The top region of this page provides navigation controls to browse through the document.

  • By default, the initial view is in page mode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page
  • Where the page in the source document is in multiple columns users can select column mode, and browse by individual column.
  • Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.

The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.

The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.

Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.

Repository Biblioteca Palatina (Parma) Dimensions:
Id no. 3173 Sheet 32.8 × 27 cm
Hand Italian Square; pointed  Babylonian Written Column 24 × 10 cm
Date 11th Century Lines per column 34
Region Italy Characters/line 28
Format codex Characters/cm 2.8
Material parchment
Extent 196 leaves Contributions:
Columns 2 Transcription
Scribe Markup Jonathan Margulies Nurit Ezer Hayim Lapin
Place of copying NLI Catalog

Transcription

489v  89vA  יד׳   1

הכסף קונה את הזהב 30  והזהב אינו קונה את הכסף הנחשת קונה את הכסף והכסף אינו קונה את הנחשת מעות הרעות קונות את היפות והיפות אינן קונות את הרעות אסימון קונה את המטבע והמטב אינו קונה את אסימון המיטלטלים קונין את המטבע והמיטלטלין והמטבע אינו ק׳ אינו קונה את המיטלטלין זה הכלל כל המיטלטלין קונים זה את זה:

2

ב׳ כיצד משך ממנו פירות ולא נתן לו מעות אינו יכול לחזור בו נתן לו מעות ולא משך ממ׳ 35  ממנו פירות יכול לחזור בו אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול עתיד להיפרע ממי שאינו עומד בדבריור׳ רבי שמעוןאו׳ אומר כל שהכסף בידו ידו לעליונה:

3

ג׳ 90r  90rA  האונאה ארבע כסף מעשרים וארבע כסף לסלע שתות למקחא׳ אמר עד אמתי מותר לה׳ להחזיר עד כדי שיראה לתגר או לקרובו 5  הורה ר׳ רבי טרפון בלוד ההונייה שמונת כסף לס׳ לסלע שליש למקח ושמחו תגרי לוד אמר להם מותר להחזיר כל היום אמרו לו נ׳ יניח לנור׳ רבי טרפון את מקומינו וחזרו לדבריחכמ׳ חכמים

4

אחד הלוקח ואחד המוכר יש להם אונאה כ׳ 10  כשם שאונאה להדיוט כך הונייה לתגר רבי יהוד׳ יהודה או׳ אומר אין לתגר אונאה מי שהוטל עליו ידו לעליונה שהואאומ׳ אומר לו תן לי את מעותיי או תן לי מה שהוניתני:

5

ד׳ וכמה תהא הסלע חסירה ולא יהא בה אונאהר׳ רבי מאירא׳ אמר 15  ארבעה אסרות מאיסר לדינרר׳ רבי יהוד׳ יהודה אומר ארבעה פונדיונות מפונדיון לדינרר׳ רבי שמעון או׳ אומר שמונה פונדיונות משני פונדיונין לדינר:

6

ה׳ עד אימתי מותר להחזיר בכרכים ע׳ עד כדי שיראה לתגר או לקרובו לשולחני 20  ובכפרים עד ערבי שבתות אם היה מכירה אפילו לאחר שנים עשר חודש מקבלה הימנוואין לו עליו אלא תרעומת ונותנה למעשר שני ואינו חושש שאינה אלא נפש רעה:

7

ו׳ ההונייה ארבע כסף והטענה שתי כסף והה׳ 25  וההודייה שווה פרוטה חמש פרוטות הם ההודייה שווה פרוטה והאשה מתקדשת בשווה פרוטה הנהנה שווה פרוטה מן ההקדש מעל המוצא שווה פרוטה חייב להכריז והגוזל את חבירו שווה פרוטה ונשבע לו יוליכנו א׳ 30  אחריו אפילו למדיי:

8

ז׳ חמשהחֳמַשִיםחמשים הן האוכל תרומה ותרומת מעשר ותרומת מעשר שלדמיי החלה והביכורים מוסיף ח׳ חומש הפודה נטע רבעי ומעשר שני שלו מוסיף חומש הפודה הקדישו מוסיף חומש 35  והנהנה בשוי פרוטה מן ההקדש מוסיף חומש והגוזל את חבירו שוי פרוטה ונשבע לו מו׳ 90rB  מוסיף חומש:

9

ח׳ אילו דבריו שאין להם הונייה העבדים והשטרות והקרקעות וההקדשות אין בהם לא תשלומי כפל ולא תשלומי ארבעה 5  וחמשה שומר חנם אינו נשבע ונושא שכר אינו משלםר׳ רבי שמעוןאו׳ אומר קדשים שהוא חייב באחריותן יש להן אונאה ושאינו חייב באח׳ באחריותן אין להם אונאהר׳ רבי יהוד׳ יהודה או׳ אומר אף ספר תורה בהמה ומרגלית אין להם אונאה אמרו 10  ו לא אמרו אלא את אילו:

10

ט׳ כשם שה׳ שהונייה במקח וממכר כך אונאה בדברים לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח אם היה בעל תשובה לא יומר לו זכור מעשיך הראשונים ואם היה בן גֵיריםגירים לא יאמר לו 15  זכור מעשי אבותיך שנ ׳ שנאמר וגר לא תונה ולאתלח׳ תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים:

11

י׳ אין מערבין פירות בפירות אפילו חדשים בחד׳ בחדשים אין צורך לומר חדשים בישנים ב׳ באמת ביין התירו לערב קשהבֶרָךברך מפני שמ׳ שהוא משביחו אין מערביןשְמָרֶישמרי יין ביין 20  אבל נותן לו את שמריו מי שנתערב מים ביינו לא ימכרנו בחנות אלא אם כן הודיע ולא לתגר אף על פי שמודיעו שאינו אלא לרמות בו מקום שנהגו להטיל מי ים יטילו:

12

יא׳ התגר נוטל מחמש גרנות ונותן לת׳ 25  לתוך מגורה אחת מחמש גיתות ונותן לתוך פיתוס אחד ובלבד שלא יתכוון לערבר׳ רבי יהוד׳ יהודה או׳ אומר לא יחלק החנווני קליות ואיגוזים לתינוקות מפני שהוא מרגילן לבוא אצלווחכמ׳ וחכמים מתירין לא יפחות את השערוחכמ׳ וחכמים או׳ אומר זכור לטוב 30  ולא יבור את הגריסים כדברי אבא שאול וחכמ׳ וחכמים מתירין מודים שלא יבור על פי המגורה שאינו אלא כגונב את העיין אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים:

 

Notes

There are no notes available.