An Electronic Edition of Mishnah MS. Biblioteca Palatina 3173 (de Rossi 138)

The top region of this page provides navigation controls to browse through the document.

  • By default, the initial view is in page mode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page
  • Where the page in the source document is in multiple columns users can select column mode, and browse by individual column.
  • Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.

The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.

The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.

Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.

Repository Biblioteca Palatina (Parma) Dimensions:
Id no. 3173 Sheet 32.8 × 27 cm
Hand Italian Square; pointed  Babylonian Written Column 24 × 10 cm
Date 11th Century Lines per column 34
Region Italy Characters/line 28
Format codex Characters/cm 2.8
Material parchment
Extent 196 leaves Contributions:
Columns 2 Transcription
Scribe Markup Jonathan Margulies Nurit Ezer Hayim Lapin
Place of copying NLI Catalog

Transcription

folio 185v185vA Order P_S00483.6 Tractate P_S00483.6.734
  שאין השיליא שאין עימה ולד ר׳ רבי שמעון
  או׳ אומר נימוק הולד עד שלא יצא 5
      המפלת טומטום ואנדרוגינס וזכר תשב
 5 לזכר ולנקבה טומטום וזכר אנדרוגינס וזכר
  תשב לזכר ולנקבה טומטום ונקיבה ו׳ א׳ נ׳ ד׳ ר׳
  ואנדרגינס ונקיבה תשב לנקיבה בלבד
  יצא מחותך ומסורס לכשיצא רובו הרי
  זה כילוד יצא כדרכו עד שיצא רוב ר׳ א'
 10 ראשו איזה הוא רוב ראשו משתצא א'
  פדחתו 6 ו׳ המפלת ואין ידוע מה הוא
  תשב לזכר ולנקבה אם ידוע אם ולד הוא
  תשב לזכר ולנקבה ולנדה 7 המפלת ליום
  ארבעים אינה חוששת לולד ליום ארבעים
 15 ואחד תשב לזכר ולנקבה ולנדה ר׳ רבי ישמעאל
  או׳ אומר יום ארבעים ואחד תשב לזכר ולנדה
  יום שמונים ואחד תשב לזכר ולנקבה ולנדה
  שהזכר נגמר לארבעים ואחד ונקבה לש'
  לשמנים ואחד וחכ׳ וחכמים אומ׳ אומרים אחד בריית זכר
 20 ואחד בריית נקבה זה וזה לארבעים ואחד
  פרק ג׳ הל׳ הלכות ו׳ 4 פרק ד׳
  1 בנות כותים נידות מעריסתן והכותין מטמאין
  משכב תחתון כעליון מפני שהן בועלי
  נידות והן יושבות על כל דם ואין חייבין
 25 עליהן על ביאת מקדש ואין שורפין ע׳ ל
  עליהן את התרומה מפני שטומאתן
  בספק 2 ב׳ בנות צדוקין בזמן שנהגו
  ללכת בדרכי אבותן הרי הן ככותיות פרשו
  ללכת בדרכי יש ׳ ישראל הרי הן כיש ׳ר׳ כישראל רבי יוסי או׳ אומר
 30 לעולם הן כיש ׳ כישראל עד שיפרשו ללכת בדרכי
  אבותן 3 ג׳ דם נכרית ע׳ עובדת ע׳ עבודה ז׳ זרה ודם טהרה ש׳ ל׳
  שלמצורעת בית שמי מטהרין ובית הלל
  אומ׳ אומרים כרוקה וכמימי רגליה דם יולדת
  שלא טבלה בית שמי או׳ אומרים כרוקה וכמימי
 35 רגליה ובית הלל אומ ׳ אומרים מטמא לח ויבש
  ומודין ביולדת בזוב שהיא מטמא לח
  ויבש 4 ד׳ המקשה נדה קישת שלשה
  ימים מתוך אחד עשר שפת מעת לעת
  וילדה הרי זו ביולדת בזוב דב׳ דברי ר׳ רבי אליעזר
185vB
  ר׳ רבי יהושע או ׳ אומר לילה ויום כלילי שבת ויומו ש׳
  ששפת מן הצער אבל לא מן הדם 5 ה׳ וכמה
  היא קישויה ר׳ רבי מאיר או׳ אומר אפילו ארבעים וחמ׳
 5 וחמשים יום ר׳ רבי יהודה או ׳ אומר דיה חדשה ר׳ רבי יוסה
  ור׳ ורבי שמע ׳ שמעון אומ ׳ אומרים אין קישוי יתר משתי שבתות
      6 ו׳ המקשה בתוך שמונים שלנקבה כל
  דמין שהיא רואה טהורין עד שיצא הולד
  ור׳ ורבי ליעזר מטמא אמרו לו לר׳ לרבי אליעזר מה אם
 10 במקום שהחמיר בדם השופי הקל בדם הקושי
  מקום שהקל בדם השופי אינו דין שנקל בדם
  הקושי אמ ׳ אמר להן דיו לבא מן הדין להיות כנדון
  ממה הקל עליה מטומאת זיבה אבל טמאה היא
  טומאת נדה 7 ז׳ כל אחד עשר בחזקת טהרה
 15 ישבה לה ולא בדקה שגגה נאנסה הזידה
  ולא בדקה הרי זו טהורה הגיע שעת ווסתה
  ולא בדקה הרי זו טמאה ר׳ רבי מאיר או׳ אומר אם היתה
  במחבה הגיעה שעת ווסתה ולא בדקה הרי
  זו טהורה שחרדה מסלקת את הדמים אבל
 20 ימי הזב והזבה ושומרת יום כנגד יום הרי
  אילו בחזקת טומאה הל׳ הלכות ז׳ 5 פרק ה׳
  1 יוצא דופן אין יושבין עליו ימי טומאה
  וימי טהרה ואין חייבין עליה קרבן ר׳ רבי שמע׳ שמעון
  או׳ אומר הרי זה כילוד וכל הנשים מיטמות בבית
 25 החיצון שנ ׳ שנאמר דם יהיה זובה בבשרה אבל הזב
  ובעל קרי אינן מטמין עד שתצא טומאתן
  לחוץ 2 ב׳ היה אוכל בתרומה והרגיש ש'
  שנזדעזעו אבריו אוחז באמה ובולע את
  התרומה ומטמין בכל שהן אפילו בכעין
 30 החרדל ובפחות מיכן 3 ג׳ תינוקת בת יום
  אחד מיטמאת בנידה ובת עשרת ימים
  בזיבה תינוק בן יום אחד מיטמא בזיבה
  ומטמא בנגעין מיטמא בטמא מת זוקק
  ליבום ופוטר מן היבום מאכיל בתרומה
 35 ופוסל מן התרומה ונוחל ומנחיל וההורגו
  חייב והרי הוא לאביו ולאמו ולכל קרוביו
  כחתן שלם 4 ד׳ בת שלש שנים ויום אחד
  מתקדשת בביאה אם בא עליה יבם קנאה

Notes

There are no notes available.