An Electronic Edition of Mishnah MS. Biblioteca Palatina 3173 (de Rossi 138)
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | Biblioteca Palatina (Parma) | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | 3173 | Sheet | 32.8 × 27 cm |
| Hand | Italian Square; pointed Babylonian | Written Column | 24 × 10 cm |
| Date | 11th Century | Lines per column | 34 |
| Region | Italy | Characters/line | 28 |
| Format | codex | Characters/cm | 2.8 |
| Material | parchment | ||
| Extent | 196 leaves | Contributions: | |
| Columns | 2 | Transcription | |
| Scribe | Markup | Jonathan Margulies Nurit Ezer Hayim Lapin | |
| Place of copying | NLI Catalog |
Transcription
folio 104v104vA Order P_S00483.4 Tractate P_S00483.4.615
ידיעה לא בתחילה ולא בסוף מוסף עליהם שליום הכיפורים
שהן מכפרים על טהור שאכל את הטמא ועל שאין בה ידיעה
לא בתחילה ולא בסוף ועל שאין בה ידיעה בתחילה אבל יש
5 בה ידיעה בסוף ח׳ אמרו לו או׳ אומר היה רבי שיקרבו זה בזה
אמ ׳ אמר להן הין אמרו לו אם כן יהו שליום הכיפורים קריבין ל׳
לראשי חדשים אבל היאך שלראשי חדשים קריבין ביום
הכיפורים לכפר כפרה שאינה שלהן אמ ׳ אמר להן כולן באים לכפר
על טומאת מקדש וקדשיו 6 ט׳ ועל זדון טומאת מקדש
10 וקדשיו שעיר הנעשה ביפנים ויום הכיפורים מכפר ועל
שאר עבירות שבתורה הקלות והחמורות הזדונות והשגגות
הודע ולא הודע עשה ולא תעשה כריתות ומיתות בית דין
שעיר המשתלח מכפר 7 י׳ אחד ישראל ואחד כהנים ואחד
כהן משיח מה בין ישרא׳ ישראל לכהנים לבין כהן משיח אלא שדם
15 הפר מכפר על הכהנים ועל טומאת מקדש וקדשיו ר׳ רבי שמעון
אומ ׳ אומר כשם שדם השעיר הנעשה בפנים מכפר על ישרא׳ ישראל כך דם
הפר מכפר על הכהנים בשם שוידוי שלשעיר המשתלח
מכפר על ישרא׳ ישראל כך וידויו שלפר מכפר על הכהנים
פרק א׳ הלכות י׳ 2 פרק ב׳
20 1 ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע ניטמא וידע ונעלמה
ממנו טומאה וזכור לקודש נעלם ממנו קודש וזכור לטומאה
נעלמו ממנו זה וזה אכל את הקודש ולא ידע ומשאכל ידע
הרי זה בעולֶהבעולה ויורֵדויורד ב׳ ניטמא וידע נעלמה ממנו הטומ׳
הטומאה וזכור למקדש נעלם ממנו מקדש וזכור לטומאה
25 נעלמו ממנו זה וזה הרי נכנס למקדש ולא ידע ומשיצא
ידע הרי זה בעֹולֶהבעולה ויורד 2 ג׳ אחד ניכנס לעזרה ואחד
ניכנס לתוספת העזרה שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות
אלא במלך ונביא ובאורים ותומים ובסנהרין שלשבעים
ואחד ובשתי תודות ושיר ובית דין מהלכים ושתי תודות
30 אחריהן אחריהן הפנימית נאכלת והחיצונה נשרפת כל שלא
נעשת בכל אילו הניכנס לשם אין חייבין עליה 3 ד׳ נטמא
בעזרה נעלמה ממנו הטומאה וזכור למקדש נעלם ממנו ''
המקדש וזכור לטומאה נעלם ממנו זה וזה הישתחווה או שש'
ששהא כדי השתחוַיַההשתחויה ובא לו בארוכה חייב ובקצרה פטור
35 זה היא מצות עשה שבמקדש שאין חייבין עליה 4 ה׳ אי
זו היא מצות עשה שבנידה שחייבין עליה היה משמש ''
עם הטהורה ואמרה לו ניטמאתי ופרש מיד חייב שיציאתו
הנייה לו כביאתו 5 ו׳ ר׳ רבי אליעזר או׳ אומר השרץ ונעלם ממנו על
הֶעֶלֵםהעלם השרץ הוא חייב אינו חייב על הֶעֶלֵםהעלם המקדש ר׳ רבי עקיבה
ידיעה לא בתחילה ולא בסוף מוסף עליהם שליום הכיפורים
שהן מכפרים על טהור שאכל את הטמא ועל שאין בה ידיעה
לא בתחילה ולא בסוף ועל שאין בה ידיעה בתחילה אבל יש
5 בה ידיעה בסוף ח׳ אמרו לו או׳ אומר היה רבי שיקרבו זה בזה
אמ ׳ אמר להן הין אמרו לו אם כן יהו שליום הכיפורים קריבין ל׳
לראשי חדשים אבל היאך שלראשי חדשים קריבין ביום
הכיפורים לכפר כפרה שאינה שלהן אמ ׳ אמר להן כולן באים לכפר
על טומאת מקדש וקדשיו 6 ט׳ ועל זדון טומאת מקדש
10 וקדשיו שעיר הנעשה ביפנים ויום הכיפורים מכפר ועל
שאר עבירות שבתורה הקלות והחמורות הזדונות והשגגות
הודע ולא הודע עשה ולא תעשה כריתות ומיתות בית דין
שעיר המשתלח מכפר 7 י׳ אחד ישראל ואחד כהנים ואחד
כהן משיח מה בין ישרא׳ ישראל לכהנים לבין כהן משיח אלא שדם
15 הפר מכפר על הכהנים ועל טומאת מקדש וקדשיו ר׳ רבי שמעון
אומ ׳ אומר כשם שדם השעיר הנעשה בפנים מכפר על ישרא׳ ישראל כך דם
הפר מכפר על הכהנים בשם שוידוי שלשעיר המשתלח
מכפר על ישרא׳ ישראל כך וידויו שלפר מכפר על הכהנים
פרק א׳ הלכות י׳ 2 פרק ב׳
20 1 ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע ניטמא וידע ונעלמה
ממנו טומאה וזכור לקודש נעלם ממנו קודש וזכור לטומאה
נעלמו ממנו זה וזה אכל את הקודש ולא ידע ומשאכל ידע
הרי זה בעולֶהבעולה ויורֵדויורד ב׳ ניטמא וידע נעלמה ממנו הטומ׳
הטומאה וזכור למקדש נעלם ממנו מקדש וזכור לטומאה
25 נעלמו ממנו זה וזה הרי נכנס למקדש ולא ידע ומשיצא
ידע הרי זה בעֹולֶהבעולה ויורד 2 ג׳ אחד ניכנס לעזרה ואחד
ניכנס לתוספת העזרה שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות
אלא במלך ונביא ובאורים ותומים ובסנהרין שלשבעים
ואחד ובשתי תודות ושיר ובית דין מהלכים ושתי תודות
30 אחריהן אחריהן הפנימית נאכלת והחיצונה נשרפת כל שלא
נעשת בכל אילו הניכנס לשם אין חייבין עליה 3 ד׳ נטמא
בעזרה נעלמה ממנו הטומאה וזכור למקדש נעלם ממנו ''
המקדש וזכור לטומאה נעלם ממנו זה וזה הישתחווה או שש'
ששהא כדי השתחוַיַההשתחויה ובא לו בארוכה חייב ובקצרה פטור
35 זה היא מצות עשה שבמקדש שאין חייבין עליה 4 ה׳ אי
זו היא מצות עשה שבנידה שחייבין עליה היה משמש ''
עם הטהורה ואמרה לו ניטמאתי ופרש מיד חייב שיציאתו
הנייה לו כביאתו 5 ו׳ ר׳ רבי אליעזר או׳ אומר השרץ ונעלם ממנו על
הֶעֶלֵםהעלם השרץ הוא חייב אינו חייב על הֶעֶלֵםהעלם המקדש ר׳ רבי עקיבה
104vB
או ׳ אומר ונעלם ממנו והוא טמא על הֶעְלֵםהעלם הטומאה הוא חייב אינוח׳
חייב על הֶעְלֵםהעלם המקדש ר׳ רבי ישמעא׳ ישמעאל או ׳ אומר ונעלם ממנו ונעלם ממנו
שני פעמים לחייב על העלם הטומאה ועל הֶעְלֵםהעלם המקדש
5 פרק ב׳ הלכות ו׳ ˚ 3 פרק ג׳
1 שבועות שתים שהן ארבעה שבועה שאֹוכַלשאוכל ושלא אֹוכַלאוכל שאכ'
שאכלתי ושלא אכלתי שבועה שלא אֹוכַלאוכל ואכל כל שהוא
חייב דברי ר׳ רבי עקיבה אמרו לו לר׳ לרבי עקיבה איכן מציאנו באוכל
כל שהוא שהוא חייב שזה חייב אמ ׳ אמר להן איכן מצינו בִמְדַבֵרבמדבר
10 ומביא קרבן שזה מדבר ומביא קרבן ב׳ שבועה שלא
אֹוכַלאוכל ואכל ושתה אינו חייב אלא אחת שבועה שלא אוכל
ושלא אֶשׁתֵהאשתה ואכל ושתה חייב שתים 2 ג׳ שבועה שלא
אֹוכַלאוכל ואכל פת חיטים ופת שעורים ופת כוסמין אינו חייב אלא
אחת שבועה שלא אוכל פת חיטים ופת שעורים ופת כוסמים
15 ואכל חייב על כל אחת ואחת 3 ד׳ שבועה שלא אֶשׁתֶאשת ה
ושתה משקין הרבה אינו חייב אלא אחת שבועה שלא אשתה יין
ושמן ודבש ושתה חייב על כל אחת ואחת 4 ה׳ שבועה שלא
אֹוכַלאוכל ואכל אכלים שאינן ראוים לאכילה ושתה משקין ש'
שאינן ראוים לשתייה פטור שבועה שלא אֹוכַלאוכל ואכל נבלות
20 וטרפות שקצים ורמשֹיםורמשים חייב ר׳ רבי שמעון פוטר אַ׳ אַמר קֹונַקונ ם
אשתי נהנית לי אם אכלתי היום והוא שאכל נבלות וטרפות
שקצים ורמשים הרי אשתו אסורה 5 ו׳ אחד דברים
˚ שלעצמו ואחד דברים שלאחרים אחד דברים
שיש בהם ממש ואחד דברים שאין בהם ממש
25 כיצד אמ ׳ אמר שבועה שאתן
˝לאיש פלו׳ פלוני ושלא אתן שנ׳
שנתתי ושלא נתתי שאישן ושלא אישן ש'
שישנתי ושלא ישנתי שאזרוק צרור '' לים
ושלא אזרוק שזרקתי ושלא זרקתי ר׳ רבי ישמע׳ ישמעאל
או׳ אומר אינו חייב אלא על העתיד לבוא שנ ׳ שנאמר להרע
30 או להיטיב אמ ׳ אמר לו ר׳ רבי עקיבה אם כן אין לי אלא
דברים שיש בהם הרעה והטבה דברים שאין
בהם הרעה והטבה מנין אמ ׳ אמר לו מריבוי הכתוב
אמ ׳ אמר לו אם ריבוי הכתוב לכך ריבוי הכתוב לכך
6 ז׳ נשבע לבטל את המצוה ולא ביטל
35 פטור לקיים את המצוה ולא קיים פטור שהיה
בדין שיהא חייב דב׳ דברי ר׳ רבי יהוד׳ יהודה בן פתירא אמ ׳ אמר רבי
יהודה בן בתירה ומה אם הרשות שאינו מוש'
מושבע עליה מהר סיני הרי הוא חייב '' עליה
מצוה שהוא מושבע עליה מהר סיני אינו ד׳
או ׳ אומר ונעלם ממנו והוא טמא על הֶעְלֵםהעלם הטומאה הוא חייב אינוח׳
חייב על הֶעְלֵםהעלם המקדש ר׳ רבי ישמעא׳ ישמעאל או ׳ אומר ונעלם ממנו ונעלם ממנו
שני פעמים לחייב על העלם הטומאה ועל הֶעְלֵםהעלם המקדש
5 פרק ב׳ הלכות ו׳ ˚ 3 פרק ג׳
1 שבועות שתים שהן ארבעה שבועה שאֹוכַלשאוכל ושלא אֹוכַלאוכל שאכ'
שאכלתי ושלא אכלתי שבועה שלא אֹוכַלאוכל ואכל כל שהוא
חייב דברי ר׳ רבי עקיבה אמרו לו לר׳ לרבי עקיבה איכן מציאנו באוכל
כל שהוא שהוא חייב שזה חייב אמ ׳ אמר להן איכן מצינו בִמְדַבֵרבמדבר
10 ומביא קרבן שזה מדבר ומביא קרבן ב׳ שבועה שלא
אֹוכַלאוכל ואכל ושתה אינו חייב אלא אחת שבועה שלא אוכל
ושלא אֶשׁתֵהאשתה ואכל ושתה חייב שתים 2 ג׳ שבועה שלא
אֹוכַלאוכל ואכל פת חיטים ופת שעורים ופת כוסמין אינו חייב אלא
אחת שבועה שלא אוכל פת חיטים ופת שעורים ופת כוסמים
15 ואכל חייב על כל אחת ואחת 3 ד׳ שבועה שלא אֶשׁתֶאשת ה
ושתה משקין הרבה אינו חייב אלא אחת שבועה שלא אשתה יין
ושמן ודבש ושתה חייב על כל אחת ואחת 4 ה׳ שבועה שלא
אֹוכַלאוכל ואכל אכלים שאינן ראוים לאכילה ושתה משקין ש'
שאינן ראוים לשתייה פטור שבועה שלא אֹוכַלאוכל ואכל נבלות
20 וטרפות שקצים ורמשֹיםורמשים חייב ר׳ רבי שמעון פוטר אַ׳ אַמר קֹונַקונ ם
אשתי נהנית לי אם אכלתי היום והוא שאכל נבלות וטרפות
שקצים ורמשים הרי אשתו אסורה 5 ו׳ אחד דברים
˚ שלעצמו ואחד דברים שלאחרים אחד דברים
שיש בהם ממש ואחד דברים שאין בהם ממש
25 כיצד אמ ׳ אמר שבועה שאתן
˝לאיש פלו׳ פלוני ושלא אתן שנ׳
שנתתי ושלא נתתי שאישן ושלא אישן ש'
שישנתי ושלא ישנתי שאזרוק צרור '' לים
ושלא אזרוק שזרקתי ושלא זרקתי ר׳ רבי ישמע׳ ישמעאל
או׳ אומר אינו חייב אלא על העתיד לבוא שנ ׳ שנאמר להרע
30 או להיטיב אמ ׳ אמר לו ר׳ רבי עקיבה אם כן אין לי אלא
דברים שיש בהם הרעה והטבה דברים שאין
בהם הרעה והטבה מנין אמ ׳ אמר לו מריבוי הכתוב
אמ ׳ אמר לו אם ריבוי הכתוב לכך ריבוי הכתוב לכך
6 ז׳ נשבע לבטל את המצוה ולא ביטל
35 פטור לקיים את המצוה ולא קיים פטור שהיה
בדין שיהא חייב דב׳ דברי ר׳ רבי יהוד׳ יהודה בן פתירא אמ ׳ אמר רבי
יהודה בן בתירה ומה אם הרשות שאינו מוש'
מושבע עליה מהר סיני הרי הוא חייב '' עליה
מצוה שהוא מושבע עליה מהר סיני אינו ד׳