An Electronic Edition of Mishnah MS. Biblioteca Palatina 3173 (de Rossi 138)
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | Biblioteca Palatina (Parma) | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | 3173 | Sheet | 32.8 × 27 cm |
| Hand | Italian Square; pointed Babylonian | Written Column | 24 × 10 cm |
| Date | 11th Century | Lines per column | 34 |
| Region | Italy | Characters/line | 28 |
| Format | codex | Characters/cm | 2.8 |
| Material | parchment | ||
| Extent | 196 leaves | Contributions: | |
| Columns | 2 | Transcription | |
| Scribe | Markup | Jonathan Margulies Nurit Ezer Hayim Lapin | |
| Place of copying | NLI Catalog |
Transcription
folio 36r36rA Order P_S00483.2 Tractate P_S00483.2.372
ר׳ רבי צדוק מעשה ברבן גמליאל שאמ ׳ שאמר לטבי
עבדו צא וצלה לנו את הפסח על האסכלה
נגע בֶּחֶרֶסוֹבחרסו בר׳
בְּחַרְסוֹבחרסו שלתנור יקלוף את מקומו
5 נטף מירוטבו על החרס וחזר אליו יטול
את מקומו נטף מרוטבו על הסולת יקמץ
את מקומו 3 ג׳ סכו בשמן שלתרומה
אם חבורת כהנים יאכלו ואם שלישראל
אם חי ידיחנו ואם צלי יקלוף את החיצון
10 סכו בשמן שלמעשר שיני לא יעשנו ד׳
דמים על חבורה שאין פודין מעשר שיני
בירושלם 4 ד׳ חמשה דברים באין בטו׳
בטומאה ואין נאכלין בטומאה העומר ו׳
ושתי הלחם ולחם הפנים וזבחי שלמי ציבור
15 ושעירי ראשי חדשים הפסח שבא בטומאה
נאכל בטומאה שלא בא מתחילתו אלא ל׳
לאכילה 5 ה׳ ניטמא הבשר והחלב קיים
אינו זורק את הדם ניטמא החלב והבשר
קיים זורק את הדם ובמוקדשין אינו כן
20 אלא אף על פי שניטמא הבשר והחלב קיים
זורק את הדם 6 ו׳ ניטמא קהל או רובו
או שהיו הכהנים טמאים והקהל טהור יעשה
בטומאה ניטמא מיעוט הקהל הטהורים
עושין את הראשון והטמאים עושין את
25 השני 7 ז׳ הפסח שנזרק את דמו וא'
ואחר כך נודע שהוא טמא הציץ מרצה
ניטמא הגוף אין הציץ מרצה מפני שא'
שאמרו הנזיר ועושה פסח הציץ מרצה ע׳
על טומאת הדם ואין הציץ מרצה על טומ'
30 טומאת הגוף ניטמא טומאת התהום הציץ
מרצה 8 ח׳ ניטמא שלם או רובו שורפין
אותו לפני הבירה מעצי המערכה ניטמא מ'
מיעוטו והנותר שורפין אותו בחצרותיהם
על גגותיהם מעצי עצמן הציקנים שורפין
35 אותו לפני הבירה בשביל ליהנות מעצי ה׳
המערכה 9 ט׳ הפסח שיצא או שניטמא
ישרף מיד ניטמו הבעלים או שמתו תעובר
צורתו וישרף בששה עשר ר׳ רבי יוחנן בן ב׳
ברוקה או׳ אומר אף זה ישרף מיד שאין לו א'
ר׳ רבי צדוק מעשה ברבן גמליאל שאמ ׳ שאמר לטבי
עבדו צא וצלה לנו את הפסח על האסכלה
נגע בֶּחֶרֶסוֹבחרסו בר׳
בְּחַרְסוֹבחרסו שלתנור יקלוף את מקומו
5 נטף מירוטבו על החרס וחזר אליו יטול
את מקומו נטף מרוטבו על הסולת יקמץ
את מקומו 3 ג׳ סכו בשמן שלתרומה
אם חבורת כהנים יאכלו ואם שלישראל
אם חי ידיחנו ואם צלי יקלוף את החיצון
10 סכו בשמן שלמעשר שיני לא יעשנו ד׳
דמים על חבורה שאין פודין מעשר שיני
בירושלם 4 ד׳ חמשה דברים באין בטו׳
בטומאה ואין נאכלין בטומאה העומר ו׳
ושתי הלחם ולחם הפנים וזבחי שלמי ציבור
15 ושעירי ראשי חדשים הפסח שבא בטומאה
נאכל בטומאה שלא בא מתחילתו אלא ל׳
לאכילה 5 ה׳ ניטמא הבשר והחלב קיים
אינו זורק את הדם ניטמא החלב והבשר
קיים זורק את הדם ובמוקדשין אינו כן
20 אלא אף על פי שניטמא הבשר והחלב קיים
זורק את הדם 6 ו׳ ניטמא קהל או רובו
או שהיו הכהנים טמאים והקהל טהור יעשה
בטומאה ניטמא מיעוט הקהל הטהורים
עושין את הראשון והטמאים עושין את
25 השני 7 ז׳ הפסח שנזרק את דמו וא'
ואחר כך נודע שהוא טמא הציץ מרצה
ניטמא הגוף אין הציץ מרצה מפני שא'
שאמרו הנזיר ועושה פסח הציץ מרצה ע׳
על טומאת הדם ואין הציץ מרצה על טומ'
30 טומאת הגוף ניטמא טומאת התהום הציץ
מרצה 8 ח׳ ניטמא שלם או רובו שורפין
אותו לפני הבירה מעצי המערכה ניטמא מ'
מיעוטו והנותר שורפין אותו בחצרותיהם
על גגותיהם מעצי עצמן הציקנים שורפין
35 אותו לפני הבירה בשביל ליהנות מעצי ה׳
המערכה 9 ט׳ הפסח שיצא או שניטמא
ישרף מיד ניטמו הבעלים או שמתו תעובר
צורתו וישרף בששה עשר ר׳ רבי יוחנן בן ב׳
ברוקה או׳ אומר אף זה ישרף מיד שאין לו א'
36rB
אוכלים 10 י׳ העצמות והגידים והנותר
ישרפו לששה עשר חל ששה עשר להיות
בשבת ישרפו לשבעה עשר שאינן דוחין
5 לא את השבת ולא את יום טוב 11 י׳א׳
כל הנאכל בשור הגדול יאכל בגדי הרך וב׳
וראשי כנפים והסחוסין השובר את העצם
בפסח טהור הרי הוא לוקה ארבעים אבל
המותיר והשובר בטמא אינו לוקה ארבעים
10 12 י׳ב׳ אבר שיצא מקצתו חותך עד ש׳
שמגיע לעצם וקולף עד שי מגיע לפרק וחותך
ובמוקדשין קוצץ בקופיץ שאין בו משם
שבירת העצם מן האגף ולפנים כלפנים מן
האגף ולחוץ כלחוץ החלונות ועובי החומה
15 כלפנים 13 י׳ג׳ שתי חבורות שהיו א'
אוכלות בבית אחד אלו הופכין את פנ׳
פניהם הלך ואוכלין ואילו הופכין את פ'
פניהם הלך ואוכלין והמיחם באמצע כש'
כשהשמש עומד למזוג קופץ את פיו
20 ומחזיר את פניו עד שהואמגיע אצל חבורתו
ואוכל והכלה הופכת את פניה '' ואוכלת
הל׳ הלכות י׳ ג׳ 8 פרק ח׳
1 האשה בזמן שהיא בבית בעלה שחט עליה
אביה שחט עליה בעלה תאכל משלבעלה
25 הלכה רגל הראשון לעשות בבית אביה
שחט עליה אביה שחט עליה בעלה תאכל
ממקום שהיא רוצה יתום ששחטו עליו
אפיטרופין יאכל ממקום שהוא רוצה ע׳
עבד שלשני שותפין לא יאכל משלשניהן
30 חציו עבד וחציו בן חורין לא יאכל משלרבו
2 ב׳ האומר לעבדו צא ושחוט עלי
את הפסח שחט גדי יאכל שחט טלה יאכל
שחט גדי וטלה יאכל מן הראשון שכח מה
אמ ׳ אמר לו רבו כיצד ˚ יעשה ישחוט גדי וטלה ויאמ'
35 ויאמר אם גדי אמ ׳ אמר לי רבי ˝טלה גדי שלו וטלה
שלי ואם טלה אמ ׳ אמר לי רבי טלה שלו וגדי שלי ש'
שכח רבו מה אמ ׳ אמר לו שניהם יצאו לבית השריפה
ופטורין מלעשות פסח שיני 3 ג׳ האו׳ האומר לבניו ה׳
הרי אני שוחט את הפסח למי שיעלה מכם ˚
אוכלים 10 י׳ העצמות והגידים והנותר
ישרפו לששה עשר חל ששה עשר להיות
בשבת ישרפו לשבעה עשר שאינן דוחין
5 לא את השבת ולא את יום טוב 11 י׳א׳
כל הנאכל בשור הגדול יאכל בגדי הרך וב׳
וראשי כנפים והסחוסין השובר את העצם
בפסח טהור הרי הוא לוקה ארבעים אבל
המותיר והשובר בטמא אינו לוקה ארבעים
10 12 י׳ב׳ אבר שיצא מקצתו חותך עד ש׳
שמגיע לעצם וקולף עד שי מגיע לפרק וחותך
ובמוקדשין קוצץ בקופיץ שאין בו משם
שבירת העצם מן האגף ולפנים כלפנים מן
האגף ולחוץ כלחוץ החלונות ועובי החומה
15 כלפנים 13 י׳ג׳ שתי חבורות שהיו א'
אוכלות בבית אחד אלו הופכין את פנ׳
פניהם הלך ואוכלין ואילו הופכין את פ'
פניהם הלך ואוכלין והמיחם באמצע כש'
כשהשמש עומד למזוג קופץ את פיו
20 ומחזיר את פניו עד שהואמגיע אצל חבורתו
ואוכל והכלה הופכת את פניה '' ואוכלת
הל׳ הלכות י׳ ג׳ 8 פרק ח׳
1 האשה בזמן שהיא בבית בעלה שחט עליה
אביה שחט עליה בעלה תאכל משלבעלה
25 הלכה רגל הראשון לעשות בבית אביה
שחט עליה אביה שחט עליה בעלה תאכל
ממקום שהיא רוצה יתום ששחטו עליו
אפיטרופין יאכל ממקום שהוא רוצה ע׳
עבד שלשני שותפין לא יאכל משלשניהן
30 חציו עבד וחציו בן חורין לא יאכל משלרבו
2 ב׳ האומר לעבדו צא ושחוט עלי
את הפסח שחט גדי יאכל שחט טלה יאכל
שחט גדי וטלה יאכל מן הראשון שכח מה
אמ ׳ אמר לו רבו כיצד ˚ יעשה ישחוט גדי וטלה ויאמ'
35 ויאמר אם גדי אמ ׳ אמר לי רבי ˝טלה גדי שלו וטלה
שלי ואם טלה אמ ׳ אמר לי רבי טלה שלו וגדי שלי ש'
שכח רבו מה אמ ׳ אמר לו שניהם יצאו לבית השריפה
ופטורין מלעשות פסח שיני 3 ג׳ האו׳ האומר לבניו ה׳
הרי אני שוחט את הפסח למי שיעלה מכם ˚