An Electronic Edition of Mishnah MS. Biblioteca Palatina 3173 (de Rossi 138)
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | Biblioteca Palatina (Parma) | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | 3173 | Sheet | 32.8 × 27 cm |
| Hand | Italian Square; pointed Babylonian | Written Column | 24 × 10 cm |
| Date | 11th Century | Lines per column | 34 |
| Region | Italy | Characters/line | 28 |
| Format | codex | Characters/cm | 2.8 |
| Material | parchment | ||
| Extent | 196 leaves | Contributions: | |
| Columns | 2 | Transcription | |
| Scribe | Markup | Jonathan Margulies Nurit Ezer Hayim Lapin | |
| Place of copying | NLI Catalog |
Transcription
בתה מכרתי לשחוט ואילו הן ערב יום טוב הראשון האחרון ˚ שלחג
י׳ג׳ וערב יום טוב הראשון שלפסח וערב עצרת וערב
ראש השנה ובדברי ר׳ רבי יוסה הגלי׳ הגלילי אף ערב יום הכיפורים
5 בגליל אמ׳ אמר ר׳ רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח אבל יש לו
ריווח אינו צריך להודיע ומודה ר׳ רבי יהודה במוכר את האם ל׳
לחתן ואת הבת לכלה שהוא צריך להודיע שהדבר ידוע
ששניהם שוחטין ביום אחד 4 י׳ד׳ בארבעה פרקים
אילו משחיטין את הטבח בעל כרחו אפילו שֹורשור שווֶשוו ה
10 אלף זוז דינר ואין לו ללוקח אלא דינר כופין אותו לשחוט
לפיכך אם מת מת ללוקח אבל בשאר יְמֹותימות השנה אינו כן
˚ לפיכך אם מת מת למוכר 5 י׳ה׳ יום אחד האמור באותו
ואת בנו יום הולך אחר לילה זו דרש שמע׳ שמעון בן זומא נאמר
במעשה בראשית יום אחד ונאמר באותו ואת בנו יום אחד מה יום
15 אחד האמור במעשה בראשית יום הולך אחר הלילה אף יום
אחד האמור באותו ואת בנו יום הולך אחר הלילה
פרק ה׳ הל׳ הלכות י׳ ה׳ 6 פרק ו׳
1 כיסוי הדם נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא
בפני הבית בחולים אבל לא במוקדשין ונוהג בחיה ובעוף
20 במזומן ובשאינו מזומן ונוהג בכֹויִבכוי מפני שהוא ספק אֵיןאין
שוחטין אותו ביום טוב ואם שחטו אין מכסין את דמו
2 השוחט ונמצא טריפה השוחט לעבודה זרה השוחט חולים
בפנים קדשים בחוץ חיה ועוף הנסקלים ר׳ רבי מאיר מחייב
וחכ׳ וחכמים פוטרים השוחט ונתנבלה בידו הנוחר ˚ והמעקר
25 פטור מלכסות 3 ב׳ חרש שוטה וקטן ששחטו וא'
ואחרים רואים אותם חייבין לכסות בינן לבין עצמן
פטורין מלכסות וכן ש׳ לעיניין אותו ואת בנו ששחטו
ואחרים רואים אותן אסור לשחוט אחריהן בינן לבין
עצמן ר׳ רבי מאיר מתיר לשחוט אחריהן וחכמ ׳ וחכמים אוסרין ו׳ מ׳ ו׳
30 ומודים שאם שחטו שאין סופגין את הארבעים 4 ג׳
שחט מאה חייה במקום אחד כיסוי אחד לכולם מאה
עופות במקום אחד כיסוי אחד לכולם חיה ועוף במקום אחד כיסוי
אחד
לכולם
ר׳ רבי יהוד׳ יהודה או ׳ אומר שחט
חיה יכסה ואחר כך ישחוט את העוף שחט ולא כיסה
35 וראהו אחר חייב לכסות כיסהו ונתגלה פטור מלכסות
כסתו הרוח חייב לכסות 5 ד׳ דם שניתערב במים
אם יֶשיש בֹובו מראה דם חייב לכסות ניתערב ביין רואין אותו
כילו הוא מים נתערב בדם בהמה או בדם החיה רואין אותו
כילו הוא מים ר׳ רבי יהודה או׳ אומר אין דם מבטל
דם 6 ד׳ דם הניתז ושעל הסכין חייב
אמ ׳ אמר ר׳ רבי יהוד׳ יהודה אמתי בזמן שאין שם דם אלא
5 הוא אבל אם יש שם דם שלא הוא פטור
מלכסות 7 ה׳ במה מכסים ובמה אין
מכסים מכסים בזבל דק ובחול דק ובסיד
ובחרסית וּבִלְבֹנָהובלבנה ובמגופה שכתשה א'
אבל אין מכסים לא בזבל גס ולא בחול
10 גס ולא בִּלְבֹנָהבלבנה ולא במגופה שלא כתשה
ולא יכפה עליו את הכלי כלל אמ ׳ אמר רבן ש'
שמעון בן גמל׳ גמליאל דבר שהוא מגדל צמחים
מכסים בו ודבר שאינו מגדל צמחים אין מכסין
בו הל׳ הלכות ו׳ 7 פרק ז׳
15 1 גיד הנשה נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני
הבית ושלא בפני הבית בחולין ובמוקדשין
ונוהג בבהמה ובחיה בירך שלימין ובירך
שלשמאל ואינו נוהג בעוף מפני שאין לו
כף ונוהג בשליל ר׳ רבי יהוד׳ יהודה או׳ אומר אינו נוהג בש'
20 בשליל וחלבו מותר אין הטבחים נאמנים
על גיד הנשה דב׳ר׳ דברי רבי מאיר וחכמ ׳ וחכמים אומרים
נאמנים עליו ועל החלב 2 ב׳ שולח
אדם לנכרי ירך שגיד הנשה בתוכה מפ׳
מפני שמקומו ניכר הנוטל גיד הנשה
25 צריך ליטול את כולו ר׳ רבי יהוד׳ יהודה או׳ אומר יקיים ב׳
בו מצוות נטילה 3 ג׳ האוכל מגיד
הנשה כזיית סופג את הארבעים אכלו
ואין בו כזית חייב אכל מזה כזית ומזה
כזית סופג שמונים ר׳ רבי יהוד׳ יהודה או׳ אומר אינו סופג
30 אלא ארבעים 4 ד׳ ירך שנתבשל בה
גיד הנשה אם יש בה בנותן טעם הרי זו
אסורה כיצד משערין אותה כבשר בלפת
5 ה׳ גיד הנשה שנתבשל עם הגידים
בזמן שהוא מכירו בנותן טעם ואם אינו
35 מכירו כולם אסורים '' והרוטב בנותן טעם
ו׳ וכן חתיכה שלנבילה וחתיכה שלדג
טמא שנתבשלו עם חתיכות בזמן שהוא
Notes
Fol. 130rA, l. 2. Faded ink through -ון of preceding word
Fol. 130rA, l. 12. Start faded ink
Fol. 130rA, l. 24. עד כאן הדיו דהויה