An Electronic Edition of Mishnah MS. Biblioteca Palatina 3173 (de Rossi 138)

The top region of this page provides navigation controls to browse through the document.

  • By default, the initial view is in page mode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page
  • Where the page in the source document is in multiple columns users can select column mode, and browse by individual column.
  • Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.

The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.

The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.

Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.

Repository Biblioteca Palatina (Parma) Dimensions:
Id no. 3173 Sheet 32.8 × 27 cm
Hand Italian Square; pointed  Babylonian Written Column 24 × 10 cm
Date 11th Century Lines per column 34
Region Italy Characters/line 28
Format codex Characters/cm 2.8
Material parchment
Extent 196 leaves Contributions:
Columns 2 Transcription
Scribe Markup Jonathan Margulies Nurit Ezer Hayim Lapin
Place of copying NLI Catalog

Transcription

folio 5v5vA Order P_S00483.1 Tractate P_S00483.1.276
  ביעור בית שמי אומ׳ אומרים יש לו פרט ויש לו עוללות
  והעניים פודין לעצמן ובית הלל אומ׳ אומרים כולו לגת 8
  ח׳ המקדיש את כרמו עד שלא נודעו
 5 העוללות אין העוללות לעניים ומשנודעו
  העוללות העוללות לעניים ר׳ רבי יוסה או ׳ אומר יתנו ש'
  שכר גידולים להקדש ואי זו היא שכחה בעריס
  כל שאינו יכול לפשוט ידו וליטלה וברוגליות
  משיעבור ממנה פרק ז׳ הל׳ הלכות ח׳ 8 פרק ח׳ 1 מאמתי כל אדם מותרין
 10 בלקט משיהלכו הנמושות בפרט ובעוללות
  משיהלכו העניים בכרם ויבואו ובזיתים מ'
  משתרד רביעה שנייה אמ׳ אמר ר׳ רבי יהוד׳ יהודה והלא יש
  שאין מוסקין את זיתיהן אלא לאחר רביעה
  שנייה אלא כדי שיהא העני יוצא ולא יהא
 15 מביא בארבעה אסרות 2 ב׳ נאמנין על
  הלקט ועל השכחה ועל הפאה בשעתן '' ועל
  מעשר עני בכל שנתו ובן לוי נאמן לעולם
  אינן נאמנין אלא על דבר שכן דרך בני אדם
  להיות נוהגין כן 3 ג׳ נאמנין על החטים
 20 ואינן נאמנין לא על הקמח ולא על הפת נאמנין
  על סעודה שלאורז ואינן נאמנין עליו בין חי
  ובין מבושל נאמנין על הפול ואינן נאמנין ע׳
  על הגריסים בין חיים בין מבושלים נאמנין
  על השמן לומר שלמעשר עני הוא ואינן נ׳
 25 נאמנין לומר עליו שלזיתי ניקוף הוא 4 ד׳
  נאמנין על ירק חי ואין נאמנין עליו מב׳
  מבושל אלא אם כן היה לו דבר ממועט שכן
  דרך בעל הבית להיות מוציא מלפסו 5 ה׳
  אין פוחתין לעניים בגורן מחצי קב חטים וקב
 30 שעורים ר׳ רבי מאיר או ׳ אומר חצי קב קב וחצי כוסמים
  וקב גרוגרות או מנה דבילה ר׳ רבי או׳ אומר פרס
  חצי לוג יין ר׳ רבי או׳ אומר רביעית רביעית שמן
  ר׳ רבי עקיבה או׳ אומר שמינית ושאר כל הפירות אמר
  אבא שאול כדי שימכרם ויקח בהן מזון שתי
 35 סעודות 6 ו׳ מידה זו אמורה בכהנים ובלוים
  ובישראל היה מציל נותן מחצה ונוטל מחצה
  היה לו דבר ממועט נותן לפניהם והן מחלקים
  ביניהן 7 ז׳ אין פוחתין לעני העובר ממק׳
5vB
  ממקום למקום מככר בפונדיון ומארבע סאין
  בסלע לן נותנין לו פרנסת לינה שבת נותנין לו
  מזון שלש סעודות מי שיש לו מזון שתי סעודות
 5 לא יטול מן התמחוי מזון ארבע עשרה לא י׳
  יטול מן הקופה והקופה ניגבת בשנים ומת׳
  ומתחלקת בשלשה 8 ח׳ מי שיש לו מאת׳
  מאתים זוז לא יטול לקט שכחה ופאה ומעשר
  עני היו לו מאתים חסר דינר אפילו אלף נותנין
 10 לו כאחת הרי זה יטול היו ממושכנין בכתובת
  אשתו או לבעל חובו הרי זה יטול אין מחייבין
  אתו למכור את ביתו ואת כלי תשמישו 9 ט׳
  מי שיש לו חמשים זוז והוא נושא ונותן
  בהן הרי זה לא יטול וכל מי שאינו צריך ליטול
 15 ונוטל אינו מת מן הזקנה עד שיצרך לבריות
  וכל מי שהוא צריך ליטול ואינו נוטל אינו
  מת מן הזקנה עד שיפרנס לאחרים משלו על
  זה נאמ׳ נאמר ברוך הגבר אשר יבטח בייי והיה '' י'י'י'
  מבטחו וכן דיין שלוקח שוחד ומטה '' את
 20 הדין אינו מת מן הזקנה עד שיהו עיניו כהות
  שנ ׳ שנאמר ושחד לא תקח כי השחד '' יעור פקחים
  חסלת פאה פרקי׳ פרקין ח׳ Tractate P_S00483.1.3 דמיי 1 פרק א׳
  1 הקלים שבדמיי השיתים והרימין והעזררין
  ובנות שוח ובנות שקמה ונובלות '' התמרה
 25 והגופנן והנצפה וביהודה האוג והחומץ והכסבר
  ר׳ רבי יהודה או ׳ אומר כל השיתים פטורות חוץ משלדפרא
  וכל הרימים פטורים חוץ מרימי שקמנא וכל
  בנות שקמה פטורות חוץ מן המסו טפות
 2 ב׳ הדמיי אין לו חומש ואין לו ביעור
 30 ונאכל לאונן וניכנס לירושלם ויוצא ומאבד
  ומאבדים את מיעוטו בדרכים ונותנו לעם
  הארץ ואוכל כנגדו ומחללים אותו כסף על
  כסף ונחושת על נחושת כסף על נחושת ונחשת
  על הפירות ובלבד שיחזור ויפדה את הפרות
 35 דב׳ דברי ר׳ רבי מאיר וחכמ׳ וחכמים אומ׳ אומרים יעלו הפירות ויאכלו
  בירושלם 3 ג׳ הלוקח לזרע ולבהמה קמח
  לעורות ושמן לנר שמן לסוך בו את הכילים
  פטור מן הדמיי מן גזיב ולהלן פטור מן ה׳

Notes

There are no notes available.