כך פודה את רבו: