An Electronic Edition of Mishnah MS. Biblioteca Palatina 3173 (de Rossi 138)

7100r  100rB  ׳  1

ארבע מיתות נמסרו לבית דין סקילה שריפה 10  הרג וחנק ר׳ רבי שמעון או׳ אומר שריפה סקילה חנק והרג זו מצות הנסקלים

2

ב׳ מצות הנשרפים היו משקעין אותו בזבל עד א׳ ר׳ כ׳ ארכובותיו ונותנין סודרין קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו זה מושך אצלו וזה מושך 15  אצלו עד שהוא פותח את פיו ומדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו והיא יורדת לתוך מיעיו וחומדת את בני מיעיו ר׳ רבי יהודה אומ ׳ אומר אף הוא אם מת בידם לא היו מקיימין בו מצות ? שריפה אלא פותחין את פיו בצבת שלא בטובתו ומדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו והיא יורדת לתוך מעיו וחומרת את בני מעיו אמ' אמ ׳ר׳ אמר רבי לעזר בר׳ ברבי צדוק מעשה בבת כהן שזינתה והקיפוה חבילי זמורות ושרפוה אמרו לו מפני שלא 20  היה בית דין שבאותה שעה בקי

3

ג׳ מצוות הנהרגין היו מתיזים את ראשו בסייף כדרך שהמלכות עושה ר׳ רבי יהוד׳ יהודה או׳ אומר ניוול הוא זה אלא מניח את ראשו על הסדן וקוצץ א' אתו בקופיץ אמרו לו אין מיתה מנוולת מזו 25  ד׳ מצות הנחנקין היו משקעין אתו בזבל עד ארכובותיו ונותנין סודרין קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו זה מושך אצלו וזה מושך אצלו עד שנפשו יוצאה

4

ה׳ אלו הם הנסקלים הבא על האם ועל אשת אב ועל ה׳ 30  הכלה הבא על הזכור ועל הבהמה והאשה המביאה את הבהמה והמגדף והעובד עבודה זרה והנותן מזרעו למולך ובעל אוב וידעוני והמחלל את השבת והמקלל אביו ואמו והבא על נערה מאורסה והמסית והמדיח והמכשף 35  ובן סורר ומורה ו׳ הבא על האם חייב עליה משם אם ומשם אשת אב ר׳ רבי יהוד׳ יהודה אומ ׳ אומר אינו חייב אלא משם האם בלבד ז׳ הבא על אשת אב חייב עליה משם אשת אב ומשם אשת איש בין בחיי אביו ובין 100v  100vA  לאחר מיתת אביו בין מן האירוסין ''' ובין מ ׳ מן הנישואין ח׳ הבא על כלתו חייב עליה משם כלתו ומשם אשת איש בין בחיי בנו 5  ובין לאחר מיתת בנו בין מן האירוסין ובין מן הנישואין ט׳ הבא על הזכור ועל הבהמה והאשה המביאה את הבהמה '' אם אדם חטא בהמה מה חטאת אלא לפי שבאת לאדם תקלה על ידיה לפיכך אמ ׳ אמר הכתוב תיסקל 10  דבר אחר שלא תהא הבהמה עוברת בשוק ויאמרו זו היא שנסקל איש פלו׳ פלוני על ידיה

5

י׳ המגדף אינו חייב עד שיפרש את השם אמ ׳ אמר ר׳ רבי יהושע בן קרחה בכל יום דנים את העדים בכינוי יכה יוסה את יוסה נגמר 15  הדין לא היו הורגין בכינוי אלא מוצ' מוציאין את כל האדם לחוץ ומשיירים את הגדול שבהן ואומ ׳ ואומרים לו אמור מה ששמעת בפירוש והוא אומ ׳ אומר והדיינים עומדין על רג׳ רגליהם וקורעין ולא מְאַחִיםמאחים והשיני אומר 20  אף אני כמוהו והשלישי אומ ׳ אומר אף אני כמהו

6

י׳א׳ העובד עבודה זרה אחד העובר ואחד המזבח ואחד המקטר ואחד המנסך ואחד המשתחווה והמקבלו עליו לאלוה וה׳ והאומר לו אלי אתה י׳ב׳ אבל המגפף 25  והמנשק והמכבד והמחבק והמרבץ המרחיץ הסך המלביש והמנעיל עובר בלא תעשה הנודר בשמו והמקיים בשמו עובר '' בלא תעשה הפוער עצמו לבעל פעור זו היא ע' עבודתו הזורק אבן למרקוליס זו '' היא 30  עבודתו

7

י׳ג׳ הנותן מזרעו למולך אי׳ אינו חייב עד שימסור למולך ויעביר באש מסר למולך ולא העביר באש העביר באש ולא מסר למולך אינו חייב עד שימסור למולך ויעביר באש בעל אוב זה הפיתום 35  והמדבר מִשִיחְיוֹמשיחיו וידעוני זה המדבר בפיו הרי אלו בסקילה והנשאל בהן באזהרה

8

י׳ד׳ המחלל את השבת בדבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת והמקלל אביו ואמו אינו חייב עד שיקללם בשם 100vB  קיללם בכינוי ר׳ רבי מאיר מחייב וחכמ ׳ וחכמים פוטרין

9

ט׳ו׳ הבא על נערה מאורשה '' אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורשה ב' 5  בבית אביה באו עליה שנים הראשון בסק׳ בסקילה והשני בחנק

10

י׳ו׳ המסית זה הדיוט והמסית את ההדיוט אמ ׳ אמר יש יראה ב' במקום פלו׳ פלוני כך אוכלת כך שותה כך מטיבה וכך מריעה כל חייבי מיתות שבתורה אין 10  מכמינים עליהן חוץ מזו אמ ׳ אמר לשנים והם עדיו מביאין אותו לבית דין וסוקלין אתו י׳ז׳ אמ ׳ אמר לאחד והוא אומ ׳ אומר לו יש לי חבירים רוצים בכך אם היה ערום ואינו יכ' יכול מדבר בפניהם אלא מכמינִםמכמינם לאחורי 15  הגדר והוא אומ ׳ אומר לו אמור מה שאמרתה ל׳ לי בייחוד והוא אומר והַלַּהוהלה אומ ׳ אומר לו היאך נניח את א ל הינו שבשמים ונלך ונעבוד עצים ואבנים אם חזר בו מוטב אם אמ ׳ אמר כ' כך היא חובתינו וכך היא יפה לנו העומדין ד 20  מאחורי הגדר מביאין אתו לבית דין וס׳ וסוקלין אתו י׳ח׳ האומר אעבוד א' אלך ואעבוד נלך ונעבוד אזבח אלך וא' ואזבח נלך ונזבח אקטר אלך ואקטר נלך ונקטר אנסך אלך ואנסך נלך וננסך אש' 25  אשתחוה אלך ואשתחוה נלך ונשתחוה המדיח זה הוא האומ ׳ האומר נלך ונעבוד עבודה זרה

11

י׳ט׳ המכשף העושה מעשה ולא האוחז את העינים ר׳ רבי עקיבה או׳ אומר משם ר׳ רבי יהושע שנים לוקטין קישואין '' אחד 30  לוקט פטור ואחד לוקט חייב ''' העושה מעשה חייב והאוחז את העינים פטור