An Electronic Publication of Staats- und Universitäts Bibliothek Cod. Heb. 95 (Munich)
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | Staats- und Universitäts Bibliothek (Munich) | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Cod. Heb. 95 | Sheet | × cm |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | Nurit Ezer | |
| Scribe | Markup | ||
| Place of copying |
Transcription
Folio
528r Order P_S07204.6 Tractate P_S07204.6.1177
ישר׳ ישראל היא הבינונית שבמדינות 8 ז׳ כזית שאמרו לא גדול ולא קטן אלא בינוני
זה אגורי כשעורה שאמרו לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית זו מדברית ח׳
כעדשה שאמרו לא גדול׳ גדולה ולא קטנה אלא בינונית זו מצרית כל המטלטלין מביאין
5 את הטומאה בעובי המרדע ולא גדול ולא קטן אלא בינוני איזה הבינוני כל שהקיפו
טפח 9 ט׳ האמה שאמרו באמה הבינונית שתי אמו׳ אמות היו בשושן הביר׳ הבירה אחת
של קרן מזרחי׳ מזרחית צפונית ואחת של קרן מזרחי׳ מזרחית דרומית שעל קרן מזרחית צפונית
היתה יתירה על של משה חצי אצבע ושעל קרן מזרחי׳ מזרחית דרומית היתה יתירה עליה
חצי אצבע נמצאת יתירה על של משה אצבע י׳ ולמה אמרו אחת גדולה
10 ואחת קטנה אלא שהאומנין נוטלין בקטנה ומחזירין בגדולה כדי שלא יבא
לידי מעילה10 ר׳ רבי מאיר או׳ אומר כל האמות היו בינוניות חוץ ממזבח הזהב וקרן הסובב
והיסוד ר׳ רבי יהוד׳ יהודה או׳ אומר אמת הבניין שלשה טפחים ושל כלים חמשה 11 י׳א׳ ויש
שאמרו מדה דקה מדת הלח והיבש שיעורן באיטלקי זו מדברי׳ מדברית ויש שאמרו הכל
לפי מה שהוא אדם הקומץ את המנח׳ המנחה מלא וחפניוקט את והשותה כמלא לוגמיו
15 ביום הכפורים כמזון שתי סעודות לעירוב מזונו לחול אבל לא לשבת דברי ר׳ רבי מאי׳ מאיר
ר׳ רבי יהוד׳ יהודה או׳ אומר לשבת אבל לא לחול ואלו ואלו מתכונין להקל ר׳ רבי שמע׳ שמעון או׳ אומר משתי ידו׳ ידות
לככר משלש לקב ר׳ רבי יוחנן בן ברוק׳ ברוקה או׳ אומר מככר בפונדיון מארבע סאין בסלע 12 י׳ב׳
ויש שאמרו מדה גסה מלא תרוד רקב כמלא תרוד גדול של רופאים וגריס נגעים
כגריס הקלקי האוכל ביום הכפורי׳ הכפורים ככותבת גסה כמוה וכגרעינתה ונודות יין ושמן ?
20 שיעורן כפיקה גדול׳ גדולה שלהן ומאור שלא נעש׳ נעשה בידי אדם שיעורה כמלא אגרוף
גדול זהו אגרופו של בן אבטיח א׳ר׳ אמר רבי יוסי ישנו כראש גדול של אדם ושנעש׳ ושנעשה בידי
אדם שיעורו כמלא אקדח גדול של לשכה שהוא כפונדיון וכסלע הנירוני׳ הנירונית וכמל׳ וכמלא
נקב שבעול 13 י׳ג׳ כל שבמים טהור חוץ מכלב המים מפני שהוא בורח
ליבשה דברי ר׳ רבי עקי׳ עקיבא העושה כלים מן הגדל שבים וחבר להם מן הגדל בארץ אפי׳ אפילו
25 משיחה דבר שהוא מקבל טומאה טמא 14 י׳ד׳ יש במה שנברא ביום הראשו
טומאה בשני אין בו טומאה בשלישי יש בו טומאה ברביעי ובחמשי אין בהן
טומאה חוץ מכנף חצי רביצת הנעמית המצופה א׳ר׳ אמר רבי יוחנן בן נורי מה שנה כנף
העז מכל הכנפים וכל מה שנברא ביום הששי טמא 15 ט׳ו׳ העוש׳ העושה כלי קבול
מכל מקום טמא העוש׳ העושה משכב ומושב מכל מקום טמא העושה כיס מכל מקום
30 מעור המצה ומן הנייר טמא ומן הרימון והאלון והאגוז שחקקום תינוקו׳ תינוקות למוד
בהן את העפר או שהתקינו׳ שהתקינום לכף מאזנים טמא שיש להן מעשה ואין להן מחשב׳ מחשבה
16 י׳ו׳ קני מאזנים והמחוט שיש בהן בית קיבול מתכת והאיסל שיש בה בית
קבול מעות וקנה של עני שיש בו בית קיבול מים ומקל שיש בה בית קיבול ומזוזה
ומרגלית הרי אלו טמאין ועל כלם א׳ אמר רבן יוחנן בן זכאי אי לי אם אמר אי לי ?
35 אם לא אמר 17 י׳ז׳ תחתית הצורפים טמאה ושל נפחים טהור׳ טהורה משחו׳ משחות שיש
בה בית קיבול שמן טמאה ושאין בה טהור׳ טהורה פינקס שיש בה בית קיבול שנייה טמא׳ טמאה
ושאין בה טהור׳ טהורה מחצלת הקש ושפופרת הקש ר׳ רבי עקי׳ עקיבא מטמ ׳ מטמא ור׳ ורבי יוחנן בן נורי מטהר
ר׳ רבי שמע׳ שמעון או׳ אומר אף של פקועו׳ פקועות כיוצא בהן מחצלת הקנים ושל חילף טהורה שפופר ׳ שפופרת
הקנה שחתכ׳ שחתכה לקבל׳ לקבלה טהור׳ טהורה עד שיוציא את כל הככי סליק פירקא
ישר׳ ישראל היא הבינונית שבמדינות 8 ז׳ כזית שאמרו לא גדול ולא קטן אלא בינוני
זה אגורי כשעורה שאמרו לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית זו מדברית ח׳
כעדשה שאמרו לא גדול׳ גדולה ולא קטנה אלא בינונית זו מצרית כל המטלטלין מביאין
5 את הטומאה בעובי המרדע ולא גדול ולא קטן אלא בינוני איזה הבינוני כל שהקיפו
טפח 9 ט׳ האמה שאמרו באמה הבינונית שתי אמו׳ אמות היו בשושן הביר׳ הבירה אחת
של קרן מזרחי׳ מזרחית צפונית ואחת של קרן מזרחי׳ מזרחית דרומית שעל קרן מזרחית צפונית
היתה יתירה על של משה חצי אצבע ושעל קרן מזרחי׳ מזרחית דרומית היתה יתירה עליה
חצי אצבע נמצאת יתירה על של משה אצבע י׳ ולמה אמרו אחת גדולה
10 ואחת קטנה אלא שהאומנין נוטלין בקטנה ומחזירין בגדולה כדי שלא יבא
לידי מעילה10 ר׳ רבי מאיר או׳ אומר כל האמות היו בינוניות חוץ ממזבח הזהב וקרן הסובב
והיסוד ר׳ רבי יהוד׳ יהודה או׳ אומר אמת הבניין שלשה טפחים ושל כלים חמשה 11 י׳א׳ ויש
שאמרו מדה דקה מדת הלח והיבש שיעורן באיטלקי זו מדברי׳ מדברית ויש שאמרו הכל
לפי מה שהוא אדם הקומץ את המנח׳ המנחה מלא וחפניוקט את והשותה כמלא לוגמיו
15 ביום הכפורים כמזון שתי סעודות לעירוב מזונו לחול אבל לא לשבת דברי ר׳ רבי מאי׳ מאיר
ר׳ רבי יהוד׳ יהודה או׳ אומר לשבת אבל לא לחול ואלו ואלו מתכונין להקל ר׳ רבי שמע׳ שמעון או׳ אומר משתי ידו׳ ידות
לככר משלש לקב ר׳ רבי יוחנן בן ברוק׳ ברוקה או׳ אומר מככר בפונדיון מארבע סאין בסלע 12 י׳ב׳
ויש שאמרו מדה גסה מלא תרוד רקב כמלא תרוד גדול של רופאים וגריס נגעים
כגריס הקלקי האוכל ביום הכפורי׳ הכפורים ככותבת גסה כמוה וכגרעינתה ונודות יין ושמן ?
20 שיעורן כפיקה גדול׳ גדולה שלהן ומאור שלא נעש׳ נעשה בידי אדם שיעורה כמלא אגרוף
גדול זהו אגרופו של בן אבטיח א׳ר׳ אמר רבי יוסי ישנו כראש גדול של אדם ושנעש׳ ושנעשה בידי
אדם שיעורו כמלא אקדח גדול של לשכה שהוא כפונדיון וכסלע הנירוני׳ הנירונית וכמל׳ וכמלא
נקב שבעול 13 י׳ג׳ כל שבמים טהור חוץ מכלב המים מפני שהוא בורח
ליבשה דברי ר׳ רבי עקי׳ עקיבא העושה כלים מן הגדל שבים וחבר להם מן הגדל בארץ אפי׳ אפילו
25 משיחה דבר שהוא מקבל טומאה טמא 14 י׳ד׳ יש במה שנברא ביום הראשו
טומאה בשני אין בו טומאה בשלישי יש בו טומאה ברביעי ובחמשי אין בהן
טומאה חוץ מכנף חצי רביצת הנעמית המצופה א׳ר׳ אמר רבי יוחנן בן נורי מה שנה כנף
העז מכל הכנפים וכל מה שנברא ביום הששי טמא 15 ט׳ו׳ העוש׳ העושה כלי קבול
מכל מקום טמא העוש׳ העושה משכב ומושב מכל מקום טמא העושה כיס מכל מקום
30 מעור המצה ומן הנייר טמא ומן הרימון והאלון והאגוז שחקקום תינוקו׳ תינוקות למוד
בהן את העפר או שהתקינו׳ שהתקינום לכף מאזנים טמא שיש להן מעשה ואין להן מחשב׳ מחשבה
16 י׳ו׳ קני מאזנים והמחוט שיש בהן בית קיבול מתכת והאיסל שיש בה בית
קבול מעות וקנה של עני שיש בו בית קיבול מים ומקל שיש בה בית קיבול ומזוזה
ומרגלית הרי אלו טמאין ועל כלם א׳ אמר רבן יוחנן בן זכאי אי לי אם אמר אי לי ?
35 אם לא אמר 17 י׳ז׳ תחתית הצורפים טמאה ושל נפחים טהור׳ טהורה משחו׳ משחות שיש
בה בית קיבול שמן טמאה ושאין בה טהור׳ טהורה פינקס שיש בה בית קיבול שנייה טמא׳ טמאה
ושאין בה טהור׳ טהורה מחצלת הקש ושפופרת הקש ר׳ רבי עקי׳ עקיבא מטמ ׳ מטמא ור׳ ורבי יוחנן בן נורי מטהר
ר׳ רבי שמע׳ שמעון או׳ אומר אף של פקועו׳ פקועות כיוצא בהן מחצלת הקנים ושל חילף טהורה שפופר ׳ שפופרת
הקנה שחתכ׳ שחתכה לקבל׳ לקבלה טהור׳ טהורה עד שיוציא את כל הככי סליק פירקא
Notes
There are no notes available.