An Electronic Edition of Mishnah MS. Biblioteca Palatina 3173 (de Rossi 138)

6144r  144rA  ׳  1

המביא אשם תלוי ונודע לו שלא חטא אם עד שלא נשחט יצא וירעה בעדר דב׳ דברי ר׳ רבי מאיר וחכמ ׳ וחכמים אומ ׳ אומרים ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו 25  דמיו לנדבה ר׳ רבי אליע׳ אליעזר או׳ אומר יקרב שאם אינו בא על חט זה הרי הוא בא על חט אחר ב׳ אם משנשחט נודע לו הדם יישפך והבשר יצא לבית השר׳ השריפה נזרק הדם הבשר יאכל ר׳ רבי יוסה או׳ אומר אפילו הדם בכוס יזרק והבשר יאכל 30 

2

ג׳ אשם וודיי אינו כן אם עד שלא נש' נשחט יצא וירעה בעדר ומשנשחט הרי זה ייקבר נשפך הדם הבשר יצא לבית השריפה ד׳ שור הנסקל אינו כן אם עד שלא נסקל יצא וירעה בעדר משנסקל מותר בהנייה ע׳ 35  עגלה ערופה אינה כן עד שלא נערפה תצא ותרעה בעדר ומשנערפה תיקבר במקומה שעל ספק באת מתחילתה כיפרה ספיקה וה׳ 144rB  והלכה לה

3

ה׳ ר׳ רבי אליע׳ אליעזר או׳ אומר מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום ובכל שעה שירצה והוא היה ניקרא אשם חסידים אמרו עליו על ב׳ 5  באבא בן בוטא שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום חוץ מאחר יום הכיפורים יום אחד אמ ׳ אמר המעון הזה אם היו מניחין אותי הייתי מביא אלא אומ ׳ אומר לי המתן עד שתיכנס לספק וחכמ ׳ וחכמים אומ ׳ אומרים אין מביאין אשם תלוי אלא על 10  דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת

4

ו׳ חייבי חטאות ואשמות וודיים שעבר עליהן יום הכיפורים חייבים להביא לאחר יום הכ׳ הכיפורים וחייבי אשמות תלויין פטורים מי שבא על ידו ספק עבירה ביום הכיפורים א' 15  אפילו עם חשיכח פטור שכל היום מכפר

5

ז׳ האשה שיש עליה חטאת העוף ב׳ בספק ועבר עליה יום הכיפורים חייבת ל׳ להביא לאחר יום הכיפורים מפני שהיא מכשרתה לוכל בזבחים חטאת העוף הבאה 20  על הספק אם עד שלא משנמלקה נודע לה הרי זה תיקבר

6

ח׳ המפריש שתי סלעים לאשם ולקח בהן שני אילים לאשם אם היה אחד מהן יפה שתי סלעים יקרב לאשמו והשני ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו ל׳ 25  לנדבה לקח בהן שני אילים לחולין אחד יפה שתי סלעים ואחד יפה עשרה זוז היפה שתי סלעים ייקרב לאשמו והשני למעילתו אחד לאשם ואחד לחולים אם היה שלאשם יפה שתי סלעים יקרב לאשמו והשיני ל׳ 30  למעילתו ויביא עימה סלע וחומשה

7

ט׳ המפריש חטאתו ומת לא יביאנה בנו אחריו ולא יביאנה מחט על חט אפילו על חלב שאכל אמש לא יביאנה על חלב שאכל היום שנ ׳ שנאמר ק׳ קרבנו על חטאתו שיהא קרבנו לשם חטאו 35 

8

י׳ מביאין משלהקדש כשבה ושעירה מהקדש שעירה כישבה מהקדש כישבה ש' שעירה תרין ובני יונה מהקדש תרין ובני י׳ ו׳ 144v  144vA  יונה ועשירית האיפה י׳ כיצד הפ׳ הפריש לכשבה או לשעירה העני יביא עוף העני יביא עשירית האיפה הפריש 5  לעשירית האיפה העשיר יביא עוף העשיר יביא כשבה או שעירה הפריש כשבה או שעירה ונסתאבה אם רצה יביא בדמיה עוף הפריש עוף ונסתאב לא יביא בדמיו עשירית האיפה שאין לעוף פדיון

9

י׳א׳ 10  ר׳ רבי שמעון או׳ אומר כבשים קודמין לעזים בכל מקום יכול מפני שהן מובחרים מהן תל׳ תלמוד לו׳ לומר אם כבש יביא קרבנו לחטאת מלמד ששניהם שקולים תרין קודמין לבני יונה בכל מקום יכול מפני שהן מובחרים מהם 15  תל׳לו׳ תלמוד לומר ובן יונה או תר לחטאת מל׳ מלמד ששניהם שקולים האב קודם לאב בכל מקום יכול שכבוד האב עודף על כבוד האם תל׳לומ ׳ תלמוד לומר איש אמו ואביו תיראו מלמד ששניהם שקולים אבל אמרו חכמ ׳ חכמים האב קודם לאם 20  בכל מקום מפני שהוא ואמו חייבין בכ׳ בכבוד אביו וכן בתלמוד תורה אם זכה הבן לפני הרב הרב קודם את האב מפני שהוא ואביו חייבין בכבוד רבו