An Electronic Edition of Mishnah MS. Biblioteca Palatina 3173 (de Rossi 138)
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | Biblioteca Palatina (Parma) | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | 3173 | Sheet | 32.8 × 27 cm |
| Hand | Italian Square; pointed Babylonian | Written Column | 24 × 10 cm |
| Date | 11th Century | Lines per column | 34 |
| Region | Italy | Characters/line | 28 |
| Format | codex | Characters/cm | 2.8 |
| Material | parchment | ||
| Extent | 196 leaves | Contributions: | |
| Columns | 2 | Transcription | |
| Scribe | Markup | Jonathan Margulies Nurit Ezer Hayim Lapin | |
| Place of copying | NLI Catalog |
Transcription
עד שמת האב הרי הן שלעצמה ב׳
עמדה בדין עד שלא בגרה הרי הן שלע א ב
מת האב הרי הן שלאחין לא הספיקה לעמוד
5 בדין עד שבגרה הרי הן שלעצמה ג׳
ר׳ רבי שמעון או׳ אומר אם לא הספיקה לגבות עד
שמת האב הרי הן שלעצמה ומעשה ידיה
ומציאתה אף על פי שלא גבת ומת האב
הרי הן שלאחין 2 ד׳ המארס את בתו
10 וגירשה אירסה ונתאלמנה כתובתה שלו
השיאה וגירשה השיאה ונתאלמנה כתובתה
שלה ר׳ רבי יהודה או׳ אומר הראשונה שלאב אמרו לו
משהשיאה אין לאביה בה רשות 3 ה׳
גיורת שנתגיירה בתה עימה וזינת הרי זו ב׳
15 בחנק אין לה פתח בית אב ולא מאה סלע
היתה הרתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה
הרי זו בסקילה אין לה פתח בית אב ולא מ׳
מאה סלע היתה הורתה ולידתה בקדושה
הרי היא כבת ישראל לכל דבר יש לה אב
20 ואין לה פתח בית אב יש לה פתח בית אב
ואין לה אב הרי זו בסקילה לא נאמר פתח
בית אביה אלא למצוה 4 ו׳ האב זכיי
בבתו בקידושיה בכסף ובשטר ובביאה
וזכיי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפר
25 נדריה ומקבל את גיטה ואינו אוכל פירות
בחייה נישאת יתר עליו הבעל שהוא אוכל
פירות בחייה וחייב במזונותיה ובפרקונה
ובקבורתה ר׳ רבי יהודה או׳ אומר אפילו עני שבישרא ל
לא יפחות משני חלילים ומקוננת 5 ז׳
30 לעולם היא ברשות האב עד שתיכנס לח׳
לחופה מסר האב לשלוחי הבעל הרי היא
ברשות הבעל הלכו שלוחי האב עם שלוחי
הבעל הרי היא ברשות האב מסרו שלוחי
האב לשלוחי הבעל הרי היא ברשות הבעל
35 6 ח׳ האב אינו חייב במזונות בתו זה
מדרש דרש ר׳ רבי לעזר בן עזריה לפני חכמים
בכרם ביבנה הבנים ירשו הבנות ייזונו
מה הבנים אינן יורשין אלא לאחר מיתת
אביהם אף הבנות לא ייזונו אלא לאחר
40 מיתת אביהן 7 ט׳ לא כתב לה כתובה
בתולה גובה מאתים ואלמנה מנא שהוא
תניי בית דין כתב לה שדה שווה מנה תחת
מאתים ולא כתב לה כל ניכסיי אחראין ל׳
5 לכתובתיך חייב שהוא תניי בית דין 8 לא כתב
לה דאין תשתבייין אפרוקיניך ואתיביניך
לי לאינתו ובכוהנות אהדריניך למדינתיך
חייב שהוא תניי בית דין 9 נישבת חייב לפ'
לפדותה אמר הרי גיטה וכתובתה '' תפדה
10 את עצמה אינו רשיי לקת חייב לרפותה
אמר הרי גיטה וכתובתה תרפא את עצמה
רשיי 10 י׳ לא כתב לה בנין דיכרין די
יהוון ליכי מינאי אינון ירתון כסף כתובתיך
יתיר על חולקהון דעם אחיהון חייב שהוא
15 תניי בית דין 11 בנן נוקבן די יהוויין ליכי מ׳
מיניי אינין יהוויין יתבן בביתי ומיתזנן
מנכסיי עד די יתנסבן לגוברין חייב שהוא
תניי בית דין 12 י׳א׳ ואת תהווייין יתבה
בביתי ומיתזנא מניכסיי כל יו ימי ''' מגר
20 ארמלותיך בביתי חייב שהוא תניי בית דין
י׳ב׳ כך היו אנשי ירושלם כותבים
ואנשי הגליל היו כותבין כאנשי ירושלם
וביהודה היו כותבין עד שיירצו היורשים
ליתן לה כתובתה לפיכך אם רצו היורשים
25 נותנים לה כתובתה ופוטרים אותה
הל׳ הלכות י׳ ב׳ 5 פרק ו׳ ˚
1 אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים
ואלמנה מנה אם רצה להוסיף אפילו מאה
מנה יוסיף נתאלמנה או נתגרשה בין מן
30 האירוסין ובין מן הנשואין גובה את
הכל ר׳ רבי לעזר בן עזריה או׳ אומר מן הנישואים
גובה את הכל מן הארוסין בתולה גובה
מאתים ואלמנה מנה שלא כתב לה אלא
על מנת שהוא כונסה ב׳ ר׳ רבי יהוד׳ יהודה או׳ אומר
35 אם רצה כותב לבתולה שטר שלמאתים
והיא כותבת לו שנתקבלתי ממך מנה ול׳
ולאלמנה מנה והיא כותבת לו התקבלתי
ממך חמשים זוז ר׳ רבי מאיר או ׳ אומר כל הפוחת
לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה הרי זו
40 בעילת זנות 2 ג׳ נותנין לבתולה שנים
Notes
Fol. 60vB, l. 26. הסופר מדלג כאן במספור הפרק צריך להיות פרק ה