An Electronic Edition of Mishnah MS. Biblioteca Palatina 3173 (de Rossi 138)
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | Biblioteca Palatina (Parma) | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | 3173 | Sheet | 32.8 × 27 cm |
| Hand | Italian Square; pointed Babylonian | Written Column | 24 × 10 cm |
| Date | 11th Century | Lines per column | 34 |
| Region | Italy | Characters/line | 28 |
| Format | codex | Characters/cm | 2.8 |
| Material | parchment | ||
| Extent | 196 leaves | Contributions: | |
| Columns | 2 | Transcription | |
| Scribe | Markup | Jonathan Margulies Nurit Ezer Hayim Lapin | |
| Place of copying | NLI Catalog |
Transcription
חייבים: ט׳ו׳ היה אחד גדול ואחד קטן
הניזקאומ׳ אומר הגדול הזיק והמזיקאומ׳ אומר לא כי
אלא הקטן הזיק אחד תם ואחד מועד הניזק
5 או׳ אומר מועד הזיק והמזיק או׳ אומר לא כי אלא תם
הזיק המוציא מחבירו עליו הראיה: י׳ו׳
היו הניזוקים שנים אחד גדול ואחד קטן
והמזיקים שנים אחד גדול ואחד קטן הניזק
או׳ אומר הגדול היזיק את הגדול וקטן את הקטן
10 והמזיקאו׳ אומר לא כי אלא קטן את הגדול וגדול
את הקטן אחד תם ואחד מועד הניזק אומר
מועד היזיק את הנדול ותם את הקטן והמזיק
או׳ אומר לא כי אלא תם היזיק את הגדול ומועד
את הקטן המוציא מחבירו עליו הראיה:
15 הל׳ הלכות יו׳ 4פרק ד׳
1 שור שננח לארבעה וחמשה שוורים זה א׳
אחר זה ישלם לאחרון שבהם אם יש בו מותרמוּתֿר
יחזיר לשלפניו האחרון אחרון נשכרדב׳ דברי ר׳ רבי מ׳
מאירר׳ רבי שמעוןאו׳ אומר שור שווה מאתים שנגח
20 לשור שווה מאתים ואין הנבילה יפה כלום
זה נוטל מנה וזה נוטל מנה חזר ונגח לשור
אחֵראחר שווה מאתים האחרון נוטל מנה ושל׳
ושלפניו זה נוטל חמשים זוז וזה נוטל חמ׳
חמשים זוז חזר ונגח לשור אחר שווה מאתים
25 האחרון נוטל מנה ושלפניו חמשים זוז וש?׳
ושנים הראשונים דינרי זהב: 2 ב׳ שור
שהוא מועד למינו ואינו מועד לשאינו מ?׳
מינו מועד לאדם ואינו מועד לבהמה
מועד לקטנים ואינו מועד לגדולים למין
30 שהוא מועד לו משלם נזק שלם ולמין ש?׳
שאינו מועד לו משלם חצי נזק אמרו לפני
ר׳ רבי יהוד׳ יהודה והרי הוא מועד בשבתות ואינו מועד ב׳
בימות החולאמ׳ אמר להם בשבתות משלם נזק
שלם ובימות החול משלם חצי נזק מאמתי
35 הוא תם משייחזור בו שלשת ימי שבתות:
3
ג׳ שור שלישראל שנגח לשור שֶלשל
הקדש שלהקדש שנגח לשור שלישראל
פטורש׳ שנאמר שור רעהו ולא שור שלהקדש:
5 ד׳ שור של ישראל שנגח לשור שלנכרי
פטור ושלנכרי שנגח לשור שלישראל בין
תם בין מועד משלם נזק שלם: 4 ה׳ שור
שלפיקח שנגח לשור חרש שוטה וקטן חייב
שור חרש שוטה וקטן שנגח לשור שלפיקח
10 פטור שור חרש שוטה וקטן שנגחו מעמי׳
מעמידים עליהם אפיטרופוס ומעידים בהן
בפני אפיטרופוס ניתפקח החרששָׂפָֿהשפה הש׳
השוטה הגדיל הקטן חזר לתמותודב׳ דברי ר׳ רבי מאיר
ר׳ רבי יוסהאו׳ אומר הרי הוא בחזקתו שור האסטדין
15 אינו חייב מיתהש׳ שנאמר כי יגח ולא שיגיחוהו:
5 ו׳ שור שנגח את האדם ומת מועד
משלם את הכופר ותם פטור מן הכופר
וזה וזה חייבים מיתה וכן בבן וכן בבת נגח
עבד או אמה נותן שלשים סלע בין שהוא
20 יפה מאה מנה בין שאינו יפה אלא דינר
זהב: 6 ז׳ שור שהיה מתחכך בכותל
ונפל על האדם ניתכוון להרוג את הבהמה
והרג את האדם לנכרי והרג את ישראל ל׳
לנפלים והרג בן קיימא פטור: 7 ח׳
25 שור האשה שור היתומים שור האפיטרופוס
שור המדבר שור ההקדש שור הגר שמת
ואין לו יורשים הרי אלו חייבים מיתה רבי
יהוד׳ יהודה או׳ אומר שור המדבר שור ההקדש שור ה׳
הגר שמת ואין לו יורשים פטורין ׳׳ מן
30 המיתה מפני שאין להם בעלים: 8 ט׳
שור שהוא יוצא ליסקל והקדישו בעליו
אינו מוקדש ואם שחטו בשרו אסור
אם עד שלא ניגמר דינו הקדישו בעליו
מוקדש ואם שחטו בשרו מותר: 9 י׳
35 מסרו לשומר חנם ולשואל לנושא ש?׳
Notes
There are no notes available.