An Electronic Publication of Staats- und Universitäts Bibliothek Cod. Heb. 95 (Munich)

3337v  338r  1

דיני ממונות בשלש׳ בשלשה זה בורר לו ? אחד וזה בורר לו אח׳ אחד 5  ושניה׳ ושניהם בוררי׳ בוררין לה׳ להן עוד אח׳ אחד דב׳ דברי ר׳ רבי מאי׳ מאיר וחכמ׳ וחכמים או׳ אומרים שני דייני׳ דיינין בוררי׳ בוררין להן עוד אח׳ אחד זה פוסל דיינו של זה וזה פוסל10  דיינו של זה דב׳ דברי ר׳ רבי מאי׳ מאיר וחכ׳ וחכמים או׳ אומרים אימתי בזמן שמבי׳ שמביאין עליהן ראייה שהן קרובי׳ קרובין או פסולי׳ פסולין אבל אם היו כשרין ? 15  או מומחין אינו יכול לפוסלן זה פוסל עדיו של זה וזה פוס׳ עדיו של זה דב׳ דברי ר׳ רבי מאי׳ מאיר וחכ׳ וחכמים או׳ אומרים אימתי20  בזמ׳ בזמן שמבי׳ שמביאין עליה׳ עליהן ראי׳ ראיה שהן קרובי׳ קרובין או פסולין אבל אם היו כשרי׳ כשרין אי׳ אינו יכו׳ יכול לפוסלן

2

א׳ אמר ל׳ לו נאמ׳ נאמן עלי אב׳ אבא נאמ׳ נאמן 25  עלי אביך נאמני׳ נאמנין עלי שלש׳ שלשה רועי בק׳ בקר ר׳ רבי מאי׳ מאיר או׳ אומר יכו׳ יכול לחזו׳ לחזור בו וחכמ׳ וחכמים או׳ אומרים אי׳ אינו יכו׳ יכול לחזו׳ לחזור בו היה חייב לו שבוע׳ שבועה א׳ אמר 30  לו דור לי בחיי ראשך ר׳ רבי מאי׳ מאיר או׳ אומר יכול לחזו׳ לחזור בו וחכ׳ וחכמים או׳ אומרים אינו יכול לחזו׳ לחזור בו 338v 

3

ואלו הן הפסו׳ הפסולין המשח׳ המשחק בקובי׳ בקוביה והמלו׳ והמלוה בריבית ומפריחי יוני׳ יונים וסוחרי שביעי׳ שביעית א׳ אמר ר׳ רבי שמעון ? 5  מתחל׳ מתחלה לא היו קורין ? אות׳ אותן אל׳ אלא סור אוספי ש׳ שביעי׳ שביעית משרבו האנסי׳ האנסין חזרו לקרותן סוח׳ סוחרי שבי׳ שביעית א׳ אמר ר׳ רבי יהוד׳ יהודה אימתי בזמן10  שאין לו אומנו׳ אומנות אחד אב׳ אבל יש לו אומנו׳ אומנות אח׳ אחד שלא הו׳ הוא הרי זה כשר

4

ואלו הן הקרובים אחיו ואחי אביו ואחי אמו15  ובעל אחותו ובע׳ ובעל אחו׳ אחות אביו ובעל אחו׳ אחות אמו ובע׳ ובעל אמו וחמיו וגיסו הם ובניה׳ ובניהם וחתניה׳ וחתניהם וחורגו לבדו א׳ אמר ר׳ רבי יוסי זו משנ׳ משנת ר׳ רבי עקיב׳ עקיבה אבל20  משנ׳ משנת ראשונ׳ ראשונים דודו ובן דודו וכל הראוי לירוש׳ לירושה וכל הקרו׳ הקרוב לו באות׳ באותה שע׳ שעה היה קרו׳ קרוב ונתרחק כשר ר׳ רבי יהוד׳ יהודה או׳ אומר אפי׳ אפילו מת׳ מתה בתו25  ויש לו בני׳ בנים הימנ׳ הימנה הרי זה קרוב

5

האוהב והשונ׳ והשונא איזהו האוהב זה שושבינו השונא כל שלא דבר עמו ? 30  שלש׳ שלשת ימי׳ ימים באיב׳ באיבה א׳ אמרו ל׳ לו לא נחש׳ נחשדו ישר׳ ישראל על כך 339r 

6

כיצ׳ כיצד בודקי׳ בודקין את העדי׳ העדים היו מכניסי׳ מכניסים אותן ? ומאיימין עליהם5  ומוציאי׳ ומוציאין אות׳ אותן לחוץ ומשירין הגדו׳ הגדול שבהן ואו׳ ואומרין להן אמו׳ אמור היא׳ היאך את׳ אתה יוד׳ יודע שזה חייב לזה ממו׳ ממון אם א׳ אמר הוא א׳ אמר לי שהו׳ שהוא 10  חייב לו ואיש פלו׳ פלוני א׳ אמר לי שהו׳ שהוא חייב לו לא א׳ אמר כלו׳ כלום עד שיאמר בפנינו הוד׳ הודה לו שהוא חייב לו מאתי׳ מאתים זוז ואח׳ ואחר 15  כך מכניסי׳ מכניסין את השני ובודקי׳ ובודקין אותו נמצאו דבריה׳ דבריהם מכווני׳ מכוונים נושאי׳ נושאין ונות׳ ונותנין בדב׳ בדבר שני׳ שנים או׳ אומרים זכיי ואח׳ ואחד או׳ אומר חייב זכיי שני׳ שנים 20  או׳ אומרים חיי׳ חייב ואח׳ ואחד או׳ אומר זכיי ? חייב אח׳ אחד או׳ אומר זכיי ואח׳ ואחד או׳ אומר חיי׳ חייב או אפי׳ אפילו שנים מזכי׳ מזכין או שני׳ שנים מחייבין ואח׳ ואחד או׳ אומר אי׳ איני יוד׳ יודע יוסיפו25  הדייני׳ הדיינין

7

גמרו את הדב׳ הדבר היו מכניסי׳ מכניסין אות׳ אותן הגדו׳ הגדול שבדייני׳ שבדיינין או׳ אומר איש פלו׳ פלוני את׳ אתה חיי׳ חייב מנין כשיצא לא יאמ׳ יאמר אני מזכ׳ מזכה וחבי׳ וחבירי 30  מחייבי׳ מחייבים ומה אעשה שחבריי רבו עלי על זה נא׳ נאמר לא תל׳ תלך רכי׳ רכיל בעמ׳ בעמך 339v 

8

כל זמן שהו׳ שהוא מבי׳ מביא ראי׳ ראיה סותר את הדין אמרו לו כל ראיו׳ ראיות שיש לך5  הב׳ הבא מכאן ועד שלשי׳ שלשים יום הביא בתו׳ בתוך שלשי׳ שלשים סות׳ סותר לאחר שלשי׳ שלשים אי׳ אינו סות׳ סותר א׳ אמר ר׳ רבן ש׳ב׳ שמעון בן ג׳ גמליאל מה יעש׳ יעשה לא מצא בתו׳ בתוך שלשי׳ שלשים 10  ומצ׳ ומצא לאח׳ לאחר שלשים ? אמרו לו הב׳ הבא עדי׳ עדים הבא ראי׳ ראיות אין לי עדי׳ עדים אין לי ראי׳ ראיה ולאח׳ ולאחר זמ׳ זמן מצ׳ מצא עדי׳ עדים ומצ׳ ומצא ראי׳ ראיה הרי זה15  אינ׳ אינו כלו׳ כלום וא׳ ואמר ר׳ רבן ש׳ שמעון ב׳ בן ג׳ גמליאל מה יעש׳ יעשה לא היה יודע שיש לו עדי׳ עדים ואמ׳ ואמר אין לי עדים לא היה יודע שיש לו ראיה ואמ׳ ואמר אין לי ראי׳ ראיה ולאחר זמן מצא עדים ומצא ראיה ? א׳ אמרו ל׳ לו הבא עדי׳ עדים וא׳ ואמר אין20  לי עדי׳ עדים הב׳ הבא ראי׳ ראיה וא׳ ואמר אי׳ אין לי ראי׳ ראיה רא׳ ראה שנתחייב א׳ אמר קרבו איש פלו׳ פלוני ופלו׳ ופלוני והעידוני או שהוצי׳ שהוציא ראי׳ ראיה מתו׳ מתוך אפונדתו הרי25  זו אינ׳ אינה כלום