An Electronic Edition of Mishnah MS. Biblioteca Palatina 3173 (de Rossi 138)

3098v  098vA  ׳5    1

דִינֵֿידיני מָמוֹנותֿממונות בִשְלשָהבשלשה זֶהזה בוֹרֵֿרבורר לוֹלו אֵחָדֿאחד וְזֶהוזה בוֹרֵרֿבורר לוֹלו אֶחַדֿאחד וּשְנֵיהֶםושניהם בוֹרְרִיןבוררין לַהֶןלהן עוֹדֿעוד אֶחָדאחד דִבְֿ ׳ דִבְֿרי רְבִּירבי מֵאִירמאיר וְחָכַמִ׳ וחכמים אוֹמ ׳ אומרים שְנֶישני הָדָיָינִיםהדיינים בוֹרְרִיןבוררין לָהֶםלהם עוֹדֿעוד אֶחָדֿאחד ב׳ זֶהזה פוֹסֶלפוסל דָיָינוֹדיינו שֶלָזֶֿהשלזה וְזֶהוזה פֹוסֶלפוסל דַיָינוֹדיינו שֶלָזֶהשלזה דִבְֿ ׳ דִבְֿרי רִ׳ רִבי מֶאִירמאיר וְחָכַמִ ׳ וחכמים אוֹמ ׳ אומרים אֶמָתַיאמתי בז׳ 10  בִזְמָןבזמן שְהוּאשהוא מֶבִיאמביא עֲלֵיהֶםעליהם רְאַיָיהראייה שֶהֶןשהן קְרוֹבִיםֿקרובים אוֹאו פְּסֿוּלִיםפסולים אֲבַלאבל אִםאם הַיוּהיו כְשֶֿרִיםכשרים אוֹאו מוּמְחִיםֿמומחים מִפִּימפי בֶיתבית דִּיןדין אֵינוּאינו יַכוֹליכול לְפוֹסְלַןלפוסלן ג׳ זה פוסל עדיו שלזה וזה פוסל עדיו שלזה דב׳ דברי ר׳ רבי מאיר וחכמ ׳ וחכמים אומ ׳ אומרים אמתי בזמן שהוא מביא 15  עליהם ראייה שהן קרובים או פסולין אבל אם היו כשרים אינו יכול לפוסלן

2

ד׳ אמ ׳ אמר לו נאמן עלי אבא נאמן עלי אביך נא' נאמנים עלי שלשה רועי בקר ר׳ רבי מאיר אומ ׳ אומר יכול לחזור בו וחכמ ׳ וחכמים אומ ׳ אומרים אינו יכול לחזור 20  בו ה׳ היה חייב לחבירו שבועה ואמ ׳ ואמר לו דור לי בחיי ראשך ר׳ רבי מאיר או׳ אומר יכול הוא לחזור בו וחכמ ׳ וחכמים אומ ׳ אומרים אינו יכול לחזור בו

3

ו׳ אילו הן הפסולין המשחק בקובייא והמלוה בריבית ומפריחי יונים וסוחרי שב׳ 25  שביעית ועבדים אמ ׳ אמר ר׳ רבי שמעון מתחילה ל׳ לא היו קורין אותן אלא אוספי שביעית משרבו האנסין חזרו לקרותן סוחרי שביעית ר׳ רבי יהודה אומ ׳ אומר אמתי בזמן שאֵּיןשאין לו אומנות אלא היא א' אבל אם יש לו אומנות שלא היא הרי זה 30  כשר

4

ז׳ ואלו הן הקרובים אחיו ואחי אביו ואחי אמו ובעל אחותו ובעל אחות אביו ובעל אחות אמו ובעל אמו וחמיו ואגיסו הן ובניהן וחתניהן וחורגו לבדו אמ ׳ אמר ר׳ רבי יוסה זו משנת ר׳ רבי עקיבה אבל מישנה 35  ראשונה דודו ובן דודו וכל הראוי לו לירושה וכל הקרוב לו באותה שעה היה קרוב ונתרחק כשר ר׳ רבי יהוד׳ יהודה או׳ אומר אפילו מתה בתו ויש לו בנים ממנה הרי זה קרוב

5

ח׳ האוהב והשונא אי זה הוא האוהב 098vB  זה שושבינו והשונא כל שלא דיבר עמו שלשת ימים באיבה אמרו לו לא נחשדו ישראל על כך

6

ח׳ כיצד בודקין '' את 5  העדים היו מכניסין אותן ומאיימין עליהן ומוציאין אותן לחוץ ומשיירין את הגדול שבהן ואומ ׳ ואומרים לו אמור היאך אתה יודע שזה חייב לזה אם אמ ׳ אמר הוא אמ ׳ אמר לי שני חייב לו '' איש פלוני אמ ׳ אמר לי שהוא חייב לו לא אמ ׳ אמר כלום ע׳ 10  עד שיאמר בפנינו הודה לו שהוא חייב לו מאתים זוז ט׳ היו מכניסין את השֵניהשני ובודקין אתו נמצאו דבריהם מכוונים נוש' נושאין ונותנין בדבר שנים אומ ׳ אומרים זכיי ו׳ ואחד או׳ אומר חייב זכיי שנים אומ ׳ אומרים חייב ואחד 15  או׳ אומר זכיי חייב אחד או׳ אומר זכיי ואחד או׳ אומר חייב ואחד או׳ אומר איני יודע יוסיפו הדיינין ואפילו שנים מזכין או מחייבין ואחד או׳ אומר איני יוד׳ יודע יוסיפו הדיינין

7

י׳ גמרו את ה׳ הדבר היו מכניסין אותן הגדול שבדיינים 20  אומ ׳ אומר איש פלו׳ פלוני אתה זכיי ואתה ואיש פלו׳ פלוני אתה חייב ומנין כשיצא לא יאמר אני הוא המזכה וחביריי מחייבין ומה אעשה ורבו עלי על זה נאמר הולך רכיל מגלה סוד

8

י׳א׳ כל זמן שהוא מביא ראייה '' הוא 25  סותר את הדין אמרו לו כל רְאַיוֹתראיות שיש לך הבא מיכן ועד שלשים יום הביא בתוך ש' שלשים יום סותר לאחר שלשים אינו ס׳ סותר אמ ׳ אמר רבן שמע׳ שמעון בן גמל׳ גמליאל מה יעשה לא מצא בתוך שלשים ומצא לאחר שלשים 30  אמרו לו הבא עדים אמ ׳ אמר אין לי עדים הבא ראיה אמ ׳ אמר אין לי ראיה ולאחר זמן מצא ע׳ עדים ומצא ראייה הרי זו אינה כלום י׳ב׳ אמ ׳ אמר רבן שמע׳ שמעון בן גמל׳ גמליאל מה יעשה לא היה יודע שיש לו עדים ומצא עדים 35  ולא היה יודע שיש לו ראייה ומצא ראייה אמרו לו הבא עדים אמ ׳ אמר אין לי עדים ''' הבא ראייה ואמ ׳ ואמר אין לי ראייה ראה שהוא מת׳ מתחייב ואמ ׳ ואמר קִרבוקרבו איש פלו׳ פלוני ופל׳ ופלוני והעידוני או שהוציא ראייה מתוך אפונדתו הרי זו 099r  099rA  אינה כלום