The top region of this page provides navigation controls to browse through the document.

  • By default, the initial view is in page mode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page
  • Where the page in the source document is in multiple columns users can select column mode, and browse by individual column.
  • Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.

The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.

The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.

Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.

Repository Staats- und Universitäts Bibliothek (Munich) Dimensions:
Id no. Cod. Heb. 95 Sheet × cm
Hand Written Column × cm
Date Lines per column
Region Characters/line
Format Characters/cm
Material
Extent leaves Contributions:
Columns Transcription Nurit Ezer
Scribe Markup
Place of copying

Transcription

5518r  פר׳ פרק׳  1

כרם רבעי מציינין אותו בקוזזות אדמ ׳ אדמה של עולה בחרסית ושל קברות בסיד וממח׳ וממחה ושופך א׳ אמר ר׳ש׳ב׳ג׳ רבן שמעון בן גמליאל ב׳ד׳א׳ במה דברים אמורים בשביעית והצנועין מניחין את המעו׳ המעות ואו׳ ואומרים כל הנלקט מזה מחולל על המעות האלו 15  2בי

2

כרם רבעי היה עולה לירושל׳ לירושלים מהלך יום אחד לכל איזה תחומה אילת מן הדרום עקרבת מן הצפון לוד מן המערב וירדן מן המזרח ומשרבו הפירות התקינו שהו׳ שהוא נפדה סמוך לחומה ותניי היה הדבר אימתי שירצו יחזור הדבר לכמות שהיה ר׳ רבי יוסי או׳ אומר משחרב בית המקדש היה תנאי זה שיבנה בית המקד׳ המקדש יחזור הדבר לכמות שהיה

3

ג׳ ב׳ש׳ בית שמאי או׳ אומרים אין לו חומש ואין לו ביעור וב׳ה׳ ובית הלל או׳ אומרים יש לו ב׳ש׳ בית שמאי או׳ אומרים יש לו 20  פרט וישלו עוללות והעניים פודין לעצמן וב׳ה׳ ובית הלל או׳ אומרים כולו לגת

4

ד׳ כיצד פודין נטע רבעי מניח את הסל על פי שלשה ואו׳ ואומר כמה אדם רוצה לפדות לו בסלע על מנת להוציא יציאו׳ יציאות מביתו מניח את המעות ואו׳ ואומר כל הנלקט מזה מחולל על המעו׳ המעות האלו מכאן ומכאן סאין בסלע

5

ה׳ ובשביעית פודהו בשוין אם היה הכל מובקר אין לו אלא שכר לקיטה הפודה נטע רבעי שלו מוסיף עליו חמישי׳ חמישיתו 25  בין שהוא שלו בין שנתן לו במתנה

6

ו׳ ערב י׳ט׳ יום טוב הראשון של פסח של רביעית ושל שביעית היה ביעור כיצד היה ביעור נותנין תרומ ׳ תרומה ותרומ ׳ ותרומה מעשר לבעלי׳ לבעלים ומעשר ראשון לבעליו ומעשר שני והבכורים מתבערין בכל מקום ר׳ רבי שמעון או׳ אומר הבכורים נותנין לכהנים בתרומ ׳ בתרומה התבשיל ב׳ש׳ בית שמאי או׳ אומרים צריך לבער וב׳ה׳ ובית הלל או׳ אומרים הרי אלו כמבוער

7

ז׳ מי שהיו לו פירות בזמן הזה והגיעה שעת הביעור ב׳ש׳ בית שמאי או׳ אומרים צריך לחללן ? 30  על הכסף וב׳ה׳ ובית הלל או׳ אומרים אחד שהן כסף ואחד שהן פירות

8

ח׳ א׳ר׳ אמר רבי יהוד׳ יהודה בראשנה היו שולחין אצל בעלי בתים שבמדינה מהרו והתקינו פירותיכם עד שלא הגיע שעת הביעור עד שבא ר׳ רבי עקי׳ עקיבא ולימד שכל הפירות שלא באו לעונת המעשרו׳ המעשרות פטורין מן הביעור

9

ט׳ מי שהיו פירותיו רחוקין ממנו צריך לקרות להם שם מעשה בר׳ג׳ ברבן גמליאל וזקנים שהיו באים בספינה א׳ אמר ר׳ג׳ רבן גמליאל עישור שאני עתיד למוד נתון ? 35  ליהושע ומקומו מושכר לו עישור אחד שאני עתיד למוד לעקי׳ לעקיבא בן יוסף כדי שיזכה בו לעניים ומקומו מושכר לו א׳ר׳ אמר רבי יהוש׳ יהושע עישור שאני עתיד למוד נתון לאלעזר בן עזריה ומקומו מושכר לו מתקבלו זה מזה שכר

10

י׳ במנחה בי׳ט׳ ביום טוב היו מתורים כיצד היה וידוי ביערתי הקדש מן הבית זה מעשר שני ונטע רבעי וגם נתתיו ללוי זה מעשר לוי וגם נתתיו זו תרומ ׳ תרומה ותרומ ׳ ותרומת מעשר לגר ליתו׳ ליתום ולאלמנ׳ ולאלמנה 518v  זה מעשר עני והלקט והשכחה והפאה א׳ע׳פ׳ אף על פי שאינן מעכבין את הוידוי מן הבית זו חלה

11

יא׳ ככל מצותך אשר צויתני הא אם הקדים מעשר שני לראשון אינו יכול להתודות ולא עברתי ממצותיך לא הפרשתי ממין על שאינו מינו 5  לא מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש לא שכחתי מלברכך ומלהזכיר שמך עליו

12

יב׳ לא אכלתי באני ממנו הא אם אכלו באנינה אינו יכול להתודות ולא בערתי ממנו בטמא הא אם הפרישו בטומאה אינו יכול להתודו׳ להתודות ולא נתתי ממנו למת לא לקחתי ממנו ארון ותכריכין למת לא נתתיו לאוננים אחרים שמעתי בקול 10  ייי אלהי הבאתיו לבית הבחירה בכל אשר צויתני ששמעתי ושמחתי בו

13

יג׳ השקיפ׳ השקיפה ממעון קדשך מן השמים עשינו מה שגורת עלינו אף אתה עשה מה שהבטחתנו השקיפ׳ השקיפה ממעו׳ ממעון קדש׳ קדשך מן השמ׳ השמים וברך את עמך את ישר׳ ישראל בבנים ובבנו׳ ובבנות ואת האדמ ׳ האדמה אשר נתת לנו בטל ובמטר ובוולדות בהמ ׳ בהמה ואשר נשבע׳ נשבעת לאבותי׳ לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש כדי שתתן טעם בפירות

14

יד׳ מיכן אמרו ישר׳ ישראל וממזרין מתודין 15  אבל לא גרים ולא עבדים משוחררין שאין להן חלק בארץ ר׳ רבי מאיר או׳ אומר אף לא כהנים ולוים שלא נטלו חלק בארץ ר׳ רבי יוסי או׳ אומר יש להם ערי מגרש

15

טו׳ יוחנן כהן גדול העביר הודיית המעשר אף הוא ביטל את המעוררין ואת הנוקפין עד ימיו היה מכה פטיש בירושל׳ בירושלים ובימיו אין אדם צריך לישאל על הדמאי

Notes

There are no notes available.