The top region of this page provides navigation controls to browse through the document.

  • By default, the initial view is in page mode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page
  • Where the page in the source document is in multiple columns users can select column mode, and browse by individual column.
  • Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.

The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.

The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.

Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.

Repository Biblioteca Palatina (Parma) Dimensions:
Id no. 3173 Sheet 32.8 × 27 cm
Hand Italian Square; pointed  Babylonian Written Column 24 × 10 cm
Date 11th Century Lines per column 34
Region Italy Characters/line 28
Format codex Characters/cm 2.8
Material parchment
Extent 196 leaves Contributions:
Columns 2 Transcription
Scribe Markup Jonathan Margulies Nurit Ezer Hayim Lapin
Place of copying NLI Catalog

Transcription

folio 098r098rA Order P_S00483.4 Tractate P_S00483.4.414
  בעשרים ושלשה 5 ה׳ אין דנים לא
  את השבט ולא את נביא השקר ולא את כ'
  כהן גדול אלא בבית דין שלשבעים ואחד
 5 ואין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי
  בית דין שלשבעים ואחד ואין מוסיפין על
  העיר ועל העזרות אלא על פי בית דין שֶלשל -
  שבעים ואחד אין עושין סנהדריות לשבטים
  אלא בבית דין שלשבעים ואחד ואין עושין
 10 עיר הנידחת אלא בבית דין שלשבעים ואחד
  אין עושין עיר נדחת בספר ולא שלש עיר נדחת
  אבל עושין אחת או שתים 6 ו׳ סנהדרין
  גדולה היתה שלשבעים ואחד וקטנה שֶלשל -
  עשרים ושלשה מנין לגדולה שהיא שלשבעים
 15 ואחד שנ ׳ שנאמר אספה לי שבעים איש מזק׳ מזקני ישראל
  ומשה על גביהם הרי שבעים ואחד ר׳ רבי יהוד׳ יהודה או׳ אומר
  שבעים ומנין לקטנה שהיא שלעשרים ו׳
  ושלשה שנ ׳ שנאמר ושפטו העדה והצילו העדה עדה
  שופטת ועדה מצלת הרי עשרים ומנין לעדה
 20 שהיא עשרה שנ ׳ שנאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת
  יצאו יהושע וכלב ז׳ ומנין להביא עוד
  שלשה ממשמע שנ ׳ שנאמר לא תהיה אחרי רבים
  לרעות שומע אני שאמר היֵההיה עמהן לטובה
  ואם כן למה נאמר אחרי רבים להטות לא
 25 כהטיתך לטובה הטיתך לרעה הטיתך לטובה
  על פי עד אחד ולרעה על פי שנים אין בית
  דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי עש'
  עשרים ושלשה וכמה יהא בעיר ותהא ראויה
  לסנהדרין מאה ועשרים ר׳ רבי נחמיה או׳ אומר מאתים
 30 ושלשים כדי שרי עשרות
  הל׳ הלכות ז׳ 2 פרק ב׳
 
1 כהן גדול דן ודנים אתו מעיד ומעידין אתו
  חולץ וחולצים לאשתו ומייבמים את אשתו
  אבל הוא אינו מייבם מפני שהוא אסור בא'
 35 באלמנה מת לו מת אינו יוצא לאחר המטה
  אלא הן ניכסים והוא נִגלהנגלה הן ניגלִניגל ים והוא נכ'
  נכסֵהנכסה ויוצא עמהן עד פתח העיר דב׳ דברי ר׳ רבי מאיר
  ר׳ רבי יהודה אומר אינו יוצא מן המקדש שנ ׳ שנאמר ומן
  המקדש לא יצא ב׳ וכשהוא מנחם
098rB
  את אחרים דרך כל העם עוברין זה אחר '' זה
  והממונה ממצעו בינו לבין העם כשהוא מ'
  מתנחם מאחרים כל העם אומ ׳ אומרים לו אנו כפרתך
 5 והוא אומ ׳ אומר להם תתברכו מן השמים וכשמברין
  אתו כל העם מסובין על הארץ והוא מֶיסֶבמיסב
  על הספסל 2 ג׳ מלך לא דן ולא דנין אתו
  לא מעיד ולא מעידין אתו לא חולץ ''' ולא
  חולצין את אשתו לא מיבם ולא מיבמין א'
 10 את אשתו ר׳ רבי יהוד׳ יהודה או׳ אומר אם רצה לחלוץ וליבם
  זכור לטוב אמרו לו אם רצה אין שומעין
  לו ואין נושאין את אלמנתו ר׳ רבי יהוד׳ יהודה או׳ אומר נושא
  הוא המלך אלמנתו שלמלך שכן מצינו בדוד
  שנשא אלמנתו שלשאול שנ ׳ שנאמר ואתנה לך את
 15 בית אדניך ואת נשי אדניך בחיקך 3 ד׳
  מת לו מת אינו יוצא מפתח פלטורין ש'
  שלו ר׳ רבי יהוד׳ יהודה או׳ אומר אם רצה לצאת אחר המיטה
  יוצא שכן מצינו בדוד שא שיצא ?? אחר
  מיטתו שלאבנר שנ ׳ שנאמר והמלך דויד הולך אחרי
 20 המטה אמרו לו לא היה הדבר אלא לפייס
  וכשמברין אתו כל העם מסובין על הארץ ו׳
  והוא מסב על הדרגֵשהדרגש 4 ה׳ ומוציא למל׳
  למלחמת הרשות על פי בית דין שלשבעים ו׳
  ואחד ופורץ לעשות לו דרך ואין ממחין בי׳
 25 בידו דרך המלך אין לה שיעור וכל העם בוזזין
  ונותנין לפניו והוא נוטל חלק בראש ו׳
  לא ירבה לו נשים אלא שמונה עשרה ר׳ רבי י׳
  יהוד׳ יהודה או׳ אומר מרבה הוא לו ובלבד שלא יהו מסי׳
  מסירות את לבו ר׳ רבי שמעון או׳ אומר אפילו אחת
 30 והיא מסירה את לבו הרי זה לא ישאנה אם
  כן למה נאמר ולא ירבה לו נשים דאפילו כ׳
  כאביגיל ז׳ ולא ירבה לו נשי סוסים
  אלא כדי מרכבתו וכסף וזהב לא ירבה לו אל׳
  אלא כדי שיתן אפסוניא וכותב לו ספר תורה
 35 לשמו יוצא למלחמה והוא עימו נכנס והוא ע׳
  עימו יושב בדין והוא אצלו מסב והוא
  כנגדו שנ ׳ שנאמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו
  5 ח׳ אין רוכבין על סוסו ואין יושבים
  על כסאו ואין משתמשין בשרביטו ואין

Notes

There are no notes available.