An Electronic Publication of Staats- und Universitäts Bibliothek Cod. Heb. 95 (Munich)
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | Staats- und Universitäts Bibliothek (Munich) | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Cod. Heb. 95 | Sheet | × cm |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | Nurit Ezer | |
| Scribe | Markup | ||
| Place of copying |
Transcription
Folio
503r Order P_S07204.1 Tractate P_S07204.1.233
לעצמן ולאלו לעצמן וכן לאפונים וכן בכרם המדל נותן מן המשואר על מה
ששייר והמחליק באחת יד נותן מן המשואר על הכל 4 ד׳ האמהות של בצלי׳ בצלים חייב׳ חייבות
בפאה ר׳ רבי יוסה פוטר מלבנות הבצלים שבין הירק ר׳ רבי יוסי או׳ אומר פאה מכל אחת ואחת וחכמ ׳ וחכמים
5 או׳ אומרים מאחת על הכל5 אחים שחלקו נותנין שתי פיאות חזרו ונשתתפו נותנין פאה אח׳ אחת
שנים שלקחו את האילן נותנין פאה אחת לקח זה צפונו וזה דרומו זה נותן פאה
לעצמו וזה נותן פאה לעצמו ה׳ המוכר ? קולחי אילן בתוך שדהו נותן פאה
מכל אחד ואחד א׳ר׳ אמר רבי יהוד׳ יהודה אימתי בזמן שלא שייר בעל השדה אבל אם שייר בעל
השדה הוא נותן פאה לכל 6 ו׳ ר׳ רבי אליע׳ אליעזר או׳ אומר קרקע בית רובע חייב בפאה ר׳ רבי יהושע או׳ אומר
10 בעושה סאתים ר׳ רבי טרפון או׳ אומר ששה על ששה טפחים ור׳ ורבי יהוש׳ יהושע בן בתיר׳ בתירא או׳ אומר כדי לקצור
ולשנות והלכה כדבריו ז׳ ר׳ רבי עקי׳ עקיבא או׳ אומר קרקע כל שהו חייב בפאה ובכורים ולכתוב
עליו בפרוזבול ולקנו׳ ולקנות עמו נכסים שאין להם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה 7 ח׳
שכיב מרע שכתב נכסיו לאחרי׳ לאחרים שייר קרקע כל שהו מתנתו קיימ ׳ קיימת לא שייר קרקע
כל שהו אין מתנתו קיימת הכותב נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהו איבד׳ איבדה
15 כתובתה ר׳ רבי יוסי או׳ אומר אם קבלה עליה א׳ע׳פ׳ אף על פי שלא כתב לה איבדה כתובתה 8 ט׳ הכות׳ הכותב
נכסיו לעבדו יצא בן חורין שייר קרקע כל שהו לא יצא בן ? חורין ר׳ רבי שמעון או׳ אומר
לעולם הוא בן חורין שייר קרקע כל שהו לא יצא בן עד שיאמ ׳ שיאמר כל נכסיי כתובין
לפלוני עבדי חוץ מאחד בריבוא שבהן 4 פר׳ פרק ד׳ 1הפיאה ניתנת
במחובר לקרקע בדלית ובדקל בעל הבית מוריד ומחלק
20 לעניים ר׳ רבי שמע׳ שמעון או׳ אומר אף בחליקי אגוזים אפי׳ אפילו תשעי׳ תשעיםותשעה אומרי׳ אומריםלחלק ואחד
או׳ אומר לבוז לזה שומעין שא׳ שאמר כהלכה 2 ב׳ ובדלית ובדקל אינו כן אפי׳ אפילו כ תשעים
ותשעה או׳ אומרים לבוז ואחד או׳ אומר לחלק לזה שומעין ש׳ שאמר כהלכה 3 ג׳ נטל מקצ׳ מקצת הפא׳ הפאה
וזרק על השאר אין לו בה כלום כפל עליה פירס טליתו עליה מעבירין אותה ממנו
וכן בלקט וכן בעומר השכחה 4 ד׳ הפאה אין קוצרין אותה במגלו׳ במגלות ואין עוקרין
25 אותה בקרדומות כדי שלא יכו איש את רעהו5 שלש הוכעיות ביום בשחר ובחצות
ובמנחה ר׳ג׳ רבן גמליאל או׳ אומר לא אמרו אלא כדי שלא יפחותו ור׳ ורבי עקי׳ עקיבא או׳ אומר לא אמרו אל׳ אלא כדי
שלא יוסיפו של בית נמר היו מלקיטין על החבל ונותנין פאה מכל אומן ואומן
6 ה׳ נכרי שקצר את שדהו ואחר כך נתגייר פטור מן הלקט ומן השכחה ומן הפא׳ הפאה
ר׳ רבי יהוד׳ יהודה מחייב בשכחה שאין שכח׳ שכחה אלא בשעת העימור 7 ו׳ הקדיש קמה ופדה
30 קמה חייב עומרי׳ עומרים ופדה עומרים חייב הקדיש קמה ופרה עומרים פטורה שבשעת
חובתה היתה פטורה 8 ז׳ כיוצא בו המקדיש פירותיו עד שלא באו לעונת
המעשרו׳ המעשרות ופדאן חייבין ומשבאו לעונת המעשרו׳ המעשרות ופדאן חייבין הקדישן עד
שלא נגמרו וגמרן הגזבר ואחר כך פדאן פטורין שבשע׳ שבשעת חובתן היו פטורין
9 ח׳ מי שליקט את הפאה וא׳ ואמר הרי זה לפלו׳ לפלוני עני ר׳ רבי אליע׳ אליעזר או׳ אומר זכה לו וחכ׳ וחכמים או׳ אומרים יתננה לעני
35 הנמצא ראשון הלקט והשכח׳ והשכחה והפאה של נכרי חייב במעשרו׳ במעשרות אלא א׳כ׳ אם כן הבקיר
10 ט׳ איזהו לקט הנושר בשעת הקציר׳ הקצירה היה קוצר קצר מלא ידו תלש מל׳ מלא קומצו
הכהו הקוץ נפל מידו לארץ הרי של בעל הבי׳ הבית תוך היד ותוך המגל לעניים אחד
היד ואחד המגל לבעל הבית ראש היד וראש המגל ר׳ רבי שמע׳ שמעון או׳ אומר לעניים ר׳ רבי עקי׳ עקיבא או׳ אומר
לבעל הבית 11 י׳ חורי הנמלי׳ הנמלים שבתוך הקמה הרי הן של בעל הבית ושלאחר הקוצרי ׳ הקוצרים
לעצמן ולאלו לעצמן וכן לאפונים וכן בכרם המדל נותן מן המשואר על מה
ששייר והמחליק באחת יד נותן מן המשואר על הכל 4 ד׳ האמהות של בצלי׳ בצלים חייב׳ חייבות
בפאה ר׳ רבי יוסה פוטר מלבנות הבצלים שבין הירק ר׳ רבי יוסי או׳ אומר פאה מכל אחת ואחת וחכמ ׳ וחכמים
5 או׳ אומרים מאחת על הכל5 אחים שחלקו נותנין שתי פיאות חזרו ונשתתפו נותנין פאה אח׳ אחת
שנים שלקחו את האילן נותנין פאה אחת לקח זה צפונו וזה דרומו זה נותן פאה
לעצמו וזה נותן פאה לעצמו ה׳ המוכר ? קולחי אילן בתוך שדהו נותן פאה
מכל אחד ואחד א׳ר׳ אמר רבי יהוד׳ יהודה אימתי בזמן שלא שייר בעל השדה אבל אם שייר בעל
השדה הוא נותן פאה לכל 6 ו׳ ר׳ רבי אליע׳ אליעזר או׳ אומר קרקע בית רובע חייב בפאה ר׳ רבי יהושע או׳ אומר
10 בעושה סאתים ר׳ רבי טרפון או׳ אומר ששה על ששה טפחים ור׳ ורבי יהוש׳ יהושע בן בתיר׳ בתירא או׳ אומר כדי לקצור
ולשנות והלכה כדבריו ז׳ ר׳ רבי עקי׳ עקיבא או׳ אומר קרקע כל שהו חייב בפאה ובכורים ולכתוב
עליו בפרוזבול ולקנו׳ ולקנות עמו נכסים שאין להם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה 7 ח׳
שכיב מרע שכתב נכסיו לאחרי׳ לאחרים שייר קרקע כל שהו מתנתו קיימ ׳ קיימת לא שייר קרקע
כל שהו אין מתנתו קיימת הכותב נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהו איבד׳ איבדה
15 כתובתה ר׳ רבי יוסי או׳ אומר אם קבלה עליה א׳ע׳פ׳ אף על פי שלא כתב לה איבדה כתובתה 8 ט׳ הכות׳ הכותב
נכסיו לעבדו יצא בן חורין שייר קרקע כל שהו לא יצא בן ? חורין ר׳ רבי שמעון או׳ אומר
לעולם הוא בן חורין שייר קרקע כל שהו לא יצא בן עד שיאמ ׳ שיאמר כל נכסיי כתובין
לפלוני עבדי חוץ מאחד בריבוא שבהן 4 פר׳ פרק ד׳ 1הפיאה ניתנת
במחובר לקרקע בדלית ובדקל בעל הבית מוריד ומחלק
20 לעניים ר׳ רבי שמע׳ שמעון או׳ אומר אף בחליקי אגוזים אפי׳ אפילו תשעי׳ תשעיםותשעה אומרי׳ אומריםלחלק ואחד
או׳ אומר לבוז לזה שומעין שא׳ שאמר כהלכה 2 ב׳ ובדלית ובדקל אינו כן אפי׳ אפילו כ תשעים
ותשעה או׳ אומרים לבוז ואחד או׳ אומר לחלק לזה שומעין ש׳ שאמר כהלכה 3 ג׳ נטל מקצ׳ מקצת הפא׳ הפאה
וזרק על השאר אין לו בה כלום כפל עליה פירס טליתו עליה מעבירין אותה ממנו
וכן בלקט וכן בעומר השכחה 4 ד׳ הפאה אין קוצרין אותה במגלו׳ במגלות ואין עוקרין
25 אותה בקרדומות כדי שלא יכו איש את רעהו5 שלש הוכעיות ביום בשחר ובחצות
ובמנחה ר׳ג׳ רבן גמליאל או׳ אומר לא אמרו אלא כדי שלא יפחותו ור׳ ורבי עקי׳ עקיבא או׳ אומר לא אמרו אל׳ אלא כדי
שלא יוסיפו של בית נמר היו מלקיטין על החבל ונותנין פאה מכל אומן ואומן
6 ה׳ נכרי שקצר את שדהו ואחר כך נתגייר פטור מן הלקט ומן השכחה ומן הפא׳ הפאה
ר׳ רבי יהוד׳ יהודה מחייב בשכחה שאין שכח׳ שכחה אלא בשעת העימור 7 ו׳ הקדיש קמה ופדה
30 קמה חייב עומרי׳ עומרים ופדה עומרים חייב הקדיש קמה ופרה עומרים פטורה שבשעת
חובתה היתה פטורה 8 ז׳ כיוצא בו המקדיש פירותיו עד שלא באו לעונת
המעשרו׳ המעשרות ופדאן חייבין ומשבאו לעונת המעשרו׳ המעשרות ופדאן חייבין הקדישן עד
שלא נגמרו וגמרן הגזבר ואחר כך פדאן פטורין שבשע׳ שבשעת חובתן היו פטורין
9 ח׳ מי שליקט את הפאה וא׳ ואמר הרי זה לפלו׳ לפלוני עני ר׳ רבי אליע׳ אליעזר או׳ אומר זכה לו וחכ׳ וחכמים או׳ אומרים יתננה לעני
35 הנמצא ראשון הלקט והשכח׳ והשכחה והפאה של נכרי חייב במעשרו׳ במעשרות אלא א׳כ׳ אם כן הבקיר
10 ט׳ איזהו לקט הנושר בשעת הקציר׳ הקצירה היה קוצר קצר מלא ידו תלש מל׳ מלא קומצו
הכהו הקוץ נפל מידו לארץ הרי של בעל הבי׳ הבית תוך היד ותוך המגל לעניים אחד
היד ואחד המגל לבעל הבית ראש היד וראש המגל ר׳ רבי שמע׳ שמעון או׳ אומר לעניים ר׳ רבי עקי׳ עקיבא או׳ אומר
לבעל הבית 11 י׳ חורי הנמלי׳ הנמלים שבתוך הקמה הרי הן של בעל הבית ושלאחר הקוצרי ׳ הקוצרים
Notes
There are no notes available.