An Electronic Edition of Mishnah MS. Biblioteca Palatina 3173 (de Rossi 138)
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | Biblioteca Palatina (Parma) | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | 3173 | Sheet | 32.8 × 27 cm |
| Hand | Italian Square; pointed Babylonian | Written Column | 24 × 10 cm |
| Date | 11th Century | Lines per column | 34 |
| Region | Italy | Characters/line | 28 |
| Format | codex | Characters/cm | 2.8 |
| Material | parchment | ||
| Extent | 196 leaves | Contributions: | |
| Columns | 2 | Transcription | |
| Scribe | Markup | Jonathan Margulies Nurit Ezer Hayim Lapin | |
| Place of copying | NLI Catalog |
Transcription
אם מתחילה נשאה לשם איילונית יש לה
כתובה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה
לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת
5 ישראל לממזר ולנתין יש להן כתובה
הל׳ הלכות ח׳ 12 פרק י׳ ב׳
1 הנושא את האשה ופסקה עימו שיהי זן
את בתה חמש שנים חייב לזונה חמש
שנים נישאת לאחר ופסקה עמו שיהי
10 זן את בתה חמש שנים חייב לזונה חמש
שנים לא יאמר הראשון כשתבוא לב׳
לביתי אזונה אלא מוליך מזונותיה למ׳
למקום שהיא אימה וכן לא יאמרו ש׳
שניהם הרי אנו זונים אותה כאחת אלא
15 אחד זנה ואחד נותן לה דמי מזונות
2 ב׳ נישאת הבעל חייב במזונותיה
והן נותנין לה דמי מזונות מתו בנותיו
ניזונות מנכסים בני חורים והיא ניזונת
מנכסים משועבדים מפני שהיא כב׳
20 כבעלת חוב הפיקחים היו כותבין על
מנת שאהי זן את בתך חמש שנים כל
זמן שאת עימי 3 ג׳ אלמנה שאמרה
אי איפשי לזוז מבית בעלי אין היורשים
יכולים לומר לה לכי לבית אביך ואנו
25 זנים אותך אלא זנים אותה ונותנין לה
מדור לפי כבודה ד׳ אמרה אי איפשי
לזוז מבית אבא יכולים היורשים לומר
אם את אצלינו יש ליך מזונות אם אין
את אצלינו אין ליך מזונות אם היתה
30 טוענת מפני שהיא ילדה והן ילדים זנין
אותה והיא בבית אביה 4 ה׳ כל זמן
שהיא בבית אביה גובה כתובתה לעולם
וכל זמן שהיא בבית בעלה גובה כתובתה
עד עשרים וחמש שנים שיש בעשרים
35 וחמש שנה שתעשה טובה כנגד כתובתה
דב׳ר׳ דברי רבי מאיר שאמ ׳ שאמר משם רבן גמליאל וחכמ ׳ וחכמים אומ ׳ אומרים
כל זמן שהיא בבית בעלה גובה כתובתה ל׳
לעולם וכל זמן שהיא בבית אביה גובה כתו׳
5 כתובתה עד עשרים וחמש שנה ''' מתה
יורשיה מזכירין כתובתה עד עשרים וחמש שנה
הל׳ הלכות ה׳ 13 פרק י׳ ג׳
1 שני דייני גזילות היו בירושלם אדמון וחנן בן
אבשלום חנן אומר שני דברים ואדמון אומר
10 שבעה מי שהלך לו למדינת הים ואשתו תובעת
מזונות חנן אומ ׳ אומר תישבע בסוף ולא תישבע כת׳
כתחילה נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו
תישבע כתחילה ובסוף אמ ׳ אמר ר׳ רבי דוסא בן הרכינס
כדבריהם אמ ׳ אמר רבן יוחנן בן זכיי יפה אמ ׳ אמר חנן לא
15 תישבע אלא לבסוף 2 ב׳ מי שהלך למדינת
הים ועמד אחר ופירנס את אשתו חנן או׳ אומר איבד
את מעותיו נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמ ׳ ואמרו
ישבע כמה הוציא ויטול אמ ׳ אמר ר׳ רבי דוסא בן הרכינס
כדבריהם אמ ׳ אמר רבן יוחנן בן זכיי יפה אמ ׳ אמר חנן הניח
20 מעותיו על קרן הצבי 3 ג׳ אדמון אומר
שבעה מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכ׳
שהנכסים מרובין הבנים יירשן והבנות ייזונו
נכסים ממועטים הבנות יזונו והבנים ישאלו
על הפתחים אדמון או ׳ אומר בשביל שאני זכר הפסדתי
25 אמ ׳ אמר רבן גמליא ל רואה אני את דברי אדמון
4 ד׳ הטוען את חבירו כדי שמן והודה '' לו
בקנקנים אדמון אומ ׳ אומר הואיל והודה ממין
מקצת הטענה
יישבע וחכמים אומ ׳ אומרים אין הודייה מקצת הטענה
אמ ׳ אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון 5 ה׳
30 הפוסק מעות לחתנו ופשט את הרגל תהא יושבת
עד שילבין ראשה אדמון אומ ׳ אומר אילו אני פסקתי
על עצמי אהא יושבת עד שילבין ראשי ראשי אבא
פסק עליי מה אני יכולה לעשות או כנוס '' או
פטור אמ ׳ אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי א'
35 אדמון 6 ו׳ העורר על השדה והוא חתום
Notes
There are no notes available.